הבדלים בין גרסאות בדף "ארץ ישראל בעת העתיקה"

מ
תיקון כיווניות הערת שוליים, הגהה
מ (תיקון כיווניות הערת שוליים, הגהה)
{{תקופות בארץ ישראל}}
 
'''ארץ ישראל ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]]''' היא תחום מחקר ענף בתחומי ה[[היסטוריה]], ה[[ארכאולוגיה]] וה[[אנתרופולוגיה]] מאז [[המאה ה-19]]. בספרות המחקר הרבה, שהשתתפו בכינונה והרחבתה חוקרים מרחבי העולם, הוצעו מספר [[תיקוף|תיקופים]] ונושאים עיקריים למחקר.
 
===התקופה הפלאוליתית התיכונה===
{{ערך מורחב|התרבות המוסטרית}}
תקופה זו, השלב התיכון של [[תקופת האבן הקדומה]], מתוארכת בין השנים 250,000 - 45,000 [[לפני זמננו]]. מתקופה זו נמצאו בארץ מאובני [[האדם הניאנדרטלי]] ו[[האדם הנבון]] (הומו-ספיינס). מאובני האדם הנבון בארץ-ישראל הם בני האדם המודרניים (מבחינת [[אנטומיה|אנטומית]] השלד שלהם) העתיקים ביותר שנמצאו מחוץ ל[[אפריקה]]. לא ברור עדיין אם הניאנדרטלים ובני האדם המודרניים חיו זה בצד זה, או שהם השתלטו על הארץ לסירוגין, אולי בעקבות תנודות ה[[אקלים]] הגלובלי שאפיינו את תקופת ה[[פלייסטוקן]], אך ידוע שהם השתמשו באותה תרבות כלי-אבן - [[התרבות המוסטרית]]. שרידי תרבות זו נמצאו מ[[הנגב]] ועד [[הגולן]], בעשרות אתרים במערות וכן תחת כיפת השמיים. על פי גודל האתרים ותכולתם נמצא שאוכלוסיית הארץ הייתה דלילה. החבורות היו קטנות והתקיימו על [[צייד]], אכילת נבלות ולקט של צמחי בר. בעלי החיים העיקריים שניצודו היו [[צבי מצוי|צבי ארצישראלי]], [[יחמור פרסי]] ו[[שור הבר|בקר-בר]]. באתרי המערות בארץ ששימשו למגורים עונתיים נחשפו עשרות שלדים קבורים. שלדי האדם הנבון המפורסמים ביותר הם מ[[מערת הגדי]] ב[[נחל מערות]] ו[[מערת הקפיצה]] (קפזה) ב[[גליל תחתון|גליל התחתון]], והשלדים הניאנדרטלים נמצאו ב[[מערת טאבון]] שבנחל מערות, ב[[מערת כבארה]] ליד זכרון-יעקב, וב[[מערת עמוד]] שבנחל עמוד{{הערה|דני נדל, '''עצמות ורוח''' - מנהגי קבורה פרהיסטוריות בישראל, המוזיאון לפרהיסטוריה על שם משה שטקליס, חיפה, 1992, עמ'עמודים 16-15.}}. אתרים בולטים נוספים הם [[מערת מיסליה]], ו[[מערת ספונים]] בכרמל ומספר אתרים קטורים (פתוחים) בגולן, בנגב ובמישור החוף.
 
===התקופה הפלאוליתית העליונה===
{{ערך מורחב|התרבות האוריניאקית}}
תקופה זו בארץ ישראל מתוארכת בין השנים 45,000 לפנה"ס ועד 20,500 לפנה"ס, ואתריה משויכים לשתי תרבויות: [[התרבות האוריניאקית]] ו[[התרבות האחמרית]]. בתקופה זו נמצאו מספר חידושים טכנולוגיים כגון שיטות סיתות כלי הצור, המצאת [[חץ וקשת]] וכן בייצור [[כלי אבן]] לכתישת מזון ולהכנת [[צבע]]ים. האדם החל לייצר כלים גם מעצמות בעלי חיים והשימוש ב[[קונכייה|קונכיות]] לקישוט נעשה נפוץ הרבה יותר. באתרים השונים נמצאו חלקי שלדים, אבל לא נמצאו בתי קברות מתקופה זו{{הערה|דני נדל, '''עצמות ורוח''' - מנהגי קבורה פרהיסטוריות בישראל, המוזיאון לפרהיסטוריה על שם משה שטקליס, חיפה, 1992, עמ'עמודים 20-19.}}. נראה כי בתקופה זו נכחד האדם הניאנדרטלי בארץ -ישראל, במקביל להעלמותו משאר אזורי [[המזרח התיכון]] ומ[[אירופה]].
 
