ויקיפדיה

מוזיאון ישראל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ שוחזר מעריכות של 46.19.86.225 (שיחה) לעריכה האחרונה של Amirosan
CalcifyWeaver (שיחה | תרומות)
1,165 עריכות
קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות הערת שוליים
שורה 18:
==היסטוריה==
===הקמת המוזיאון===
בסוף [[שנות החמישים של המאה ה-20]] הוחלט על הקמת מבנה חדש ל"[[בית הנכות בצלאל]]", ששכן בבניין במרכז העיר ירושלים מאז הקמתו בשנת [[1929]]. המוזיאון שימש כמוזיאון לאומי והציג תערוכות אמנות מתחלפות, לצד תצוגת קבע אקלקטית של פריטי אמנות יהודית וישראלית. הבניין הוותיק לא ענה עוד על צרכיו של המוזיאון, שאוספו הקיף באותה עת 23,000 פריטי יודאיקה, 1,000 ציורים, 35 אלף פריטי גרפיקה ו-17 אלף מטבעות, אוספי ארכאולוגיה של ארץ-ישראל, של פרס וחפצים רבים נוספים.{{הערה|ראו: {{מעריב|יונתן אמיר|אוצר טמון במרתפים|1958/05/27|00702}}.}}. בנוסף, החפירות הארכאולוגיות שנערכו בארץ ישראל בשנים שלאחר הקמת המדינה חשפו ממצאים רבים, שממסד הארכאולוגי ביקש להציג.
 
[[מרדכי נרקיס]], מנהל בית הנכות, היה מן הראשונים שפעלו להקמת מבנה מוזיאון חדש לבצלאל, ואף הזמין תוכנית אדריכלית מ[[לאופולד קראקואר]], במטרה לקדם נושא זה. בנוסף, ניהל נרקיס משא ומתן עם [[קק"ל]], במטרה לקבל שטח שעליו יוקם המוזיאון העתידי וכן ניסה לגייס כספים לבנייה.{{הערה|שם=תמיר, טלי. אתר הבית|1=ראו: תמיר, טלי, "[http://talitamir.com/catalog/album/237 מוזיאון ישראל: החלום, המימוש והקונספציה]", באתר הבית של [[טלי תמיר]].}}.
 
לאחר מותו של נרקיס, בשנת [[1957]], היה המוזיאון שרוי במשבר ניהולי. למרות זאת חודשו המאמצים לבנייה על ידי [[קארל כץ]], המנהל החדש של בית הנכות, ו[[מרדכי ארדון]]. הצעתם המחודשת כללה גם את בנייתו של אגף עתיקות חדש.{{הערה|שם=תמיר, טלי. אתר הבית}} .
 
אחד ממקורות המימון הראשונים לתכנון המוזיאון היו כספים שהוקצו בשלהי שנת [[1957]] על ידי [[ברנרד קאצין]] בשם ממשלת ארצות הברית. התיווך לתרומה זו הושג על ידי [[טדי קולק]], אז מנהל [[משרד ראש הממשלה]], שהפגיש את קאצין עם נרקיס. בשנת [[1958]] שימשו כספים אלו להקמת "קרן המוזיאון ישראל-אמריקה", גוף שסיפק את הבסיס הכספי לתכנון ובנייה של "קריית מוזיאונים" לאומית בירושלים. מוזיאון זה עתיד היה להכיל, לצד בניין חדש לבצלאל, גם הקמת מוזיאון ארכאולוגי חדש.{{הערה|ראו: {{חרות|אבידן משיח|מוזיאון ב"צלאל" למשכנו החדש|1964/10/16|00401}}. וגם:{{הערה|{{דבר||יוקם מוזיאון לאומי בבירה|1959/05/03|00708}}.}}.}}
 
השטח שנבחר מוקם ב[[גבעת רם]], בקרבת [[עמק המצלבה]], [[האוניברסיטה העברית]] ו[[קריית הממשלה]]. במקום זה שכנה שכונת "נווה שאנן"{{הערה|ראו: {{מעריב|יהודה האזרחי|אנדרטה למגילות הגנוזות|1962/06/15|01903}}.}}, שאדמותיה הופקעו ובנייניה פונו לצורך הבנייה, למרות התנגדות התושבים{{הערה|{{הצופה||פסיפס: זכויות האזרח מול זכויות האמנות|1959/06/04|00213}}.}}.
 
