גזרות אדריאנוס – הבדלי גרסאות

בסופו של דבר המתח ביהודה הוביל לפריצתו של [[מרד בר כוכבא]] כנגד שלטון רומא שנמשך בין השנים 132-135, לאחר שהמרד דוכא ביד חזקה וכשל, הוטלו גזרות קשות על היהודים מתוך מגמה לפורר את אחידותם הדתית-תרבותית-לאומית ולעקור מן היסוד כל זכר ושריד לתרבות היהודית ולדת היהודית בארץ ישראל. ובכך להביא סוף להתנגדות היהודית לשלטונה של רומא, שנמשכה מתחילת הכיבוש הרומאי על ידי [[פומפיוס]] בשנת 63 לפנה"ס. תקופה זו שלאחר המרד נקראה בקוד החז"לי גם "שעת הסכנה" או סתם "ובסכנה".[[קובץ:Hadrian Greek BM Sc1381.jpg|שמאל|ממוזער|180px|פסלו של אדריאנוס לבוש גלימה יוונית ומעוטר זקן בשיש מ[[קירנה]]]]הרומאים אסרו על קיום מצוות שהיו מהאושיות של היהדות. נאסרו [[ברית מילה]], [[לימוד תורה]] ברבים, וקיום [[בית מדרש|בתי מדרש]] ללימוד תלמידים, [[סמיכת זקנים]] שהייתה הרשאה להורות הלכה ולשפוט{{הערה|בתלמוד: "שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שכל הסומך יהרג, וכל הנסמך יהרג, ועיר שסומכין בה תיחרב, ותחומין שסומכין בהן יעקרו..." (בלי, סנהדרין י"א א')}}, קיום [[בית דין (הלכה)|בתי דין]], דבר שהיו לו השלכות חשובות לגבי ענייני המשפחה לפי הרב [[יחיאל וינברג]]{{הערה| "... כדי לעקור את סדרי הדת בענייני משפחה אסרו על בי"ד ישראל, שכבר ניטל כוחם, להורות ולדון, לסדר גיטין וחליצות..." (שו"ת שרידי אש)}}, התכנסות ב[[בית כנסת|בתי כנסת]], קריאת ה[[תורה]] ו[[מגילת אסתר]], אמירת [[קריאת שמע]]{{הערה|"אמר ר' מאיר: פעם אחת היינו יושבין לפני ר' עקיבה בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח. אמר לו: אין 'שעת הסכנה' ראיה. (תוספתא, ברכות ב', י''"ג.)"}}, תליית [[מזוזה]], [[תרומות ומעשרות]], שמירת [[שבת]] ו[[טבילה (יהדות)|טבילה]]{{הערה|בבלי, מעילה י"ז א' }}, אכילת [[מצה]], בניית [[סוכה]]{{הערה|[[ברייתא]] ב{{בבלי|סוכה|יד|ב}}: "... אמר רבי יהודה מעשה ב'שעת הסכנה' שהביאנו נסרים שהיו בהן ארבעה וסיככנו על גבי מרפסת וישבנו תחתיהן אמרו לו משם ראיה אין 'שעת הסכנה' ראיה".}}, נטילת [[לולב]], הדלקת [[נר חנוכה|נרות חנוכה]]{{הערה|"נר חנוכה מצווה להניחה על פתח ביתו מבחוץ...ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו" (בבלי, שבת כ"א ב')}}, דיני [[שמיטה]], תקיעה ב[[שופר]], [[הנחת תפילין]]{{הערה|בתלמוד: "...שפעם אחת גזרה מלכות רומי הרשעה גזירה על ישראל, שכל המניח תפילין ינקרו את מוחו" (שבת מ"ט א')}} ולבישת [[ציצית]]. ליהודים נאסרה הכניסה לירושלים שהייתה משוש נפשם, והפכה להיות עיר נוכריה ואלילית בשם 'איליה קפיטולינה'.