==התקופה האפיפלאוליתית==
התרבות הנאטופית משכה את תשומת הלב המחקרית בשל היותה תרבות ה[[ציידים-לקטים]] האחרונה, על מפתן [[המהפכה הנאוליתית]] וראשוני החקלאים. התרבות החומרית הנאטופית הייתה עשירה והיא משקפת שינויים מרחיקי לכת במבנה החברתי והכלכלי של אוכלוסיות פרהיסטוריות. שרידיהם מלמדים על חברה מורכבת ונייחת. יישובים נאטופיים התגלו בכל ארץ ישראל, אך האתרים הגדולים והעשירים ביותר נמצאו בכרמל ובגליל, כגון [[מערת הנחל]] ב[[נחל מערות]] ו[[נחל אורן (אתר ארכאולוגי)|נחל אורן]] בכרמל, [[מערת היונים]] ב[[הגליל|גליל]] המערבי ו[[עינן]] בעמק החולה. יש להבחין בין אתרי חניה קטנים ששטחם כמה עשרות ממ"ר, לאתרים עונתיים ששטחם כמה מאות ממ"ר ובין אתרי בסיס גדולים שיושבו במשך רוב השנה. ביישובים אלה התגלו יסודות של מבני מגורים מ[[אבן גוויל|אבני גוויל]] וכן [[ממגורה|ממגורות]] לאחסון מזון. מבחר החפצים בהם השתמשו היו מגוונים יותר מאשר בתקופות שקדמו לתרבות זאת. כלי הצור העיקרי היה "הסהרון" כלי מאבן [[צור (סלע)|צור]] בצורת סהר קטן שנהגו לשלבו כסכין בידית מגל או כחוד של [[חץ]]. נעשה גם שימוש בכלים מעצמות של חיות. באתרים נחשפו גם כלים מאבן שנראו כמו קערות ו[[עלי ומכתש|עליים]]. בפעם הראשונה נמצאה בארץ ישראל תרבות אשר השקיעה זמן בפיסול וגילוף אומנותיים. נמצאו ידיות מגל מעוטרות בראשי חיות שנעשו מ[[קרן (זואולוגיה)|קרניים]] ומעצמות בעלי חיים. נמצאו גם [[צלמית במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמיות]] שנעשו מקרן, אבן ועצם.
 
השינוי ב[[אורח חיים|אורחות החיים]] של הנאטופים בא לידי ביטוי גם ביחס לקבורות המתים. ב[[חפירה ארכאולוגית|חפירות]] נמצאו [[בית קברות|בתי קברות]] ב[[מערה|מערות]] ובאתרים מחוץ למערות. מספרם הרב של ה[[שלד]]ים שנמצאו מעידים על התיישבות ממושכת ואולי רציפה באתרים אלה{{הערה|[[עופר בר יוסף]], '''מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא''', יחידה 2, [[האוניברסיטה הפתוחה]], 1989, עמודים 66-58}}{{הערה|דני נדל, '''עצמות ורוח''' - מנהגי קבורה פרהיסטוריות בישראל, [[המוזיאון לפרהיסטוריה ע"ש משה שטקליס]], חיפה, 1992, עמ'עמודים 28-25}}.
 
==התקופה הנאוליתית==
[[קובץ:Model of the round tower in Jericho (2).JPG|ימין|ממוזער|250px|דגם של המגדל העגול ביריחו – חתך המציג את מקום קבורתם של 12 השלדים שנמצאו במגדל במורד המדרגות. התקופה הנאוליתית הקדם-קרמית א', [[המוזיאון לפרהיסטוריה ע"ש משה שטקליס]]]]
[[קובץ:Human skull from Beisamoun.JPG|שמאל|ממוזער|200px|גולגולת אדם מכויירת מ[[ביסמון]] אתר ארכאולוגי בעמק החולה. התקופה הנאוליתית הקדם קרמית ב' - העתק, [[המוזיאון לפרהיסטוריה ע"ש משה שטקליס]]]]
{{עוגן|התקופה הנאוליתית}}התקופה הנאוליתית מתוארכת בין השנים 10,000 ועד 4500 לפנה"ס לערך{{הערה|Goring-Morris, A. N., & Belfer-Cohen, A. (2011). [http://www.jstor.org/stable/10.1086/658860 Neolithization processes in the Levant]. Current Anthropology, 52(S4), S195-S208.|שמאל=כן}}. התקופה מתחלקת למספר תקופות משנה.
===נאוליתית קדם קרמית א' (PPNA)===
 