===תכנון המוזיאון===
[[קובץ:IMJ foe wiki 1.jpg|שמאל|250 פיקסלים|ממוזער|האדריכל [[אל מנספלד]] מציג את דגם המוזיאון לפני [[נשיא המדינה]] [[יצחק בן-צבי]] ומר [[מרדכי איש-שלום]], [[ראש עיריית ירושלים]]]]
[[קובץ:IMJ foe wiki 2.jpg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|בניית קמפוס המוזיאון]]
 
בשנת [[1959]] הכריזה הוועדה להקמת [[מוזיאון לאומי]] ב[[ירושלים]] על תחרות אדריכלים סגורה לתכנון מתחם המוזיאון. במאי 1959 נבחרה הצעתם של [[אל מנספלד]] ו[[דורה גד]] לתכנון קמפוס קריית המוזיאונים, הצעה שהתאפיינה ביכולת יישום הדרגתית וגמישה לביצוע הפרויקט השאפתני. בראשית שנת [[1962]] הוחל בגיוס כספים עבור הבנייה. עלות הקמת המוזיאון הסתכמה בכ-17 מיליון לירות ישראליות.{{הערה|ראו: {{דבר||ה18,215 ממ"ר נבנו על-ידי "סולל-בונה" במוזיאון ישראל|1965/05/11|00807}}.}}. מרבית הכסף גויס מתרומות.{{הערה|ראו: {{דבר||הצלחה למגבית בחו"ל למען בניין "בצלאל"|1962/01/09|00211}}.}}. את עיקר המימון תרמו [[משפחת ברונפמן]],{{הערה|ראו: {{דבר||המוזיאון הארכיאולוגי בבירה יוקם בתרומת משפ' ברונפמן|1962/10/23|00603}}.}}, [[דוד שמואל גוטסמן]] וקרן קאצין.
 
ההצעה של מנספלד לתכנון הארכיטקטוני של המוזיאון התבססה מבנה [[מודולריות|מודולרי]] של יחידות ריבועיות שאורכן 11.2 מטרים. השימוש ביחידות אלו כבסיס לתכנון אפשר אחידות תכנונית, המושפעת ממסורת הבנייה [[מודרניזם|מודרניסטית]], ואפשרות עתידית להרחבה של מבנה המוזיאון באופן אורגני.
 
מבנה הקמפוס, הפרוס על שטח רחב, מזכיר [[בנייה ורנקולרית]] של [[כפר]] [[ים תיכון|ים תיכוני]] המורכב מיחידות בניין קטנות המשתלבות בנוף. בתכנון המקורי של המוזיאון טיפסו המבקרים בעזרת [[גרם מדרגות]] ארוך אל מבנה הכניסה, שמוקם בחלקו העליון של השטח. על תכנון בניין המוזיאון זכו מנספלד וגד בשנת [[1966]] ב[[פרס ישראל]].
 
לצד מערך המבנים הוקם גם גן פסלים, בשטח של 20 [[דונם]], שעוצב על ידי ה[[פסל (מקצוע)|פסל]] ו[[אדריכלות נוף|אדריכל הנוף]] [[איסמו נוגוצ'י]]. נגוצ'י בחר לעצב את השטח בעזרת [[טרסה|טרסות]] מעוגלות, היוצרות דיאלוג עם ה[[טופוגרפיה]] של השטח ועם הנוף המקומי.
 
בדומה לניסיון המבני לקבץ במקום אחד מגוון מבנים, גם עיצוב הפנים עמד בפני אתגר קשה במסגרתו נוצרה שפה עיצובית אחידה להצגת המוצגים השונים והמגוונים שמכיל המוזיאון (ארכאולוגיה, אמנות פלסטית, תכשיטים וכדומה). האחדות הושגה באמצעות ציפוי הרצפה בשטיח אפור, בניית קירות עליהן נמתח בד יוטה טבעי ובניית ארונות תצוגה במידות שונות אך בעיצוב דומה.
שורה 45:
 
===פתיחת המוזיאון===
בשנת [[1964]] הוחל בתהליך של בניית הנהלת המוזאון והוקמה מועצת מנהלים זמנית, שטדי קולק נבחר לשמש כיו"ר שלה. בנוסף מונה [[וילם סנדברג]], לשעבר אוצר [[מוזיאון סטיידלק]] ב[[אמסטרדם]], לשמש כיועץ אמנותי למוזיאון המתהווה.{{הערה|ראו: {{דבר||ההולנדי י. ו. סנדברג נתמנה מדריך לתצוגות במוזיאון ישראל|1964/03/18|01003}}.}}.
 
ב-[[13 באפריל]] 1965 הועברו המגילות הגנוזות למשכן החדש, שנחנך ב-[[20 באפריל]]. המוזיאון עצמו נפתח בטקס חגיגי ב-[[11 במאי]] [[1965]] בנוכחות [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] ומכובדים רבים. לטקס הפתיחה הגיעו כ-500 אורחים מחוץ לישראל, ביניהם דיפלומטים ושרי חוץ רבים, תורמי המוזיאון וקבוצה של אוצרים וראשי מוזיאונים מן העולם.{{הערה|ראו: {{דבר||500 אורחים מחוץ לארץ לפתיחת מוזיאון ישראל|1965/05/04|00419}}.}}.
 
