הטקסונומיה של בלום – הבדלי גרסאות

בעבר חשבו שהוראה טובה צריכה להתחיל משינון של עובדות ולאחר מכן ניתן להתקדם בהדרגה לרמה הבאה. כך התלמיד עובר בין רמה לרמה עם הזמן. היום מקובל לערער על הנחה זו, למידה איכותית היא כזו המשלבת רמות חשיבה שונות כבר מתחילתה. כמו כן, רמת חשיבה גבוהה בטקסונומיה לא מעידה בהכרח על רמת הקושי של המשימה. גם משימות זכירה או הבנה עשויות להיות מורכבות וקשות. פעמים רבות נדמה לנו שמטלות הן ברמת חשיבה גבוהה אך בפועל מדובר ברמה נמוכה של הבנה. למשל משימות של השוואה או ניתוח, שהתלמידים כבר התנסו בהן בכיתה. לאור זאת, כדי לבחון האם מדובר ברמת חשיבה נמוכה או גבוהה לא מספיק לבחון את המשימה, אלא חשוב לבחון אותה בתוך ההקשר הכללי של הלמידה.

 

על בסיס הטקסונומיה של בלום, במטרה להתאים את מטרות החינוך לעידן בו אנו חיים, פיתח פרופ’ [[דוד פסיג]] את הטקסונומיה העתידית של מיומנויות קוגניטיביות ומיומנויות למידה, להם יידרשו הילדים בעתיד. בנוסף להרחבת הגדרות שש הקטגוריות של בלום שתשקפנה את צורכי האדם בעתיד, מגדיר פסיג קטגוריה חדשה אותה הוא מכנה: ”השבחה”.