הקבוצה היפואית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לספר תולדות ההגנה
מ ←‏תולדות: תקלדה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 11:
פעילות הקבוצה נעשתה בידיעתו (והסכמתו שבשתיקה) של [[מאיר דיזנגוף|דיזנגוף]]. הקבוצה הצליחה לשכנע את ועד תל אביב להחליף את השמירה הערבית בשמירה יהודית ואף ליצור תורנות שמירה בין תושבי תל אביב. בנוסף לפעולות איסוף הנשק עסקו חברי הקבוצה באימונים, והיו חברים בתנועת ההתעתמנות, הקמת תחנות לעזרה ראשונה לשעת חרום, חלוקת הסיוע האמריקאי, והחבאת מסמכים של התנועה ה[[ציונות|ציונית]] (באותה תקופה הקאימקאם של יפו, [[בהא אל-דין בך]] ערך מעצרים נרחבים של פעילים ציוניים). הקבוצה ראתה את עצמה ככפופה לוועד תל אביב ול[[המשרד הארצישראלי|משרד הארצישראלי]], ממנו קיבלה תמיכה כספית צנועה.
 
בשנת [[1916]] נערך גיוס של תלמידי הגימנסיה לקורס קצינים בצבא הטורקי, ובכללם גם חברים רבים ב'קבוצה היפואית'. חלק מאנשי הקבוצה השתמטו מהצבא וחזרו לארץ, אחרים שירתו בצבא עד לשלבים המאוחרים של המערכה. הם הוצבו בחזית ארץ ישראל, ויכלו להמשיך לסייע לקבוצה היפואית מתוך שורות הצבא הטורקי. כך לדוגמה אברהם קרניציקריניצי, שהיה מנהל עבודה ב[[בית חרושת]] לנשק ב[[דמשק]], השתמש בתפקידו לשלוח לקבוצה משלוחי נשק קטנים. [[נחום פפר]] שעסק בסלילת [[כביש]]ים הצליח להבריח לחברי הקבוצה [[חומר נפץ|חומרי נפץ]]. הנשק וה[[תחמושת]] הוחבאו במרתף ביתם של האחים אהרון ודוד סברדלוב.
 
חברי הקבוצה שנחשבו לנוער איכותי חוזרו על ידי אנשי "השומר" ו[[ניל"י]] אשר שאפו לצרף אותם לארגוניהם. עם ארגון 'השומר' נערכו מגעים לאיחוד; אך הרצון של הקבוצה להישאר כיחידה 'אוטונומית' לעומת רצון אנשי השומר" לגייס אותם לארגונם, מנע את האיחוד. ואולם 'השומר' הסכים להכיר בקבוצה כיחידת הגנה לאזור יפו ותל אביב - ולא לפעול באזור זה. עם זאת היו רבים בקבוצה היפואית אשר הצטרפו לארגון "השומר". המגעים עם ניל"י לא הבשילו מעבר לגישורים ראשוניים כי חברי הקבוצה האמינו שיש לקבל את מרותם של מוסדות היישוב וחלקם ראו בריגול פעולה בלתי מוסרית.