בעת הפתיחה היו במוזיאון ארבעה אגפים ששכנו ב-13 ביתנים{{הערה|ראו: {{חרות||הכנות אחרונות לקראת פתיחת מוזיאון ישראל|1965/05/02|00608}}.}} על שטח של כ-12,800 מ"ר. שני האגפים העיקריים, שפעלו כשני מוזיאונים מקבילים, היו "מוזיאון שמואל ברונפמן למקרא ועתיקות", שהציג עתיקות וממצאים מן העת העתיקה ועד ל[[המאה ה-17|מאה ה-17]] ו"בית הנכות בצלאל", שהציג חפצי יודאיקה, אמנות פרסית ואוספי ציור פיסול וגרפיקה. בנוסף, הוקמו גן אמנות ע"ש בילי רוז ו"היכל הספר על שם גוטסמן".
 
בעוד שבפתיחת המוזיאון הארכאולוגי הוצג אוסף עתיקות, הרי שבמוזיאון בצלאל צוינה הפתיחה בתערוכה בנושא התנ"ך באמנות, בהיקף של כ-100 יצירות, רובן בהשאלה ממוזיאונים ברחבי העולם. בין היצירות בלטו עבודות של [[רמברנט]], [[מארק שאגאל]] ו[[ז'אק ליפשיץ]]. בנוסף, הוצגה ב[[בנייני האומה]] תערוכה שנושאה זרמים באמנות הישראלית ובה הוצגו כ-100 עבודות של 29 אמנים ישראלים,{{הערה|ראו: {{דבר||"מוזיאון ישראל" יחנך מחר|1965/05/10|00800}}.}}, תערוכה זו הועברה בחודש אוגוסט אל מבנה "בצלאל" במוזיאון.
 
לאחר פתיחת שלושת האגפים הראשונים של המוזיאון, נמשכו העבודות להקמת שאר המבנים בקמפוס. ב-[[1 ביוני]] [[1966]], לדוגמה, נחנך אגף הנוער וב-[[8 בנובמבר]] 1966 נערך במוזיאון טקס הנחת אבן פינה לספרייה, במימון של [[אקסל שפרינגר]].{{הערה|ראו: {{מעריב||"תודה על ההזדמנות להפגין רצון טוב"|1966/11/09|00705}}.}}.
 
[[קובץ:Raphie Etgar- The Israel Museum 25th Anniversary, 1990.jpg|200px|שמאל|ממוזער|[[רפי אתגר]], חצי יובל למוזיאון ישראל, 1990]]
במחצית [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] נוסף למוזיאון מבנה תצוגה נוסף, בכניסה אל המוזיאון, שתוכנן על ידי הארכיטקט [[יורגן בו]] (Jørgen Bo). בשנות ה-90 הורחב המבנה בשנית על ידי תוספת אגף לאמנות מודרנית.{{הערה|Snyder S., James, '''Renewed''', Israel Museum, Jerusalem, 2011, p. 18|שמאל=כן}}.
 
===חידוש===
בשנת [[2005]] הוחלט על שיפוץ של המבנה והקמפוס והתאמתם לאוסף הגדל, לכמות המבקרים ולתקני בנייה חדשים. ב-[[25 ביוני]] [[2007]] נסגרו רוב שטחי התצוגה של המוזיאון לטובת שיפוץ מקיף בעלות של יותר ממאה מיליון דולר שגויסו מתרומות{{הערה|{{ynet|מירב קריסטל|משפצים – רוב המוזיאון סגור|3416764|24 ביוני 2007}}}}{{הערה|{{הארץ|אסתר זנדברג|סדר חדש במוזיאון|1.1420307|24 ביוני 2007}}}}{{הערה|{{nrg|רוני מלול|מוזיאון משודרג|978/808|15 בדצמבר 2009|47|1}}}} במסגרת השיפוץ נוספו מבנים חדשים בשטח 7,800 מ"ר וכן הורחב ושופץ כשליש משטחו הבנוי של המוזיאון.{{הערה|1=רובינזון, נתיב, [http://www.iba.org.il/bet/?entity=662611&type=1&topic=912 מוזיאון ישראל החדש נחנך בערב ט"ו באב], באתר [[רשת ב']], 26 ביולי 2010}}. כמו כן עוצבה למוזיאון כניסה חדשה ומקורה. תוכנית השיפוץ הוכנה בידי חברת העיצוב של [[ג'יימס קרפנטר]] מניו-יורק בשיתוף עם האדריכלים הישראלים [[צבי אפרת]], [[מאירה קובלסקי]] ו[[אסף לרמן]]. מבחינה אדריכלית שמר השיפוץ על התווי הכללי החיצוני של המוזיאון, אולם חלליו הפנמיים אורגנו מחדש כדי להדגיש את מבני האגפים השונים של המוזיאון.
 
