הבדלים בין גרסאות בדף "חוק האזרחות (ישראל)"

קישורים
מ (הוספת קישור לדמי ביטוח לאומי)
(קישורים)
[[קובץ:Flag of Israel.svg|שמאל|ממוזער|150px|[[דגל ישראל]]]]
'''חוק האזרחות, התשיתשי"ב-1952''' קובע מהם התנאים לקבלת מעמד ה[[אזרחות]] במדינת [[ישראל]].
 
ישראל נותנת את האזרחות לפי שיטת [[דין הדם]] (קרי, האזרחות עוברת בירושה מהורים לילדיהם, בלי קשר למקום הלידה) ובנוסף לפי שיטת [[דין הקרקע]] (קרי, אם אדם נולד בטריטוריה של המדינה, הוא זוכה לאזרחותה).
חוק האזרחות ([[1952]]) קובע ששה מסלולים לקבלת אזרחות ישראלית:
=== מכוח שבות ===
: [[חוק השבות]] (1950) קובע שכל אדם יהודי זכאי לעלות ארצה ({{סחפ|חוק האזרחות|סעיף 1|סעיף 1}}), כשהעלייה ארצה תהיה על-פי אשרת עולה. אשרת עולה זו הופכת באופן אוטומטי-כמעט לאזרחות ישראלית, כמבואר בחוק האזרחות, {{סחפ|חוק האזרחות|סעיף 2|סעיף 2}}. בשנת 1970 הורחב חוק השבות, ונקבע שגם בן זוגו של יהודי או צאצא של יהודי (עד דור שלישי) יהנו מחוק השבות, ובהתאם - מאזרחות ישראלית. בשנת 1999 פסק [[בית המשפט העליון]] כי בן משפחה לא יהודי של יהודי אזרח ישראל (כל עוד אינו בנו או נכדו) אינו זכאי שבות (בג"ץ 97{{כ}}/3648).
 
:המחוקק בחר ליצור הבחנה ברורה בין חוק השבות, שמעניק את הזכות להגר (לעלות) למדינה וכן מעניק אשרת עולה, לבין חוק האזרחות, שמעניק אזרחות ישראלית, בהתבסס על אשרת עולה. במילים אחרות, אין חוק השבות לבדו מעניק אזרחות ישראלית. עם זאת, בפועל, מדינת ישראל מעניקה אזרחות לכל מי שעלה לארץ על-פי חוק השבות, אלא אם הוא אינו מעוניין בכך.
 
== ביטול אזרחות ישראלית ==
ישנם מקרים שבהם יכולה המדינה ליזום ביטול אזרחותו של אזרח ישראל. {{סחפ|חוק האזרחות|סעיף 11 לחוק האזרחות}}, כפי שתוקן באוגוסט 2008, קובע שתי נסיבות לביטול האזרחות ביוזמת המדינה:{{הערה|[[רשומות]], [http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2176/2176.pdf ספר החוקים ה'תשס"ח, עמוד 810]}}
* האזרחות ניתנה על יסוד פרטים כוזבים, דהיינו על סמך מסמכים מזויפים שהקנו לו זכאות לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות או על יסוד נישואין פיקטיביים לאזרח ישראלי או לזכאי שבות. [[בג"ץ]] קבע שהסתרת העובדה שמקבל אזרחות ישראלית על סמך נישואין עם בת זוג ישראלית לא ניהל משק בית משותף עם בת זוגו בתקופה שלפני קבלת האזרחות היא עילה סבירה לביטול האזרחות{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=08073480.h08|סוג=בג"ץ|עותר=|משיב=}}}}.
* האזרח עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינה. התיקון לחוק הגדיר "הפרת אמונים למדינת ישראל" כמעשה טרור לפי [[חוק איסור מימון טרור]], או מעשה בגידה או [[ריגול חמור]] לפי סעיפים מסוימים ב[[חוק העונשין]], או רכישת אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינת אויב (נכון לשנת 2018 הוכרזו מדינות אלה כמדינות אויב: [[איראן]], [[אפגניסטן]], [[לבנון]], [[לוב]], [[סודאן]], [[סוריה]], [[עיראק]], [[פקיסטן]] ו[[תימן]], וכן [[רצועת עזה]]). לפי התיקון, לא ניתן לבטל את האזרחות במקרה זה אם בשל כך האזרח יישאר חסר אזרחות אחרת, ואם הוא יישאר חסר אזרחות - אז יינתן לו רישיון לישיבה בישראל; אך נקבעה חזקה לפיה מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל, לא יישאר חסר כל אזרחות. דוגמה: באוגוסט 2017 בוטלה אזרחותו של תושב [[אום אל-פחם]] שביצע [[פיגוע דריסה]].{{הערה|{{תקדין|לילך דניאל|נשללה אזרחותו של תושב אום אל פאחם שביצע את פיגוע הדריסה בצומת גן שמואל|5764804|13 באוגוסט 2017}}}}
בין השנים 1980 - 2008 קבע החוק שאזרח ישראלי היוצא מישראל שלא כדין למדינת אויב, או רוכש את אזרחותה, יראוהו כמי שוויתר על אזרחותו הישראלית, והיא תתבטל מיום צאתו את ישראל. ישראלים שבקשו להגר למדינת אויב, נדרשו לוותר על אזרחותם הישראלית{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=07106090.r14|סוג=בג"ץ|עותר=|משיב=}}, סעיף 35}}.
 