===נאוליתית קדם קרמית א' (PPNA)===
תקופה זו מתוארכת בין השנים 10,000 לפנה"ס ועד 9000 לפנה"ס. זו תקופת המעבר מחברת ציידים-לקטים לחקלאות. בתקופה זו נמשך תהליך השינוי החברתי-כלכלי שהתחיל בסוף התקופה האפיפלאוליתית. בתקופה זו נוסדו הכפרים החקלאיים הראשונים בעולם. באתר [[גשר (אתר ארכאולוגי)|גשר]] נמצאו שרידי בית מלאכה לייצור כלים מ[[בזלת]]. יש גידול בשטחי היישובים לעומת [[התרבות הנאטופית]] שקדמה לה, הבתים נבנו עם קירות עגולים או [[אליפסה|סגלגליים]]. שינויים בארגון החברתי ובמפעלים ציבוריים כגון חומה ומגדל ב[[יריחו]] וכן שינויים במכלול הכלים. תהליך זה לווה בהתפתחות דתית ופולחנית. בארץ נמצאו מספר אתרים מתקופה זו במספר אתרים זוהו שרידי אדם. במנהגי הקבורה נמצאה המשכיות לתקופה הקודמת. המתים נטמנו בחצרות או מתחת לרצפות הבתים על פי רוב בתנוחה מכווצת או מכווצת למחצה. אחד האתרים מתקופה זו נמצא ב[[יריחו#תקופה קדם קרמית א'|יריחו]]. אתרים נוספים נמצאו ב[[נתיב הגדוד]], אתר [[חתולה]] שליד [[לטרון]] שם נמצאו שלושה שלדים של מבוגרים בתנוחה מכווצת או מכווצת למחצה שרועים על גבם. שלד אחד היה ללא גולגולת. ב[[נחל אורן (אתר ארכאולוגי)|נחל אורן]] שב[[הר הכרמל]] גם שם נחשפו שלדים בתנוחות מכווצות ועוד. באתרים מתקופה זו נמצאה כמו גדולה יותר של שלדי ילדים מאשר בתקופה שקדמה לה. ייתכן והדבר מצביע על עלייה ב[[פוריות (ביולוגיה)|פוריות]] של הנשים כתוצאה מגורמים חברתיים כגון: התנהגות חברתית התומכת בריבוי תינוקות, לידות בגיל צעיר יותר ועוד{{הערה|דני נדל, '''עצמות ורוח''' - מנהגי קבורה פרהיסטוריות בישראל, המוזיאון לפרהיסטוריה ע"ש שטקליס, חיפה, 1992, עמ'עמודים 38-35.}}.
 
===נאוליתית קדם קרמית ב' (PPNB) ===
מתוארכת בין השנים 9000 לפנה"ס - 7000 לפנה"ס לערך. בתקופה זו התבססו הכפרים החקלאיים. ה[[חקלאות]] הופכת להיות הבסיס הכלכלי העיקרי של אנשי התקופה. [[גידולי היסוד הנאוליתיים|הגידולים העיקריים]] הם [[דגן|דגניים]] ו[[קטניות מאכל בתקופת הברזל בדרום הלבנט|קטניות]]. בנוסף [[עז]]ים ו[[כבש]]ים מבויתים החליפו חלקית את צייד [[חיית בר|חיות הבר]]. אחת ההתפתחויות החשובות הייתה המעבר ממבנים עגולים בתקופות קודמות למבנים מלבניים עם חדרים פנימיים. רצפות של בתים רבים כוסו בשכבות עבות של [[טיח]] שנוצר מכתישת אבני גיר ושריפתם. התפתחות זאת אופיינית לאזורים שבהם התבססה כלכלה חקלאית, יש גידול באוכלוסייה ולמשק הבית נוספו חיות מבויתות. השערת החוקרים היא שהשינוי נבע מהצורך להוסיף חדרים למשפחה המתרחבת. ההתפתחות בארץ ישראל הייתה חלקה מתמונת ההתפתחות ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] כולו{{הערה|עופר בר יוסף, '''מבוא לארכאולוגיה בתקופת המקרא''' יחידה 2, האוניברסיטה הפתוחה, עמוד 90.}}.
 