במסגרת השיפוץ נעשה ארגון מחדש של חלל התצוגה, ששטחם הוכפל לכ-20 אלף מ"ר.{{הערה|{{כלכליסט|דקל גודוביץ|קניון מוזיאון ישראל|3412511|26 ביולי 2010}}}}. חלקים גדולים מהם הוקדשו להקמת תצוגות קבע המציגות מבחר מאוספי המוזיאון השונים. הדבר הודגש בייחוד לגבי תצוגת הקבע של האמנות הישראלית, שהיוותה חידוש על רקע תצוגות לא סדירות של ההיסטוריה של האמנות הישראלית בקרב המוזיאונים בישראל.{{הערה|בשנת 2011, עם חנוכת האגף החדש של [[מוזיאון תל אביב לאמנות]], הוקמה אף שם תצוגה היסטורית של אמנות ישראלית שהוצגה בשם "המוזיאון מציג את עצמו".}}. בנוסף הזמין המוזיאון שתי יצירות מיוחדות – הפסל "[[היפוך העולם, ירושלים]]" מאת [[אניש קאפור]] והציור "[[והייתה קשת]]" מאת האמן ה[[איסלנדי]] [[אולאפור אליאסון]].{{הערה|ראו: אמיר, יונתן, [http://erev-rav.com/archives/7321 שיפור פשוט] באתר ערב רב, 21 ביולי 2010}}.
 
עבור יצירת המעבר המקורה, המוליך אל ה"קרדו", נחצבו כמיליון פיט מעוקבים של אדמה, מתחת למבנה המוזיאון, המוליכים אל חלל מרכזי – ה"קארדו", ממנו מתאפשרת גישה אל כל שלושת אגפי המוזיאון המרכזיים.{{הערה|Snyder S., James, '''Renewed''', Israel Museum, Jerusalem, 2011, p. 21|שמאל=כן}}.
 
במבני המוזיאון שופרה ה[[נגישות]] לאנשים עם מגבלת ניידות{{הערה|1=פעולות בולטת בשיפור הנגישות היו חפירת מנהרה גישה שבקצהה מעליות למבנה המרכזי של המוזיאון, המקלה את הגישה למבנה זה (במקום שביל לולייני בין גרמי המדרגות, אשר שימש כשביל הגישה קודם לכן.}} וכן הוסר אוהל גדול ששימש את המוזיאון לאירועים פרטיים.
 
ב-[[25 ביולי]] [[2010]] נחנך מחדש מבנה המוזיאון באירוע חגיגי. בשבועיים שלאחר פתיחתו ביקרו במוזיאון מספר שיא של קרוב ל-50,000 מבקרים.{{הערה|{{הארץ|אלי ערמון אזולאי, עכבר העיר אונליין|50 אלף מבקרים כבר פקדו את מוזיאון ישראל המחודש|1.3303584|10 באוגוסט 2010}}}}.
 
מנכ”ל המוזיאון במשך עשרים שנים מ-1996 ועד 2016 היה ג’יימס סניידר{{הערה|[[שרון שפורר]], [https://www.ha-makom.co.il/article/sharon-shpurer-james-snyder אי השכר החריגים של מנכ”ל מוזיאון ישראל היוצא: מיליונים מההנהלה ומעמותת הידידים ודירה ב-20 אלף ש”ח], באתר "[[המקום הכי חם בגיהנום]]", 17 בינואר 2017}}. סניידר עורר ביקורת על כך שקיבל שכר כפול גם מהמוזיאון וגם מאגודת ידידי המוזיאון (בין השנים 2010 ל-2015 קיבל סניידר כ-8.3 מיליון דולר מאגודת הידידים){{הערה|{{הארץ|נעמה ריבה|אמנים בכירים בקריאה למוזיאון ישראל: סיימו ההתקשרות עם ג'יימס סניידר|1.4038613|23 באפריל 2017}}}}. בינואר 2017 נבחר לתפקיד מנכ"ל מוזיאון ישראל, ד"ר [[ערן נוימן]] (ראש בית-הספר לאדריכלות על-שם דוד עזריאלי באוניברסיטת תל אביב) אך הוא עזב את התפקיד באפריל 2017{{הערה|{{הארץ|נעמה ריבה|מדוע המנכ"ל החדש של מוזיאון ישראל עזב לפני כניסתו לתפקיד?|1.4002792|5 באפריל 2017}} {{ש}} [[שרון שפורר]], [https://www.ha-makom.co.il/post/shpurer-snider-molcho תחת השרביט של יצחק מולכו: שערוריות בלתי פוסקות במוזיאון ישראל], באתר "[[המקום הכי חם בגיהנום]]", 17 בספטמבר 2017}}. מסוף שנת 2017 מכהן בתפקיד פרופ' עידו ברונו. ברונו הוא פרופסור לעיצוב במחלקה לעיצוב תעשייתי באקדמיה לאומנות ועיצוב בצלאל. הוא אוצר ומעצב תערוכות בארץ ובעולם ובין היתר עיצב במוזיאון ישראל בשנת 2013 את תערוכת "הורדוס: מסעו האחרון של מלך יהודה" הנחשבת לאחת התערוכות המצליחות בישראל אי-פעם.
 
