הבדלים בין גרסאות בדף "חוק התחרות הכלכלית"

קישורים
מ (הוספת קטגוריה:1988 בישראל באמצעות HotCat)
(קישורים)
'''חוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988''' מסדיר את תחום ה[[הגבלים עסקיים|הגבלים העסקיים]] ב[[ישראל]]. מכוח החוק הוקמה בשנת [[1994]] [[רשות התחרות]], שהיא הגוף העיקרי המפקח על התחרות בישראל. בראש הרשות עומד '''הממונה על התחרות'''. במקביל הוקם [[בית הדין להגבלים עסקיים]].
 
החוק, בשם '''חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988''' אושר בכנסת בשנת [[1988]], והחליף את חוק ההגבלים העסקיים, התשיתשי"ט-1959. בינואר 2019 אושר תיקון לחוק שבמהלכו הרחיב המחוקק את סמכויותיו המנהלתיות, ובו שונה שם החוק ל'''חוק התחרות הכלכלית'''.
 
==הוראות החוק==
 
===הסדר כובל===
{{סחפ||פרק ב|פרק ב' לחוק}} עוסק ב[[הסדר כובל]]. {{סחפ||סעיף 2|סעיף 2 לחוק}} קובע מהו הסדר כובל:
:(א) הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר.
:(ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) יראו כהסדר כובל הסדר שבו הכבילה נוגעת לאחד העניינים הבאים:
::(3) חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו;
::(4) כמות הנכסים או השירותים שבעסק, איכותם או סוגם.
בסעיףב{{סחפ||סעיף 3}} מפורטיםמפרט חריגים לקביעה זו, כלומר הסדרים שאינם נחשבים להסדרים כובלים.
 
{{סחפ||סעיף 4}} קובע "לא יהיה אדם צד להסדר כובל, כולו או מקצתו", אך מפרט תנאים שבכל זאת יתירו זאת, ובהם אישור של בית הדין להגבלים עסקיים.
 
הממונה רשאי, לבקשת צד להסדר כובל ולאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים, לפטור, בהחלטה מנומקת, צדדים להסדר כובל מהחובה לקבל את אישור בית הדין להגבלים עסקיים להסדר, אם שוכנע כי התקיימו כל אלה:
 
===מיזוג חברות===
{{סחפ||פרק ג|פרק ג' לחוק}} עוסק ב[[מיזוג חברות]]. דברי ההסבר להצעת חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ד-1983, מציגים את הצורך בפרק זה:
:הצורך לפקח על מיזוגים התעורר בישראל, כבארצות אחרות, בשלב מאוחר יחסית, לאחר שהפיקוח על הסדרים כובלים ומונופולים מופעל כבר זמן ניכר. במשק הישראלי מסתמן תהליך של גידול בריכוזיות עקב מיזוגים : חברות נבלעות באחרות באופן שענפים רבים אשר בהם לפני שנים לא רבות עדיין פעלו מספר חברות ­ נשלטים כיום בידי חברה אחת. החוק הקיים מאפשר פיקוח על התנהגות של מונופולין, וניתן באמצעותו לפתור בעיות של ריכוז כוח כלכלי. ואולם רצוי יותר להפעיל את הפיקוח בשלב מוקדם דהיינו בתהליך ההיווצרות של ריכוז הכוח הכלכלי. המיזוג הוא תהליך מורכב, והשבת המצב לקדמותו לאחר שבוצע היא מסובכת ויקרה, ולכן רצוי להפעיל את הפיקוח מראש.
:המשק הישראלי זקוק גם למפעלים גדולים בעלי [[יעילות כלכלית]] אשר יוכלו להתחרות בשוקי העולם ולתרום בכך גם לשיפור מאזן התשלומים. ואולם נוכח קיום הסכנה שהמיזוג לא י[[עלה בקנה אחד]] עם טובת הציבור מוצע לאפשר פיקוח כבר בשלב מוקדם של יצירת המיזוג כדי שניתן יהיה למנוע, במקרה המתאים, נזק לציבור.{{הערה|שם=הצעה}}
 
{{סחפ||סעיף 19|סעיף 19 לחוק}} קובע שלא יתמזגו חברות אלא אם כן ניתנה תחילה הודעת מיזוג ונתקבלה למיזוג הסכמת הממונה על ההגבלים העסקיים, ולפי התנאים שקבע. הסכמת הממונה למיזוג חברות תינתן רק לאחר התייעצות עם ועדה לפטורים ולמיזוגים שהוקמה מכוח חוק זה, ובה חברים חמישה עובדי המדינה ושמונה נציגי ציבור. הממונה יתנגד למיזוג חברות או יתנה אותו בתנאים אם לדעתו קיים חשש סביר כי כתוצאה מן המיזוג כפי שהוצע תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחת מאלה:
:(1) רמת המחירים של נכס או של שירות;
:(2) איכות נמוכה של נכס או של שירות;
 
