יוזף רות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
האשורי (שיחה | תרומות)
←‏תולדות חייו ויצירתו: אוסף רשימות שלו 'מה שראיתי' (לא יצא בעברית)
האשורי (שיחה | תרומות)
←‏תולדות חייו ויצירתו: תיקון - ספר ההמשך למארש רדצקי נקרא בתרגום קברי הקפוצ'ינים
שורה 19:
בעוד שבתחילת דרכו כתב רות עלונים [[קומוניזם|קומוניסטיים]] תחת הכינוי "יוזף האדום", הרי שביצירתו המאוחרת נטה ל[[מלוכנות]] וביקש להשיב לקיסרות האוסטרית את זוהרה שאבד. פנייה זו אל העבר ניתן לראות כתגובה ל[[לאומנות]] הגואה, בעוד שהקיסרות האוסטרית נתפסה בידי נתיניה היהודים כמיטיבה עמם.
 
היצירה הייצוגית של תקופה זו בפועלו היא ה[[רומן]] "[[מארש רדצקי]]" ([[1932]]) – סאגה רב-דורית על משפחת [[קצין|קצינים]] בצבא הקיסרות. ברומן "קברקברי הנזירהקפוצ'ינים" מתאר רות את המשך קורותיו של גיבור "מארש רדצקי" ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]]. המפורסמת מבין יצירותיו העוסקות ב[[יהדות]] היא הרומן "איוב". רות, שעבד רוב חייו כעיתונאי, הותיר אחריו גם כמות נכבדת של טורי [[פליטון]] ו[[יומן מסע|תיאורי מסע]] שחלקם נאספו בספר "מה שראיתי - רשימות מברלין 1920-1932" שטרם תורגם לעברית. ברומן "אגדת השתיין הקדוש" טיפל ברשמיו מה[[אלכוהוליזם]] שלו, שליווה אותו מאז שנותיו המוקדמות.
 
בשנת 1939 נפטר רות ב[[פריז]] כתוצאה מסיבוך של [[דלקת ריאות]], כשהוא עני ונתון בחובות. הוא קבור בפריז, ובברודי עיר הולדתו, מציין שלט קטן ב[[אוקראינית]] וב[[גרמנית]] את בנה המפורסם של העיר הקטנה.