בתקופה זו חלה התפתחות טכנולוגית והחל ייצור של [[להב צור|להבי צור]] בעלי פרופיל ישר. מלהבים אלה עוצבו להבי מגל אשר שימשו ל[[קציר]], ראשי [[חץ]], [[מרצע]]ים, [[מקדח]]ים ועוד.
 
לא זוהה הבדל במנהגי הקבורה של תקופה זו לעומת התקופה הקודמת. הקברים נחפרו בין הבתים. התנוחה השלטת היא התנוחה המכווצת כשהרגליים כפופות אל הגוף והידיים מקופלות. שלדי תינוקות נמצאו לאורך בסיסי קירות הבתים וגם מתחת ל[[דלת#מבנה הדלת|סיפי]] הדלתות. ב[[אתר ארכאולוגי|אתר]] ליד [[כפר החורש]] נמצאו עצמות אדם בתוך בורות קבורה מתחת לרצפות טיח ביחד עם עצמות בעלי חיים כגון עזים כבשים ובקר. בכל האתרים נמצאו גם קבורות משנה בעיקר של שלדים ללא גולגולות וגולגולות ללא שלדים. ב[[יריחו#תקופה קדם קירמית ב'|יריחו]] נמצאו גולגולות משוחות בטיח או בצבע, בחלק מהגולגולות הובלטו ארובות העיניים על ידי צדפות. גולגולות אלה הנקראות "[[גולגולת מכוירת|גולגולות מכוירות]]" נמצאו גם ב[[ביסמון]] שב[[עמק החולה]], ב[[מערת נחל חימר]] ב[[מדבר יהודה]], ב[[תל רמאד]] שב[[סוריה]] [[עין ע'זאל (אתר ארכאולוגי)|עין ע'זאל]] שבעמק הירדן המזרחי ועוד. ניתוק הגולגולת מהגופה היה מקובל כבר בתקופה הנאטופית ונמשך גם לחברות שחיו בתקופה הנאוליתית, אולם רק בתקופה זו התווסף מימד הכיור ועיטור הגולגולת{{הערה|דני נדל, '''עצמות ורוח''', עמ'עמוד 42.}}.
 
===נאוליתית קדם קרמית ג' (PPNC) ===
מתוארכת בין השנים 7000 לפנה"ס - 6400 לערך. תקופה זו זוהתה לראשונה באתר [[עין ע'זאל (אתר ארכאולוגי)|עין ע'זאל]] שב[[ירדן]]. האתר אפשר להשלים את רצף התקופות הנאוליתיות בלבנט. באתר [[תל יריחו]] ההתיישבות הסתיימה בתקופה הקדם קרמית ב ולאחר מכן האתר היה נטוש למשך זמן רב. עד לחשיפת אתר זה היו חוקרים שהציעו שהפער ההתיישבותי נמשך כאלף שנה. באתר זה התקיים שלב תרבותי נוסף שנקרא התקופה הנאוליתית הקדם קראמית ג{{הערה|[[עופר בר יוסף]] ו[[יוסף גרפינקל]], '''הפרהיסטוריה של ארץ ישראל: תרבות האדם לפני המצאת הכתב''', ירושלים, [[אריאל (הוצאת ספרים)|הוצאת אריאל]] בשיתוף [[מוזיאון התרבות הירמוכית ע"ש יהודה רות]], 2008, עמ'עמוד 130}}. בעין עזאל תזונת התושבים עברה מבשר ציד לבעלי חיים מבויתים. בשיטות הקבורה חל שינוי גדול בתקופה זו, הופסק הנוהג להפריד בין הגולגולת והשלד, מספר הקבורות בחצר היה רב לעומת הקבורה מתחת לרצפת הבתים. ממצאים אלה מעדים על ירידה בחשיבות של פולחן האבות. בפעם הראשונה נמצאו קבורות שהכילו שלדים רבים בבור קבורה אחד.
 
