ניתוח אף – הבדלי גרסאות

ניתוח האף מתבצע מזה אלפיים שנים. בספרה של אליזבת׳אליזבת' הרקן (באנגלית: Elizabeth Harken) מוזכר ניתוח האף הראשון שנמצאה עדותו בהיסטוריה, אשר נערך בהודו העתיקה במאה השישית לפני הספירה. עם זאת, רק ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], כאשר הכתה באירופה מגפת ה[[עגבת]] (באנגלית: Syphilis), הפך ניתוח האף לנפוץ ב[[העולם המערבי|מערב]]. אחד הנזקים הנפוצים ביותר של מחלה זו הוא ניוון של הרקמות הרכות, מה שהותיר חולים רבים עם חור באזור בו אמור להיות ממוקם האף. כך, אותם אנשים שחלו בסיפיליס נשאו אות קין ויכלו לזהות אותם ולהוקיע אותם מחיי החברה. בתקופה זו, הונהגו שיטות רבות במהלך ניתוחי האף, על מנת לנסות ולשקם את אפם של אותם חולים. אחת השיטות הייתה לקיחת שתל עור מידו של החולה והשתלתו בפניו בניסיון ליצור אף חדש. בסוף המאה ה-19, ניתוח האף הפך פופולרי גם בצפון אמריקה. אמריקנים רבים רצו לשנות את צורת אפם לצורה הנתפסת אטרקטיבית יותר בעיניהם על מנת לשפר את מעמדם החברתי. אותם חלוצים, אשר החליטו להינתח מנסיבות קוסמטיות, היו לרוב אנשים מגזעים אתניים אשר התעניינו בטשטוש זהותם האתנית על ידי ניתוחים פלסטיים. זאת על מנת שייראו זרים פחות בעיני החברה. במאה ה-20, פיתוח טכנולוגיות לחימה כמו גזים רעילים, פיתוח רובי צלפים ועוד - גרמו לפגיעות של חיילים בשדה הקרב, בין השאר בפנים. מצב זה הוביל לכך שהיה צורך למצוא פתרונות פלסטיים לשחזור איברים באופן כללי, ובפרט באף. למרות ניסיונות אלו, לא כל דבר ניתן היה לתיקון. בהמשך לכך, יש הטוענים שבשנת 1920 לערך, פניהם המשוחזרים של לוחמים החדירו לתודעת הציבור את הניתוחים הפלסטיים. בתקופה זו התפתחות ענף הפלסטיקה נפרשה באופן בינלאומי, אך ההתלהבות סביב הנושא בארצות הברית, החלה בדיוק אז. הארגון, שהפך לימים לארגון האמריקאי של המנתחים הפלסטיים (באנגלית:American Association Of Plastic Surgeons){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.plasticsurgery.org/|כותרת=American Society of Plastic Surgeons|אתר=American Society of Plastic Surgeons|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-03-01}}}} הוקם בשנת 1921, מיד לאחר תקופת המלחמה ובמהלך תקופה בה ננקטו סנקציות כנגד צרכנים ששילמו כסף על מנת לשנות את מראם החיצוני (ואפם). ענף הפלסטיקה תפס תאוצה בזכות שיפור מראם ותיקון אפם ופניהם של לוחמים שחזרו פגועים משדה הקרב.{{הערה|[https://www.theatlantic.com/health/archive/2015/09/nose-job-history-plastic-surgery/403882/ Sculpting Identity: A History of the Nose Job] באתר [[האטלנטיק]], 6 בספטמבר 2015}}

*רעלנים - נזקים שנגרמו כתוצאה מכימיקלים שאופים. לדוג׳לדוג': שאיפת אבקת קוקאין, תרסיסי תרופות אנטיהיסמיניות (נגד אלרגיות) וכיוצא בזאת

בתרשים א׳א': השליש העליון של האף, מורכב מזוג עצמות הנקראות ״[[עצם האף|עצמות האף]]״ (באנגלית: Nasal Bones). ניתן לראות את אחת מעצמות אלו בתרשים א׳א', בחלק העליון של האף, צבועות בצבע עור ומקווקוות. חלקן התחתון של עצמות אלו נחשב לשליש האמצעי של האף, ומשתלב עם סחוסים קשיחים ששמם סחוסים עליונים צדדיים של האף (באנגלית: Upper Lateral Cartilages), ניתן לראות את אחד מסחוסים אלו ממבט צידי, בצבע כחול בתרשים. השליש התחתון של האף, מה שמכונה ״קצה האף״ (באנגלית: Nasal Tip), מורכב מחלקן התחתון של הסחוסים העליונים הצדדיים ומשני סחוסים בעלי צורה תלת ממדית, המצוירים בתרשים בצבע טורקיז, ושמם סחוסים תחתונים צדדיים (באנגלית: Lower Lateral Cartilages). לאורך השליש האמצעי והתחתון, ניתן לראות בתרשים מעין קו תכלת המופרד בין שני קווים כחולים (מתחת לעצמות האף). זוהי מחיצת האף, גם כן ממבט יחסית צידי. מחיצת האף היא מבנה סחוסי המייצב את האף. מחיצת האף היא מקור עשיר יחסית בסחוסים (באנגלית: Septal Nasal Cartilage). [[קובץ:Profile-nez.jpg|ממוזער|תרשים א׳א': מבנה האף|טקסט=|269x269 פיקסלים]]

