הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף אלרון"

נוספו 2,458 בתים ,  לפני שנה
(עדכון תבנית נושא משרה לשופט בית המשפט העליון, עדכון בוויקינתונים)
 
במקרה נוסף, בו רוצח פנה לבית המשפט בדרישה שיקבע שהוא זכאי לשחרור מוקדם, הביע אלרון, למעלה מן הצורך, את שאט נפשו מחומרת העבירה של הרוצח{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17051210.J05|סוג=ע"פ|עותר=אילן טסלר|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=11 במרץ 2018}}}}. בערעורו של [[עזרא שיינברג]], הביע אלרון התנגדות ל[[הסדר טיעון|הסדר הטיעון]] שהושג עם שיינברג וכתב: "אני מביע פליאה על הסדר הטיעון העונשי אליו הגיעו הצדדים, אף לאחר שהוצג לנו הנימוק שעמד בבסיס ההגעה להסדר. לגישתי, על אף שהעונש שהוטל על המערער על ידי בית המשפט המחוזי מצוי ברף העליון של טווח הענישה שעליו הסכימו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון, עונש זה אינו הולם כלל את חומרת מעשיו."{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18024540.M10|סוג=ע"פ|עותר=עזרא שיינברג|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=6 בדצמבר 2018}}}}
 
השופט אלרון קבע לא אחת כי "חומרה מיוחדת יש לייחס לפגיעה בקטינים בתוך המסגרת המשפחתית ובתוך ביתם שלהם, שאמור היה לשמש עבורם מבצר מוגן".{{הערה|[ https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\650\029\j09&fileName=18029650.J09&type=2 ע"פ 2965/18 פלוני נ' מדינת ישראל (12.6.2019)]}}. כך, באחד המקרים ציין אלרון כי "הענישה המחמירה בשל עבריינות המין בתוך המשפחה המבוצעת על ידי דמויות בעלות סמכות בתוך התא המשפחתי, מבטאת סלידה עמוקה מהניצול של המבנה המשפחתי, שבבסיסו הורים ואחים בוגרים לעומת ילדים רכים בשנים התלויים באופן כמעט מוחלט בדמויות המשמעותיות במשפחה". לדבריו, גם "כאשר גורם אחר במשפחה זוכה למעמד דומה [לזה של הורה], ומנצלו לשם פגיעה מינית בבן-בת משפחה, השיקולים שבבסיס הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה נותרים בעינם" {{הערה|[ https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\280\045\j07&fileName=18045280.J07&type=2 ע"פ 4528/18 פלוני נ' מדינת ישראל (16.6.2019)]}}.
 
לגבי עבירות מס כתב אלרון{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18090040.J01|סוג=רע"פ|עותר=יצחקי|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=31 בדצמבר 2018}}}}:
 
:"בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל"{{הערה|וראו גם: {{פס"ד עליון|קישור=18053080.J01|סוג=רע"פ|עותר=נאסר ג'בארין|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=18 ביולי 2018}}{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=19002530.J01|סוג=רע"פ|עותר=ערן ריכטר|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=20 בינואר 2019}}}}
 
במסגרת עתירה לשינוי הקריטריונים שקבע משרד החינוך באשר לזכאותם של ילדים עם צרכים מיוחדים המשולבים במוסדות חינוך "רגילים" להסעה על מסגרות החינוך שבהן הם לומדים, קבע השופט אלרון שהקריטריונים שנקבעו שרירותיים ופוגעים בזכותם לשוויון של תלמידים אלו, ועל כן הורה על השוואת הקריטריונים לאלו שחלים על תלמידי החינוך המיוחד. אלרון הדגיש כי על ההסדר העתידי שיגבש משרד החינוך לבטא "את מחויבותנו כחברה מתוקנת, הדוגלת בערכים של שוויון ולא פחות מכך של ערבות הדדית. בענייננו, משמעות הדבר היא להנגיש הלכה למעשה את הזכות לחינוך לכל התלמידים במדינת ישראל, ובכלל זה תלמידים עם מוגבלויות"{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\15\910\001\j60&fileName=15001910.J60&type=2 בג"ץ 191/15 פלוני נ' עיריית בני ברק (19.4.2019)]}}.
 
במקרה אחר שבו נדונה החלטת רשויות התכנון לאשר הקמת מרכז מבקרים במזרח ירושלים, ציין השופט אלרון כי אף שלא נפל פגם בהחלטת הרשויות הרי ש"לא נעלמה מעיני[ו] מצוקת האוכלוסייה המתגוררת בסמוך לשטח התכנית אשר חשה כי השפעותיה עליה אינן נשקלות כראוי, וכי החלטות רשויות התכנון נכפות עליה מבלי לשקול את טובתה. תוצאה זו אינה רצויה, ועל רשויות התכנון לבחון כיצד להימנע מכך בעתיד, תוך הקפדה על שיתוף כלל קבוצות האוכלוסייה אשר עשויות להיות מושפעות מתוכנית זו או אחרת"{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\940\006\j08&fileName=18006940.J08&type=2 עע"מ 694/18 אבו נאב נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה (2.6.2019)]}}.
 
===תיקים מרכזיים===
משתמש אלמוני