במרץ [[2011]] אישרה הכנסת תיקון נוסף לחוק האזרחות{{הערה|1=[[רשומות]], [http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2289/2289.pdf ספר החוקים ה'תשע"א, עמוד 733]}}. התיקון מוסיף אפשרות של ביטול אזרחות מטעמי הפרת אמונים למדינה כעונש בהליך פלילי על מעשה טרור לפי {{סחפ|חוק איסור מימון טרור}}, או מעשה בגידה או ריגול לפי סעיפים מסוימים בחוק העונשין (אותם סעיפים המאפשרים הגשת בקשה ל[[בית משפט לעניינים מינהליים]], בתוספת מספר סעיפים נוספים), וזאת לפי בקשת [[שר הפנים]] באישור [[היועץ המשפטי לממשלה]], שתוגש לבית המשפט הדן בעבירה. הסייגים על שלילת אזרחותו של אדם שיישאר בשל כך חסר אזרחות חלים גם במקרה זה.
 
==אזרחות כפולה==
חוק האזרחות קובע כי לעניין חוקי [[מדינת ישראל]] רואים אזרח ישראל שהוא גם אזרח חוץ כאזרח ישראל. פירוש הדבר הוא, כי אזרח ישראלי רשאי להיות בעל [[אזרחות כפולה|אזרחות אחת נוספת או יותר]] (אזרחות כפולה), וכי הוא יחשב כאזרח ישראל לכל דבר ועניין, וכ[[אזרח ישראלי]] בלבד, ככל שלאזרחות הישראלית קיימת נַפְקוּת (רלוונטיוּת) מבחינת החוק הישראלי.
 
כך לדוגמה, אזרח ישראל שהוא גם אזרח חוץ נחשב כאזרח ישראל לצורך [[חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון ([נוסח משולב)], ה'תשמהתשמ"ו-1986]], והוא חייב ב[[גיוס לצה"ל|שירות צבאי]] בכפוף להוראות אותו חוק; הוא נחשב כאזרח ישראל לעניין אחריות פלילית של אזרחים ישראלים על פי [[חוק העונשין|חוק העונשין, ה'תשל"ז-1977]]; והוא נחשב כאזרח ישראל לצורך דיני המעמד האישי, כמו לעניין סמכות השיפוט של בתי דין רבניים בענייני נישואים וגירושים, לפי {{סחפ|חוק שיפוט [[בית דין רבני|בתי דין רבניים (נישואים וגירושים), ה'תשי"ג-1953]].
 
גם לעניין כניסה לישראל, שהייה בה ועבודה במדינה, נחשב אזרח ישראלי שהוא גם אזרח חוץ כאזרח ישראל לכל דבר ועניין. לפיכך, הוא רשאי להיכנס לישראל ללא צורך ב[[אשרה (ויזה)|אשרה]], לשהות בה לפי ראות עיניו, לעסוק בכל מקצוע או משלח יד ולעבוד אצל כל מעסיק.
 
חריג להיתר החזקת אזרחות כפולה נקבע בתיקון ל[[ב{{סחפ|חוק יסוד: הכנסת]] משנת [[ה'תשנ"ו]] (|סעיף 16א)}}, ולפיולפיו [[חבר הכנסת]] אינו רשאי להצהיר אמונים אלא אם פעל להסרת אזרחותו הנוספת, אם הדבר אפשרי לפי חוקי אותה מדינה. וכן נקבע בסעיף 6(ד) ל[[ב{{סחפ|חוק יסוד: הממשלה]]|סעיף 6(ד)}} לעניין [[שר]].
 
==ראו גם==
 
== קישורים חיצוניים ==
* {{ויקיטקסט חוק|חוק האזרחות, תשי"ב-1952}}
* {{חוק|2000170}}
* [http://www.acri.org.il/he/category/civil-rights/citizenship-and-residency אזרחות ותושבות], באתר [[האגודה לזכויות האזרח]]
משתמש אלמוני