לעיתים יש צורך בביצוע ניתוח אף פתוח במקרים של ניתוחים חוזרים, או אם רוצים לנתח רק את קצה האף. ניתוח זה מתבצע על ידי חתך דרך עמודת האף ובתוך הנחיריים והרמת כיסוי העור מעל שלד האף. בניתוח זה נשארת [[צלקת]] קטנה באזור הקולומלה של האף. במסגרת שימוש בשיטה זו המנתח יכול להבחין ברכיבי האף השונים (שלד האף, סחוסי האף וכו׳וכו') באופן מדויק, מכיוון שהעור אינו מסתיר אותם. בדרך כלל שיטה זו נהוגה כאשר ישנו צורך בשינויים גדולים או ניתוחים מורכבים.

ניתוח אף ראשוני הוא ניתוח אף שמבוצע בפעם הראשונה אצל אדם. בניתוחי אף ראשוניים יש מרחב תמרון גדול יותר מאשר בניתוחי אף חוזרים מבחינת התוצאה. שיקולים שיש להתחשב בהם לפני ביצוע ניתוח אף הם קשיי נשימה, מטרות אסתטיות שונות, מיקום ה[[סנטר (איבר)|סנטר]] במבט פרופיל וכו׳וכו'. בייעוץ הראשוני עם המנתח, יש לערוך תיאום ציפיות מלא על מנת שהתוצאה תהיה מוצלחת בעיני המטופל. בניתוחי אף ראשוניים, בפן הרפואי, ניתן ליישר מחיצת אף עקומה ולהקטין [[קונכיות האף|קונכיות]] תחתונות מוגדלות באף (אצל מנתחים המומחים לכך). בנוסף לשיפורים הקוסמטיים שניתן להשיג בניתוח אף, המנתח צריך לקחת בחשבון גם שיקולים תפקודיים של האף. יש לעצב את מבנה האף באופן שיתאים לפני המטופל ושנשימתו לא תיפגע ואף תשתפר- בהתאם למטרות הניתוח.

תהליך ההחלמה לאחר ניתוח אף משתנה בין מטופל למטופל, ותלוי בסוג העור של המטופל, בטכניקות בהן משתמש המנתח, ובהליכים אותם המנתח ביצע באף. החלמה מלאה מניתוח אורכת בממוצע כשנה. במקרים בהם המטופל בעל עור עבה או שהניתוח בוצע בשיטה הפתוחה, ייתכן שתהליך ההחלמה יהיה ארוך יותר. כאשר המנתח מסיים את הניתוח, הוא חובש את אזור האף עם גבס ופלסטרים. תפקיד הגבס הוא למנוע נפיחות, ולמנוע ככל האפשר זעזועים לאף. אם נעשתה עבודה על מחיצת האף או אם המנתח מעוניין למנוע הידבקות הנחיר למחיצת האף, ייתכן שישים טמפונים בתוך הנחיריים, למספר ימים הנתון להחלטתו. לאחר הניתוח, המטופל נשאר בהשגחה מספר שעות או ימים, בהתאם להחלטת המנתח. דרושה מנוחה של המטופל על מנת לאפשר לסחוסים ולעצמות שבאף להחלים. לעיתים, המנתח מחליט לתת למטופל טיפול מונע זיהומים (לדוג׳לדוג' [[אנטיביוטיקה]], ניקוי האף עם מי מלח וכו׳וכו'). מנתח יכול לתת למטופל תרופות נוספות על מנת לסייע בתהליך ההחלמה, לדוגמת משככי כאבים ואף סטרואידים. לאחר שבוע בערך, המנותח יכול להתחיל להסתובב מחוץ לביתו. אם ישנם תפרים חיצוניים, בד״כ מסירים אותם כ4–5 ימים. הגבס מוסר לאחר 7 ימים בדרך כלל. תופעת לוואי שכיחה של הניתוח היא שטפי דם מתחת לעיניים - תופעה זו אמורה לעבור בתוך שבועיים מיום הניתוח.