נורודום סיהאנוק, מלך קמבודיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 54:
לקראת סיום [[מלחמת העולם השנייה]], עם נסיגתם של [[כוחות ההגנה של יפן]] משטחי קמבודיה, הכריז סיהאנוק על עצמאותה של [[קמבודיה]]. שובו של [[צבא צרפת]] למדינה מאוחר יותר הביא לסיומו של מהלך זה וביטול העצמאות של קמבודיה. בשנת 1953 תבע סיהאנוק מצרפת להעניק עצמאות לארצו{{הערה|{{הצופה||קאמבודיה תובעת עצמאות|1953/04/30|00109}}}}. ביוני 1953 יצא סיהאנוק לסיאם במחאה על סירוב צרפת להעניק לקמבודיה עצמאות{{הערה|{{שערים||מלך קמבודיה ברח לסיאם|1953/06/15|00104}}}}. בהמשך הודיע שהוא יישאר בג'ונגלים בארצויילחם על עצמאות קמבודיה{{הערה|{{דבר||מלך קמבודיה יילחם לעצמאותה|1953/06/23|00120}}}}. הוא הכריז על גיוס למלחמה נגד הצרפתים ונגד הקומוניסטים גם יחד{{הערה|{{חרות||מלך קמבודיה הכריז על גיוס "לשם מלחמה בקומוניזם"|1953/07/02|00308}}}}. בנובמבר 1953 הכריז סיהאנוק שלאחר קיום בחירות הוא יצמצם את זכויותיו לאלו שמקובלים במדינות מערביות{{הערה|{{חרות||מלך קאמבודיה יצמצם זכויותיו|1953/11/27|00140}}}}. במרץ 1955 התפטר מתפקיד המלך, אותו העביר לאביו{{הערה|{{הצופה||התפטר מלך קמבודיה|1955/03/03|00120}}}}, כדי להתמודד בבחירות על ראשות הממשלה{{הערה|{{על המשמר||מלך קאמבודיה התפטר.ינסה להיבחר ראש־ ממשלה|1955/03/04|00124}}}}. בבחירות שהתקיימו בספטמבר 1955 זכתה מפלגתו בכל הצירים באסיפת הנבחרים{{הערה|{{חרות||מפלגת םיהאנוק זכתה בכל הצירים בקמבודיה|1955/09/13|00103}}}} ובתחילת אוקטובר 1955 מונה סיהאנוק לראש ממשלה ושר החוץ{{הערה|{{חרות||ראש ממשלת קמבודיה הגיש את התפטרותו|1955/10/04|00209}}}}.
סיהאנוק ניהל מדיניות סוציאליסטית וקשר קשרים עם [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] הקומוניסטית. בתחילת 1964 הוא חתם עם סין הסכם סודי על פיה הוא התיר לסין להעביר אספקה למורדים הקומוניסטים בצפון ויאטנם דרך ארצו, תמורת תשלום ואחוזים.
בשנת 1960 יזם סיהאנוק תיקון לחוקה שהעביר חלק מתפקידי המלך לתפקיד חדש בשם "ראש המדינה". ב-14 ביוני 1960 הוא מונה לתפקיד זה.
| |||