==אגפי המוזיאון==
שורה 76:
[[קובץ:Jerusalem Modell BW 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חלק מתוך דגם ירושלים בימי הבית השני]]
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[היכל הספר]], [[דגם ירושלים בסוף ימי בית שני]]}}
[[היכל הספר]], שנחנך ב-[[20 באפריל]] [[1965]], הוא קומפלקס שנבנה כדי להציג ולשמר את שבע [[מגילות ים המלח]], שהתגלו בשנת [[1947]] ב[[קומרן]]. במרכז התצוגה מוצגים קטעים שונים מן המגילות.
 
המבנה החיצוני של ההיכל, המבוסס על הניגוד שבין כיפה לבנה לבין קיר שחור, מבקש לשקף את הניגוד שבין 'בני האור' לבין 'בני החושך', מושגים שמקורם ב"[[מגילת מלחמת בני אור בבני חושך]]". הכניסה אל היא דרך פרוזדור דמוי-מערה המוביל אל מרכז הכיפה. עיצובה הייחודי של הכיפה מושפע מעיצובם של מכסי כדי החרס שבהם נמצאו המגילות.{{הערה|ראו: {{דבר||15 מליון ל"י יושקעו בהקמת "מוזיאון ישראל"|1964/05/13|00302}}}}.
 
במפלס הנמוך של ההיכל מוצג, החל משנת [[1993]],{{הערה|ראו: [http://www.aleppocodex.org/5.html כתר ארם צובא – הכתר כיום] באתר [[יד יצחק בן צבי]].}}, גם [[כתר ארם צובא]]. ה'כתר' הוא [[כתב יד (מקור)|כתב יד]] של ה[[תנ"ך]] שנכתב לפי ההשערה בסביבות שנת [[920]] ונתפש על ידי חוקרי המקרא הנוסח המדויק ביותר של התנ"ך.{{מקור}} הספר נדד בין קהילות יהודיות שונות, ושכן בתחילה בירושלים ובקהיר ולאחר מכן, לקראת סוף [[המאה ה-14]], הופקד בידי יהודי ב[[חלב (עיר)|חלב]].
 
מוצג בולט נוסף במתחם הוא "[[דגם ירושלים בסוף ימי בית שני]]", שהועבר אל המוזיאון בשנת [[2006]]. הדגם נבנה בין השנים [[1962]]–[[1966]] לפי פרשנותו של פרופסור [[מיכאל אבי-יונה]] לתיאוריו של [[יוסף בן מתיתיהו]]. הדגם שכן בתחילה בשטח מלון [[הולילנד]] שבשכונת [[בית וגן]] ב[[ירושלים]]. עם העברתו שופץ הדגם והועבר, במבצע הנדסי מורכב, אל שטח המוזיאון. בנוסף, הותאם למחקרים חדשים אודות ההיסטוריה של ירושלים באותה עת.
שורה 87:
 
===אגף אדמונד ולילי ספרא לאמנויות===
"אגף אדמונד ולילי ספרא לאמנויות" חובק בתוכו עשר מחלקות ומציע מבט כולל על [[תולדות האמנות]], הן גאוגרפית והן כרונולוגית. בנוסף לתפקידו כמוזיאון אנציקלופדי, שואף מוזיאון ישראל להישאר רלוונטי לזמן ולמקום אליו הוא משתייך ולכן האגף לאמנויות שם דגש על רכישות חדשות, על תערוכות מתחלפות ועל מחקר.
 