שלב זה זוהה גם באתרים בארץ ישראל כמו אתר [[הגושרים (אתר ארכאולוגי)|הגושרים]] ב[[עמק החולה]], [[תל עלי]] ו[[שער הגולן (אתר ארכאולוגי)|שער הגולן]] ליד הכנרת, [[עתלית-ים]] ובאשקלון ליד חוף הים. בתקופה זו חל שינוי בתעשיית הצור. החלו להופיע להבי מגלים בעלי שינון עמוק{{הערה|[[עופר בר יוסף]] ו[[יוסף גרפינקל]], '''הפריהיסטוריה של ארץ ישראל: תרבות האדם לפני המצאת הכתב''' [[אריאל (הוצאת ספרים)|הוצאת ספרים אריאל]], ירושלים ומוזיאון התרבות הירמוכית בקיבוץ שער הגולן, [[2008]], עמ'עמוד 161}}.
 
===נאולית קרמית PN ===
החלוקה נקבעה על פי חפירות הארכאולוגית [[קתלין קניון]] ב[[יריחו]]. שם הובחנו שני שלבים [[סטרטיגרפיה (ארכאולוגיה)|סטרטיגרפיים]] מובהקים [[שכבה ארכאולוגית|שכבה]] יריחו VIII - נאולית קרמית ב, שכבה יריחו IX נאולית קרמית א. חלוקה זו משמשת עד היום.
 
תקופה זו שונה באופייה בארץ ישראל מהתקופות שקדמו לה. בתקופות האפיפלאולית והנאולית הקדם קרמית ההייתה ההתפתחות בארץ ישראל חלק בלתי נפרד מההתפתחות החברתית כלכלית ומההישגים האומנותיים והטכניים של המזרח הקרוב כולו. בסוף האלף השביעי חלה התפתחות של מערכות חברתיות מורכבות יותר באזורים מצפון לארץ ישראל, ובאלף השישי לפנה"ס מואץ קצב ההתפתחות בצפון [[מסופוטמיה]] צפון [[סוריה]] ו[[אנטוליה]]{{הערה|עופר בר יוסף, '''מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא''', יחידה 2, האוניברסיטה הפתוחה, עמ'עמוד 100.}}.
 
בתחילת המחקר הארכאולוגי בלטה התופעה של מיעוט אתרים מוכרים בארץ עד כי החוקרים טענו שהארץ הייתה נטושה. בהמשך התגלו אתרים נוספים עד כי נראה שתאורית הנטישה הופרכה. החוקרים חילקו את הארץ לתרבויות אזוריות שונות על פי אתרי מפתח. אופי היישובים השתנה, הכפרים הגדולים של התקופה הנאולית הקדם קרמית ב' נעלמו. יש הטוענים{{מקור}} שהכפרים הגדולים דלדלו את המשאבים שסביב היישובים ומערכת היישובים קרסה. בתקופה הקרמית היישובים היו קטנים יותר בשטחם, בורות חפורים שמשו למגורים ואחסון. הבתים היו קטנים וללא רצפות טיח. יש חזרה לכלכלה על בסיס נוודות או נוודות חלקית עם שילוב [[חקלאות בעל]] ורעיית עדרים{{הערה|דני נדל, '''עצמות ורוח''', עמ'עמוד 52}}{{הערה|[[נתן שור]], '''תולדות ארץ ישראל''', עמ'עמוד 20.}}.
 
על פי בדיקות גאולוגיות הסתבר שבראשית האלף השישי לפנה"ס חל שינוי אקלימי חריף, דרום הלבנט סבל מבצורות חריפות השפיע על מפת ההתיישבות בארץ ישראל. בצפון ארץ ישראל התפתחה [[התרבות הירמוכית]] ששיאה היה בתקופה נאולית קרמית א. תרבות זו נקראת על שם אתר מרכזי שנמצא ליד נהר ה[[ירמוך]] ליד קיבוץ [[שער הגולן]]. אתר משני בחשיבותו לתרבות זו הוא אתר [[מונחתה]] מדרום ל[[כנרת]]. תרבות נוספת נמצאה ליד העיר [[לוד]] ונקראת [[תרבות יריחו IX]] או [[התרבות הלודית]]. תרבות זו נמצאה גם ב[[תלוליות בטש]] שכבות IVa+b, אתר [[יפתחאל (אתר ארכאולוגי)|יפתחאל]] ליד [[מחלף המוביל]] ועוד. יש חוקרים הטוענים שהיא בת זמנה של התרבות הירמוכית ואחרים שהיא מאוחרת לה. החלוקה לשתי התרבויות היא לפי העיטורים על כלי החרס.
[[קובץ:Residential chalcolithic cave.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מערת מגורים משוחזרת מהתקופה הכלקוליטית, [[מרכז ג'ו אלון]], הנגב]]
 