===מונופולין===
{{סחפ||פרק ד|פרק ד' לחוק}} עוסק ב[[מונופולין]]. מונופולין, לעניין חוק זה, הוא ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל רכישתם, או של יותר ממחצית מכלל מתן שירותים, או מכלל רכישתם, במדינה כולה או באזור מסוים, בידיו של גוף אחד ([[חברה (תאגיד)|חברה]] ובנותיה, בנות של חברה אחת וכן אדם וחברה שהוא שולט בה). הכרזה על גוף כמונופולין נעשית על ידי הממונה, בהודעה ב"[[רשומות]]".
 
לבעל מונופולין אסור לנצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור. יראו בעל מונופולין כמנצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור, בכל אחד מן המקרים האלה:
 
===קבוצת ריכוז===
{{סחפ||פרק ד1|פרק ד'1 לחוק}}, שנוסף בשנת 2011, עוסק בקבוצת ריכוז. דברי ההסבר להצעת החוק מציגים את הצורך בפרק זה:
:החוק המוצע נועד להתמודד עם כשל תחרותי המכונה "כוח שוק" (Market Power) אשר נגרם בענפי משק רבים שבהם פועלות קבוצות ריכוז (אוליגופולים) בשל מיעוט המתחרים וחסמי הכניסה הגבוהים לענף, ושכתוצאה ממנו נפגעים הצרכנים ונפגע המשק. כוח שוק מתבטא ביכולתו של עסק או של קבוצת עסקים לסטות מתנאי אספקה או רכישה, אשר היו נקבעים בשוק שמתקיימת בו תחרות אפקטיבית. בשווקים אוליגופוליים נקבע מחיר אספקה גבוה יותר או נקבעים כמות, מגוון ואיכות ירודים יותר. הנזקים של כשל תחרותי זה לציבור הרחב ולמשק המדינה כבדים ומגוונים, וביניהם, הקצאה לא יעילה של גורמי הייצור במשק, פגיעה במחקר, בפיתוח ובאימוץ של טכנולוגיות חדשות, ועיוות של הקצאת המקורות בציבור תוך הגדלת עושרם של מעטים על חשבון הציבור הרחב.
:התיקון המוצע, המבוסס על המלצותיה של ועדה לבחינה מחודשת של החוק שמונתה בידי שר התעשייה המסחר והתעסוקה במרס 2005, נועד להעניק לממונה על ההגבלים העסקיים כלים להתמודדות אפקטיבית עם הכשל האמור. לפי המוצע, ייקבע בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, הסדר מיוחד לעניין חבר קבוצת ריכוז, בנפרד מההסדר הקיים בחוק לעניין בעל מונופולין, וזאת נוכח ההבדלים המשמעותיים בין התופעות הכלכליות העומדות ביסוד המונופולין וביסוד קבוצת הריכוז. הניסיון המצטבר מראה כי הבדלים אלה מחייבים התייחסות נפרדת בחקיקה.{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//18/law/18_ls1_174709.pdf הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 11), התשע"א-2010], ה"ח הממשלה 543 מ-1 בנובמבר 2010}}
 
===פטור מהוראות החוק===
{{סחפ||סעיף 52|סעיף 52 לחוק}} קובע כי [[שר הכלכלה]] רשאי, לאחר התייעצות עם [[ועדת הכלכלה של הכנסת]], לפטור הגבל עסקי מהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, אם הוא סבור שהדבר דרוש מטעמים של מדיניות חוץ או ביטחון המדינה. סעיף זה הופעל לראשונה ב-[[17 בדצמבר]] [[2015]], בידי ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], שלשם כך מונה גם לשר הכלכלה, והעניק פטור מהסדר כובל לזכייניות רישיון ה[[גז טבעי בישראל|גז הטבעי]] "[[לווייתן (שדה גז)|לווייתן]]", החברות "[[נובל אנרג'י]]" ו"[[דלק אנרגיה]]", כחלק מ[[מתווה הגז]].{{הערה|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|נתניהו חתם על מתווה הגז: "קיבלנו מתנה מהקב"ה - וזה חשוב לכלכלה"|3676185|17 בדצמבר 2015}}{{ש}}[http://index.justice.gov.il/SitePages/OpenFile.aspx?d=zoUQc0YNQuF2yBThoMFe6xGitOvDUJORzXVkNqqTIbY%3d פטור לפי חוק ההגבלים העסקיים], י"פ 7169 מ-22 בדצמבר 2015}}
 