מחלקות האגף הן: אמנות אירופה, אמנות מודרנית, אמנות עכשווית, אמנות ישראלית, רישומים והדפסים, צילום, עיצוב ואדריכלות, אמנות יבשת אמריקה, אמנות אפריקה ואוקיאניה ואמנות אסיה. תצוגת האגף לאומנויות כוללת גם את גן האמנות ע"ש בילי רוז ואת [[בית טיכו]] שבמרכז ירושלים. במוזיאון קיימת תצוגת קבע של מתוך מרבית אוספי האגף ולאורך השנה נפתחות תערוכות מתחלפות אשר מאפשרות התעמקות והדגשה של זוויות מיוחדות של האוסף ושל הרכישות החדשות.
שורה 93:
בסיס אוסף האמנות של המוזיאון הוא אוסף "[[בית הנכות בצלאל]]", אשר הוקם בירושלים בשנת [[1925]] בראשותו של פרופסור [[בוריס ש"ץ]]. מטרתו של ש"ץ הייתה לאצור אוסף שיהווה גרעין רוחני לעם היהודי וישמש כבסיס וכמקור השראה לאמנים ולציבור. בשנת [[1949]] הופקדו באוסף מספר רב של יצירות אמנות ויודאיקה, שמקורן היה ברכוש היהודי שנגזל בתקופת [[השואה]]. יצירות אמנות נוספות הופקדו במוזיאון על ידי הארגון לשיקום התרבות היהודית (JCR), ובשנת [[1954]] הובאו אל האוסף ציורים רבים אשר היו שייכים ל[[המוזיאון היהודי בברלין|מוזיאון היהודי בברלין]], אשר נסגר עם עליית [[המפלגה הנאצית]] לשלטון.
 
לאחר חידוש מבנה המוזיאון, בשנת 2010, הוקמה תצוגת קבע הנפרשת על-פני שתי קומות. למבקר באוספי הקבע מזדמן מפגש עם יצירות מופת כ"[[מות אדוניס]]" של [[רובנס]] ו"פטרוס הקדוש" של [[רמברנדט]], עם יצירות ישראליות מוערכות של [[יוסף זריצקי]], [[מרדכי ארדון]] ו[[ראובן רובין]], עם אוסף רחב היקף של אמנות הדאדא והסוריאליזם,{{הערה|1=ראו: Rick Radin, [http://www.israel21c.org/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=object&enDispWho=Articles%5El118&enZone=democracy&enVersion=0& Arturo Schwartz - benefactor to art and Israel]}}, עם אוסף כלי קרמיקה סינים נדירים באיכותם, עם יצירות מרכזיות של מעצבים כ[[לודוויג מיס ון דר רוהה]] ו[[פיליפ סטארק]], עם אמנים עכשוויים כ[[מונה חאטום]] ו[[גרהרד ריכטר]], עם חפצים המרכיבים את סיפוריהן של תרבויות אפריקה אוקיאניה ואמריקה המשתרעות על למעלה מארבעת אלפים שנה. תמהיל זה מבטא את אופיו ושאיפתו של האגף להציג את שורשי התרבות האמנותית לצד עשייה מחודשת ועכשווית עם הפנים קדימה.
 
<gallery widths="120px">
שורה 112:
 
===האגף לארכאולוגיה===
האגף לארכאולוגיה ע"ש שמואל וסיידי ברונפמן מציג ממצאים ארכאולוגיים שונים, בדגש על ה[[ארכאולוגיה]] של [[ארץ ישראל]]. כמו כן, התצוגה המחודשת, שנחנכה בשנת 2010, כוללת כ-8,000 חפצים מתקופות שונות ב[[היסטוריה של ארץ ישראל]].{{הערה|1=ראו [http://www.imj.org.il/heb/archaeology/index.html כאן]}}. האגף לוקח בחשבון את השפעתן של התרבויות השכנות והכובשות על תולדות ארץ ישראל.
 
בין המוצגים הבולטים נמנים [[מנסרת סנחריב]] המתארת את מלחמת סנחריב ביהודה בדומה למקרא, וכתובת מימי בית ראשון בה מופיע נוסח [[ברכת כהנים]].
שורה 118:
בגן מצוי דגם של [[בית הכנסת קשתות רחבעם]] ברמת הגולן, הכולל אבנים מקוריות. כתובת הקדשה על טיח. פסיפס גאומטרי שנמצאה ב[[בית הכנסת]] בתל רחוב בעמק בית שאן. ו[[כתובת רחוב]] – כתובת הלכתית ארוכה ברצפת הפסיפס, שבה שמונה סעיפים שערוכים ב-29 שורות, ובהם טקסטים המופיעים במקורות תנאים ואמוראים, שנוגעים ל[[מצוות התלויות בארץ]]. זוהי הכתובת הארוכה ביותר שנמצאה.
 