[[התקופה הכלקוליתית]] בארץ ישראל מתחילה ב-4500 לפנה"ס או כמה מאות שנים לפני כן (תלוי כיצד מגדירים את סוף [[התקופה הנאוליתית]]) ומסתיימת ב-3500 לפנה"ס, עם עליית הציוויליזציה של [[תקופת הברונזה הקדומה]]{{הערה|Rowan, Y. M., & Golden, J. (2009). [http://link.springer.com/article/10.1007/s10963-009-9016-4 The Chalcolithic period of the Southern Levant: a synthetic review]. Journal of World Prehistory, 22(1), 1-92.|שמאל=כן}}.
 
בארץ ישראל נמצאו מאות אתרים מהתקופה זו. ההתיישבות הייתה בעלת אופי חקלאי. בכל יישוב התגוררה אוכלוסייה קטנה שמנתה עשרות עד מאות אנשים. החקלאות של היישובים התבססה על [[חיטה]] [[שעורה]] ו[[קטניות]]. בנוסף לראשונה בארץ טיפחו התושבים מינים מתורבתים של [[עץ פרי|עצי פרי]] כגון: [[תמר (עץ)|תמר]], [[זית אירופי|זית]] ו[[רימון מצוי|רימון]]. ענף כלכלי נוסף שהיה נפוץ בתקופה זו היה טיפוח עדרי כבשים, עיזים בקר וחזירים. הצאן שימש גם כמקור לצמר וחלב. עדות לכך הם [[מחבצה כלקוליתית|המחבצות]] העשויות [[חרס]] ששימשו להכנת מוצרי חלב ופיסלוני החיות. התושבים השתמשו בחמור ובפרה כבהמות משא. לראשונה התמחו אנשים בארץ בכרייה ועיבוד [[נחושת]]. במקביל התפתחה רשת מסחרית שהעבירה חומרי גלם וסחורות על פני מרחקים גדולים.
{{ערך מורחב|מטמון נחל משמר}}
[[קובץ:Hecht 090710 Sceptre.jpg|שמאל|ממוזער|200px| מטמון נחל משמר – שרביט היעלים, ב[[מוזיאון הכט]] (העתק)]]
הממצא החשוב ביותר מן התקופה נתגלה במה שמאוחר יותר נקרא בשם "מערת המטמון" ב[[נחל משמר]]. המטמון היה טמון בכוך של מערה שיושבה בתקופה הנ"ל, עטוף במחצלת, וכלל 442 חפצים מהם 429 מנחושת. הוצע כי אלה כלי הקודש של [[המקדש הכלקוליתי בעין גדי|מקדש עין גדי]] מאותה התקופה, המרוחק כ-12 ק"מ בלבד מהמקום ואשר היו בו סימנים של עזיבה מהירה אך ללא סימני הרס מכוון{{הערה|דוד אוסישקין, "מקדש הכלקוליתי בעין גדי: במלאת חמישים שנה לחפירתו", '''[[קדמוניות]]''' 144, 2012, עמ'עמודים 78-71}}.
 
מטמון נוסף, של שמונה טבעות [[זהב]] גדולות מהתקופה הכלקוליתית, נמצא כמנחת קבורה ב[[מערת נחל קנה]] בשומרון. אלה בין חפצי הזהב הקדומים ביותר בעולם{{הערה|1=Gopher, A., Tsuk, T., Shalev, S., & Gophna, R. (1990). [http://www.jstor.org/discover/10.2307/2743275?sid=21105674258343&uid=3738240&uid=2134&uid=4&uid=2&uid=70 Earliest gold artifacts in the Levant]. Current Anthropology, 436-443.|שמאל=כן}}.
 
