הספרייה הלאומית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להגאון מווילנה |
|||
שורה 53:
[[קובץ:יהושע העשיל לוין.jpg|ממוזער|220px|שמאל|הרב יהושע העשיל לוין מווילנה (נפטר 1883), קרא לראשונה (בשנת 1872) להקמת ספרייה לאומית בירושלים.]]
===קריאות להקמת ספרייה לאומית בירושלים===
קולות הקוראים להקמתה של ספרייה לאומית יהודית נשמעו לראשונה ב-1872, אז פרסם ב[[חבצלת (כתב עת)|כתב-העת חבצלת]] הרב [[יהושע העשיל לוין]] מ[[וילנה|ווילנה]]{{הערה|נפטר בשנת 1883 בפריז, ב-2008 הועלו עצמותיו לישראל ונקבר ב[[הר הזיתים]]. הרב לוין נודע בשל שני חיבוריו התורניים, "עליות אליהו" - חיבור על [[הגאון מווילנה]] שיצא לאור בתרמ"ה, 1884, ו"ציון יהושע" - חיבור על התלמוד הבבלי והירושלמי. כמו כן כיהן כרב הראשי בפריס. ראו אודותיו: {{הארץ|יובל אלבשן|בדרכים: הקבורה המחודשת של הרב יהושע השל לוין בירושלים|1.1196156|4 באפריל 2010}}}} קול קורא להקמת ספרייה שמטרתה "לאסוף שמה כל ספרי עמנו, אחת מהנה לא נעדרה"{{הערה|{{חבצלת|יהושע העשיל לוין|קול קורא!|1872/01/26|00500}}}}. אם כי האופי של הספרייה אותו ביקש להקים היה דתי, ובהערה לקול הקורא מובהר כי הספרייה תעמוד "תחת השגחת הרבנים הצדיקים [...] לבל יבואו שמה חלילה ספרים מאלה אשר לבבם פונה היום להטות עקלקלות [...]".
את קול הקורא חתם עורך החבצלת בהצטרפות לקריאה, וכי "כבר העיר על זה אחד מסופרינו הכי נכבדים בגליונות הקודמים"{{הערה|{{חבצלת|אליעזר יצחק שפירא|מכתבים מוורשא - ב|1871/12/12|00501|שנה שנייה, גיליון 10|דפדוף}}}}. ובגיליון שלאחר מכן, בעמוד הראשון, התפרסמה הודעתו של [[הראשון לציון]], רבה של ארץ ישראל באותה התקופה, [[אברהם אשכנזי]], אשר גיבה את היוזמה, והתנדב לשמש כמשגיח על "הבית הרם הזה לבל יבוא בו ספרי המטים עקלקלותם [...]"{{הערה|{{חבצלת|אברהם אשכנזי|כי מירושלים תצא שארית, ופליטה מהר ציון|1872/02/02|00101}}}}.
| |||