נמל התעופה בן-גוריון – הבדלי גרסאות

שדה התעופה תוכנן והוקם על ידי שלטונות [[המנדט הבריטי]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה־30 של המאה ה־20]]. בסמוך לעירלערים [[לוד]] ו[[יהוד-מונוסון|יהוד מונסון]] (דאז: [[יהודייה (עבאסייה)|הכפר הערבי יהודייה]]) , בנו הבריטים תשתיות [[לוגיסטיקה|לוגיסטיות]] נוספות, ביניהן [[תחנת רכבת|תחנת הרכבת]] המרכזית בלוד ובסיס סרפנד ([[צריפין]]) הסמוך. בשנת [[1935]] החלה בניית השדה ובשנת [[1937]] נחנכו מסלולי ה[[בטון]] הראשונים שאורך כל אחד מהם עמד על 800 מטר ורוחבם הגיע ל־100 מטר{{הערה|1=[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/BenGurion/AbouttheAirport/History/30/ האתר הרשמי – שנות ה־30]}}. מאז פתיחתו, עבר השדה שינויים ושיפוצים רבים, הנמשכים עד היום, כדי להתאימו להיקף התנועה האווירית הגדל עם השנים ולשימושם של מטוסים מודרניים. השדה הוקם במהלך [[המרד הערבי הגדול]] בשיתוף פעולה יוצא דופן לתקופה של יהודים, נוצרים ומוסלמים. על הקמת השדה הופקדה החברה הקבלנית [[אלבינה, דוניה וקטינקא]] הירושלמית{{הערה|1=משה חננאל, '''הירושלמים''', עמוד 45}}.