החקלאות הייתה דרך הקיום הראשית, והגידולים הנפוצים ביותר היו [[חיטה]] ו[[שעורה]]. בנוסף נמצאו לראשונה גרעיני עצים כגון ה[[רימון (פרי)|רימון]], ה[[זית]] וה[[תמר (עץ)|תמר]].
תקופת הברונזה הקדומה מתאפיינת בהופעת הערים המבוצרות (זאת למעט [[יריחו]] שהייתה ככל הנראה מבוצרת עוד ב[[התקופה הנאוליתית|תקופה הנאוליתית]]) בערים כמו תענך, [[תל מגידו|מגידו]], [[תל ערד|ערד]], [[תל שרוחן|תל אל פארעה]] ועוד, נתגלו ביצורים מרשימים. הביצורים עבים מאוד (עד 8 מטרים) באופן יחסי לאמצעי הפריצה שהיו אז בהישג ידם של כובשים פוטנציאליים. נראה כי לרוב לא נבנו הביצורים כיחידה אחת, אלא קטעים קטעים ושכבות שכבות. בתחילה לא נבנתה חומה בכל היקף העיר, וכן עוביה המקורי של החומה היה שלושה מטרים ולא שמונה מטרים כבזמן חורבנה.
 
במקורות מצרים קיימת עדות על ישוב [[חוטם האיילה (יישוב עתיק)|חוטם האיילה]]{{הערה|[http://www.reshafim.org.il/ad/egypt/pepii_in_palestine.htm The Campaigns of Pepi I in Canaan]|שמאל=כן}}.
 
====ממצאים====
 
תקופה זו מתחלקת לשתיים:
* תקופת הברזל I בין 1200 לבין 1000 לפני הספירה.
* תקופת הברזל II בין 1000 ל-586 לפני הספירה.
 
תחילת התקופה עומדת בסימן ירידת קרנן של המעצמות הגדולות מתקופת הברונזה המאוחרת: המצרית, ה[[האימפריה החתית|חתית]] ו[[מיקנה|המיקנית]]. וכניסתם של עמים חדשים, תרבויות חדשות וממלכות קטנות חדשות בתוך ארץ ישראל ובהם שבטי ישראל והפלשתים (שהיו חלק מתוך גל נדידה שנקרא "[[גויי הים]]"). ארץ ישראל הייתה ללא שליט וחולקה רובה בין ישראל הפלשתים והכנענים שישבו בה עוד קודם. שם נוסף בספרות המחקר לתקופה זו הוא "[[התקופה הישראלית]]". חלקה השני של התקופה עומד בסימן עלייתה של [[אשור]], פחד מפני כיבוש, [[חורבן בית ראשון]] בידי [[בבל]] שהתחזקה והפכה לאימפריה של אותם זמנים וסופה ב[[גלות בבל]].
 
===ממצאים===
מטמון של 26 ק"ג תכשיטים וחלקי מטילים מכסף בתוך חמישה פחי חרס נתגלה ב[[אשתמוע]], שמדרום ל[[חברון]]. עד היום לא ברור בדיוק מה מקורו, מה הייתה מטרתו ולמה החביאו אותו. יש שניסו לשייך אותו למשלוח מדוד לזקני יהודה המוזכר ב[[ספר שמואל]]{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ל|כו|כח}},}} אך הוכח שהמטמון הומצא בתקופה מאוחרת יותר.
 
==לקריאה נוספת==
===יען הדרכה===
* [[יוחנן אהרוני]], '''אטלס כרטא לתקופת המקרא''', ירושלים: [[הוצאת כרטא]], 1974.
*'''מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא''', יחידות 1–10, 1989, מהתקופה הנאוליתית קדם קרמית א ועד תקופת ברזל ג2, הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]].
*[[נתן שור]], '''תולדות ארץ ישראל מהתקופה הפרהיסטורית עד ימינו''', תל אביב: [[הוצאת דביר]], 1998.
 