באגף ישנם גם אוספי ממצאים שנתרמו על ידי תורמים שונים או נרכשו על ידי המוזיאון. אחד הידועים שבהם הוא "אוסף דיין" שמקורו בחפירות הארכאולוגיות הלא חוקיות שערך [[משה דיין]] לאורך השנים. לאחר פטירתו רכש המוזיאון את האוסף מאלמנתו במיליון דולר.{{הערה|{{הארץ|רן שפירא|מגילות משה דיין|1.1002741|29/09/04}}}}.
*'''תצוגת תצלומים:'''
**{{ויקישיתוף בשורה|Category:Samuel and Saidye Bronfman Archaeology Wing|תצוגה=האגף לארכאולוגיה ע"ש שמואל וסיידי ברונפמן}}
שורה 124:
<gallery>
קובץ:Samuel and Saidye Bronfman Archaeology Wing 1.jpg|אולם המציג פריטים משלהי [[העת העתיקה]] באגף לארכאולוגיה.
קובץ:אתנה.jpg|ראשה של אתנה, מ[[המאה השנייה לפנה"ס]], אשר עמד במקדש בתל נהרון (צפון בית שאן), כשהשיש מן האי תסוס שב[[ים האגאי]].
קובץ:Tel dan inscription.JPG|[[כתובת תל דן]]
קובץ:IMJ view 20130108 175247.jpg|כלים שונים לאיכסון וטהרת הגוף
שורה 137:
"האגף לאמנות ותרבות יהודית ע"ש ג`ק, ג`וזף ומורטון מנדל" אוֹצֵר מגוון חפצי קודש וחול של קהילות ישראל ברחבי העולם מ[[ימי הביניים]] ועד ימינו אלה. האוסף משקף את העושר והיופי שבמסורת האמנותית היהודית לצד ההשפעות הסגנוניות המקומיות בהן חיו יהודים.
 
ראשיתו של האוסף בתחילת המאה ה-20 עם הקמתו של בית הנכות בצלאל בניהולו של מרדכי נרקיס, אשר הרחיב את אוסף תשמישי הקדושה והמצווה באופן משמעותי כשהציל אוצרות חשובים [[בין שתי מלחמות העולם]] ולאחר [[השואה]]. אוצר זה שולב במוזיאון ישראל שהוקם ב-1965 במחלקות ליודאיקה ולאתנוגרפיה יהודית. בשנת 1995 אוחדו המחלקות לאגף נפרד.
 
במהלך השנים אוספי האגף הועשרו באמצעות מתנות ורכישות של חפצים; אוספים שנתרמו בשלמותם; ועבודת שדה בקרב קהילות יהודיות בישראל ומחוצה לה. בין האוספים החשובים באגף נמנים אוסף [[יוסף שטיגליץ|שטיגליץ]] ו[[אוסף פויכטונגר]] לתשמישי קדושה ומצווה ולחפצים הקשורים בטקסי חיים, וכן אוסף שולמן ואוסף ראתיינס לתרבות חומרית, תשמישי קדושה, לבוש ותכשיטים מ[[צפון אפריקה]] ו[[תימן]].
 
האוסף כולל כתבי יד נדירים, ארבעה בתי כנסת המשוחזרים בתצוגה, תשמישי קדושה ומצווה, וכן חפצים הקשורים בטקסי החיים, לבוש, חפצי בית ותכשיטים מקהילות יהודיות בארץ ובחו"ל.
מבחר חפצים חשובים ונדירים מאוסף מקיף זה, אשר שימשו וליוו את היהודים בחייהם הפרטיים והציבוריים, משולבים בתצוגת הקבע בצורה השוואתית. מבעד להם מתגלה תמונה חיה של קהילות ישראל ובה שזורים חיי היחיד עם הקהילה, המקודש עם היומיומי והמסורתי עם החדש והמתהווה.
חמישה נושאים עיקריים נפרשים בתצוגת הקבע המחודשת:
*'''מקצב החיים: לידה, חתונה, מוות''' – אחדות הניגודים בין עצב לשמחה, חיים ומוות, זיכרון ותקווה המגולמים בכל שלב משלבי החיים.
שורה 152:
בין התערוכות השונות שהציג האגף: 2018 "'''לא קם כמשה: הרמב"ם, כתביו וחותמו"''' [קטלוג]; 2012 "'''חסידים: לא רק שחור-לבן'''" [קטלוג]; 2006-7 "'''לחם: בקרב עדות ודתות בארץ'''" [קטלוג]; 2005 "'''מרומא לירושלים: פאר כתבי – היד העבריים של ספריית הוותיקן'''"; 2003-4 "'''ויסעו ויחנו: אוסף סוכות מרחבי העולם'''" [קטלוג]; 2002 "'''אורות בהרי האטלס: מנורות חנוכה מאוסף זיידע שולמן'''" [קטלוג]; 2001 "'''חתום בכוכבים: דימוי וסמל בגלגל המזלות'''" [קטלוג]; 2000 "'''עטור מצחך, מתיבת התכשיטים של עדות ישראל'''" [קטלוג]; 2000 "'''יהודי תימן. אלפיים שנות תרבות ומסורת'''" [קטלוג]; 1995 "'''יהודי הודו'''" [קטלוג]; 1994 "'''בחזרה לעיירה – אנ-סקי והמשלחת האתנוגרפית היהודית 1912–1914'''" [קטלוג]; 1993 "'''מזל טוב – כתובות מצוירות מאוסף מוזיאון ישראל'''"; 1972 "'''היהודים במרוקו: אורח-חיים, מסורת ואמנות'''" [קטלוג].
 
