ג'נס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לסרטן הרחם
מ האיגד->האיגוד - תיקון תקלדה בקליק
שורה 5:
===המלצות רפואיות לצעירות טרום לידה===
ההתקן מומלץ כקו הגנה ראשון לנערות וצעירות על ידי ארגוני רפואה רבים בעולם וכן בישראל:{{ש}}
'''המלצות האיגוד הגינקולוגי הישראלי''': התקן תוך רחמי מומלץ לנשים בכל גיל בשנות הפוריות, ללא קשר לשאלה אם ילדו או לא. נייר העמדה של האיגוד הגינקולוגי מציין כי "התקן הוא אמצעי בטוח ויעיל גם למתבגרות ונשים בגיל העשרה שטרם ילדו ולרוב זקוקות להגנה ארוכת טווח"{{הערה|1=[https://cdn.mednet.co.il/2015/04/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94-105-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%9F-%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%9F-2017-1.pdf נייר עמדה 105, "התקן תוך רחמי", האיגדהאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]}}. נוסח קודם של נייר העמדה התפרסם ב-2005 ובו נקבע כי "ניתן להמליץ על שימוש בהתקן לאישה ללא תלות בגילה ובוולדנותה"{{הערה|1=[http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%9F_%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99_-_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94 נייר עמדה 105, אפריל 2005, האיגוד הגינקולוגי הישראלי]}}. נייר העמדה החדש מרחיב את ההמלצה בעניין נערות ונשים צעירות שלא ילדו.{{ש}}
'''המלצות איגוד רופאי הילדים האמריקאי''': התקן תוך רחמי ושתל תת-עורי צריכים להיות הבחירה הראשונה של רופאים המטפלים בנערות ובצעירות. הנימוק: ההתקן יעיל, בטוח וקל לשימוש{{הערה|1=[http://pediatrics.aappublications.org/content/pediatrics/early/2014/09/24/peds.2014-2299.full.pdf נייר עמדה של איגוד רופאי הילדים האמריקאי בעניין העדפת אמצעי מניעה לטווח ארוך]}}.{{ש}}
'''המלצות האיגוד הגינקולוגי האמריקאי''': האיגוד קורא לגינקולוגים האמריקאים להיות פעילים בהרחבת השימוש באמצעי מניעה ארוכי טווח (התקן תוך רחמי ושתל תת-עורי) גם לנערות, לנשים צעירות ולנשים שטרם ילדו, בשל יעילותם ובטיחותם{{הערה|1=[http://www.acog.org/-/media/Committee-Opinions/Committee-on-Gynecologic-Practice/co642.pdf?dmc=1 נייר עמדה של האיגוד הגינקולוגי האמריקאי בעניין הרחבת השימוש באמצעי מניעה לטווח ארוך]}}. במאי 2018 פרסם האיגוד נייר עמדה שבדק איזה אמצעי מניעה הוא היעיל ביותר לצעירים ובני נוער (adolescents) מבחינת יעילות, התמדה, ושביעות רצון{{הערה|1=[https://www.acog.org/Clinical-Guidance-and-Publications/Committee-Opinions/Committee-on-Adolescent-Health-Care/Adolescents-and-Long-Acting-Reversible-Contraception נייר עמדה של האיגוד הגינקולוגי האמריקאי בעניין שימוש באמצעי מניעה בקרב בני נוער]}}. המסקנה המרכזית בעניין זה היא כי אמצעי מניעה ארוכה טווח - התקן תוך רחמי או שתל תת-עורי - הם היעילים ביותר, וכי שיעור ההתמדה בשימוש בהם ושביעות הרצון מהם הם הגבוהים ביותר (בישראל שתל תת-עורי אינו משווק). המלצות האיגוד הן לעודד בחירה מושכלת של המטופלת: על הרופא להציג מידע אודות התקן לצד מידע אודות אמצעי מניעה אחרים, ולכבד את בחירת המטופלת, בין אם היא בוחרת באמצעי מניעה ארוך טווח ובין שלא. כמו כן, ממליץ האיגוד הגינקולוגי לפעול להפחתת חסמים לשימוש בהתקנים: מיתוסים ומידע שגוי שצעירים מקבלים מסביבתם בעניין התקנים מהווים חסם לשימוש בהם, ולכן ממליץ האיגוד הגינקולוגי להרחיב את הידע של מטפלים, יועצים, רופאים והורים בנוגע לבטיחות וליעילות של ההתקנים. המלצה זו נתמכת גם בנייר עמדה מאוגוסט 2017 בכותרת "Counseling Adolescents about Contraception"{{הערה|1=[https://www.acog.org/Clinical-Guidance-and-Publications/Committee-Opinions/Committee-on-Adolescent-Health-Care/Counseling-Adolescents-About-Contraception הנחיות להדרכת בני נוער בעניין שימוש באמצעי מניעה]}}{{ש}}