===מחקרים ותערוכות===
*[[עופר בר-יוסף]] ו[[יוסף גרפינקל]], '''הפרהיסטוריה של ארץ ישראל''', ירושלים: [[אריאל (הוצאת ספרים)|אריאל]], 2008.
* עירית ציפר, "'''והכנעני אז בארץ''' - חיי יום-יום בכנען בתקופת הברונזה התיכונה 2 (2000 - 1550 לפנה"ס)", תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, 1990.
* [http://www.kdan.co.il/?categoryId=81102&itemId=262884 דוד אמיר], '''הגליל בתקופת הברונזה''' (התקופה הכנענית), יצא לאור על ידי [[מוזיאון בית אוסישקין|בית אוסישקין]], 1997/ תשנ"ז.
* [[זאב הרצוג]], העיר הכנענית: בין אידאולוגיה וממצא ארכאולוגי, בתוך: '''תרבות חומרית, חברה ואידאולוגיה: כיוונים חדשים בארכאולוגיה של ארץ ישראל''', רמת גן: [[אוניברסיטת בר-אילן]], 1999.
;מאמרים
* [[אברהם רונן (ארכאולוג)|אברהם רונן]], "חשיבותה של ארץ ישראל בתולדות אדם הקדמון", '''[[קדמוניות]]''', 144, 2012, עמ'עמודים 65–70
* {{קתדרה|[[עופר בר-יוסף]], ארנסט אליעזר ורשנר, [[רם גופנא]]|דיון: דגמי יישוב בתקופה הנאוליתית הקדם-קראמית בארץ-ישראל ובסיני|20.7|20, יולי 1981, עמ'עמודים 22-3}}
* {{קתדרה|[[מגן ברושי]] ו[[רם גופנא]]|ארץ-ישראל בתקופת הברונזה התיכונה II : יישובים ואוכלוסייה|31.1|31, אפריל 1984}}
** {{קתדרה|[[יוסף גרפינקל]]|על יישובה של ארץ-ישראל ואוכלוסייתה בתקופת הברונזה הקדומה|38.11(1)|38, דצמבר 1985, עמ'עמודים 192-183}}
** {{קתדרה|מגן ברושי ורם גופנא|על עובדות ותאוריה (תשובה למאמרו של י' גרפינקל)|38.11(1)|38, דצמבר 1985, עמ'עמודים 194-193}}
* {{קתדרה|מגן ברושי ו[[ישראל פינקלשטיין]]|מניין אוכלוסי ארץ-ישראל בשנת 734 לפנה"ס|58.1|58, דצמבר 1990, עמ'עמודים 24-3}}
** {{קתדרה|[[גדעון ביגר]] ודוד גרוסמן|צפיפות האוכלוסין בכפר המסורתי בארץ-ישראל|63.5|63, אפריל 1992, עמ'עמודים 108–109, 121-119}} (הערות)
* {{קתדרה|[[פרחיה בק]]|סוגיות באמנות של ארץ-ישראל בתקופת הברונזה הקדומה|76.1|76, יולי 1995, עמ'עמודים 33-3}}
* {{קתדרה|שלמה בונימוביץ|ביצורי תקופת הברונזה התיכונה בארץ-ישראל כתופעה חברתית|81.1|81, ספטמבר 1996, עמ'עמודים 22-7}}
* {{קתדרה|[[פרחיה בק]]|סוגיות באמנות של ארץ-ישראל: על דמות המושל ובעיות נלוות באמנות של תקופת הברונזה התיכונה|87.1|87, אפריל 1998, עמ'עמודים 36-7}}
* {{קתדרה|[[גרשון גליל]]|ערי הממלכה הכנעניות במאה הי"ד לפה"ס: היקפן ומעמדן המדיני|84.6|84, יולי 1997, עמ'עמודים 52-7}}
 
== קישורים חיצוניים ==
{{קישורי פורטל|תולדות עם ישראל|היסטוריה}}
* [http://telshilo.org.il/#idpg=0_1/ "ההתיישבות בשילה בעת העתיקה"], מאמרו של פרופסור פינקלשטיין
* [http://tabun.haifa.ac.il/ מערת התנור (טאבון) בנחל מערות], אתר של [[אוניברסיטת חיפה]] הנותן מידע על הארכאולוגיה והממצאים במערה בתקופות פרהיסטוריות
* [http://www.bibleage.com/ "עידן התנ"ך"], אתר בנושא ארכאולוגיה, היסטוריה ומקרא
 
{{ציר זמן/ארכאולוגיה/ארץ ישראל תקופת המתכות}}