==היסטוריה חקיקתית==
{{להשלים|נושא=ישראל}}
ב-[[28 ביולי]] [[1959]] אישרה הכנסת את חוק ההגבלים העסקיים, התשיתשי"ט-1959,{{הערה|{{חוק|2000246|חוק ההגבלים העסקיים, התשי"ט-1959 (לא בתוקף)}}}} שנכנס לתוקף שישה חודשים לאחר מכן, ב-[[28 בינואר]] [[1960]]. חוק זה היה מצומצם בהיקפו לעומת החוק הנוכחי, ונועד "להטיל פיקוח על הסדרים כובלים (קרטלים) ועל מונופולין, להקים רשויות מתאימות לביצוע פיקוח זה ולהעניק להן את הסמכויות הדרושות לאיסור הסדרים כובלים הפוגעים בטובת הכלל."{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//3/law/3_lsr_210124.PDF הצעת חוק ההגבלים העסקיים,תשי"ח-­1957], ה"ח 327 מ-20 בנובמבר 1957}}
 
כעבור יותר מ-20 שנה החלה יוזמה להחלפת חוק זה בחוק מקיף יותר. דברי ההסבר להצעת החוק החדש מתארים את נסיבות היווצרותו:
:החוק המוצע בא להחליף את חוק ההגבלים העסקיים, התשיתשי"ט-1959 (להלן – החוק הקיים). בחוק המוצע נוסחו מחדש, בשילוב תיקונים והוספות, הוראות החוק הקיים וביניהן ההוראות הדנות בשני הנושאים המרכזיים שבהם דן החוק: הסדרים כובלים ומונופולים, וכן הוסף פרק חדש העוסק במיזוג תכרות, בו מוצע, בהסתמך על המלצותיה של ועדה ציבורית – ועדת גרוס, להסדיר את נושא מיזוגי־חברות העלול לפגוע בתחרות החופשית. התיקונים והשינויים בנושאים אשר מוסדרים בחוק הקיים נובעים בחלקם מהמלצות של ועדה ציבורית נוספת – ועדת צלטנר, ובחלקם האחר מניסיון הפעלת החוק במשך השנים. לאור ריבוי התיקונים – ומאחר שהחוק הקיים הוא משנת 1959 – נערך ונוסח החוק כולו מחדש.{{הערה|שם=הצעה|[http://fs.knesset.gov.il//10/law/10_ls1_290494.PDF הצעת חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ד-1983], ס"ח 1647 מ-7 בנובמבר 1983, באתר הכנסת}}
תהליך החקיקה נמשך קרוב לחמש שנים, והחוק אושר בכנסת ב-[[26 ביולי]] [[1988]].{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_html/Law14/LAW-1258.pdf חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988], ס"ח 1258 מ-26 ביולי 1988, באתר "נבו"}} החוק נכנס לתוקף שלושה חודשים לאחר פרסומו, ב-[[26 באוקטובר]] [[1988]].
 
ב-[[18 ביולי]] [[2011]] אישרה [[הכנסת]] תיקון לחוק ההגבלים העסקיים, שקובע כי הממונה על ההגבלים העסקיים יורשה להפעיל את [[סמכות]]ו למניעת פגיעה בתחרות במשק - ולהכריז על גופים כקבוצות ריכוז{{הערה|{{כלכליסט|תומר אביטל|חוק קבוצות הריכוז אושר בכנסת: יאפשר להגביר את התחרות במשק|3524837|18 ביולי 2011}}}}.
 
ב-1 בינואר 2019 אושר התיקון לחוק ההגבלים העסקיים שמתקן את שם החוק, הממונה, בית הדין והרשות. על פי התיקון שונה שם החוק ל"חוק התחרות הכלכלית" והרשות תשנה את שמה ל'''רשות התחרות'''. בין הכללים החדשים בתיקון זה:
 
==קישורים חיצוניים==
* {{ויקיטקסט בשורה|חוק ההגבלים העסקיים|חוק ההגבליםהתחרות העסקייםהכלכלית, התשמ"ח-1988}}
* {{חוק|2000247|חוק ההגבליםהתחרות העסקייםהכלכלית, התשמ"ח-1988}}
* [http://www.moit.gov.il/NR/exeres/E9011E71-2C98-4B60-AD09-66ED4306777B.htm חוק ההגבלים העסקיים] באתר משרד הכלכלה והתעשייה
* {{חוק|2000247|חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988}}
* אתר [http://www.antitrust.gov.il/Antitrust/he-il/default.htm רשות ההגבלים העסקיים]
* {{דין ודברים|מיכל (שיצר) גל|לבור את המוץ מהתבן - היקף תחולתו של האיסור לערוך הסדר כובל בהתאם לפסיקה האחרונה|a1/מיכל%20(שיצר)%20גל%20-%20לבור%20את%20המוץ%20מהתבן%20-%20היקף%20תחולתו%20של%20האיסור%20לערוך%20הסדר%20כ|א, 533 (תשס"ה)}}
משתמש אלמוני