====מרכז המידע לאמנות ותרבות יהודית====
מרכז המידע לאמנות ותרבות יהודית על שם אן ואיזידור פאלק מכיל ספריית מחקר וארכיון צילומים ייחודי הגדל כל הזמן וכולל כ-20,000 צילומים. רבים מהם נדירים מאוד וחלקם מהווים תיעוד אחרון לחיי היום-יום התוססים של קהילות יהודיות שאינן עוד מ[[אפגניסטן]], [[תימן]], [[מזרח אירופה]] ועוד, בהם צילומים של בתי כנסת, בתי קברות חפצי פולחן וחפצים רבים אחרים.
 
שורה 203:
[[קובץ:Ticho House033.JPG|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|[[בית טיכו]]]]
{{הפניה לערך מורחב|בית טיכו}}
"[[בית טיכו]]" הוא אחד הבתים הראשונים ב[[ירושלים]] [[היציאה מן החומות|שנבנו מחוץ לחומות]] [[העיר העתיקה]] בסוף [[המאה ה-19]]. בתחילת [[המאה ה-20]] שימש הבית כ[[מרפאה]] וכביתם של רופא העיניים, [[אברהם אלברט טיכו]] ורעייתו הציירת [[אנה טיכו]].
 
הבניין שופץ על ידי האדריכל [[דוד קרויאנקר]] על פי תוכניות שאושרו על ידי אנה טיכו עוד בחייה, והוסב ל[[מוזיאון]] מודרני המיטיב לשקף את אווירת ירושלים של תחילת [[המאה ה-20]]. לצד תצוגת קבע של ריהוט ופריטים אמנותיים שהיו שייכים לבני הזוג, כגון אוסף [[חנוכייה|חנוכיות]] יוצא דופן, מציג הבית גם תצוגות מתחלפות של תערוכות אמנות, המקיימות דיאלוג עם יצירתה של אנה טיכו.
שורה 212:
הפרסים המחולקים מטעם המוזיאון הם: [[פרס סנדברג לאמנות ישראלית]], פרס קולינר לאומן ישראלי צעיר, פרס שפילמן הבינלאומי למצוינות בצילום, פרס ז'ראר לוי לצלם צעיר, פרס קבלין לצילום ו[[פרס פינס לגרפיקה ישראלית]].
 
בתחום הארכאולוגיה ניתן החל משנת 1979 [[פרס פרשיה שימל]] (Percia Schimmel Award) לארכאולוגים על תרומתם לארכאלוגיה של ארץ-ישראל וארצות המקרא, או לחוקרים שהשיגו הישג חשוב בתחומים קרובים.
 
פרס נוסף המוענק מטעם מוזיאון ישראל הוא [[פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן-יצחק]]. זהו פרס שמעניק אגף הנוער במוזיאון ישראל, לאיור ספרי ילדים. הפרס מוענק אחת לשנתיים החל משנת 1978.
שורה 229:
</center>
 
==המוזיאון בקולנוע ובטלוויזיה==
* בשנת 1963 תיעד הבמאי [[דוד פרלוב]] את הקמת המוזיאון והיכל הספר בסרטו הדוקומנטרי [[בירושלים]], בשנת 2013 חזרו הבמאים [[עמיחי חסון]] ו[[אלעד שוורץ]] לצלם את המוזיאון במסגרת סרט המחווה לסרטו פרלוב "[[עקבות בירושלים]]".
* בשנת 1975 צולם במוזיאון אחד הפרקים של "[[עברית בסימן טוב]]" – תוכנית ללימוד העברית של [[הטלוויזיה החינוכית הישראלית|הטלוויזיה הלימודית]].
שורה 241:
 
==לקריאה נוספת==
* מיכל דייגי-מנדלס וסילביה רוזנברג (עורכות), '''דברי ימי הארץ''' : ארכאולוגיה במוזיאון ישראל, ירושלים: מוזיאון ישראל, 2010
*בנז'מין, חיה, '''בצלאל, ירושלים: מבחר מאוסף אלן ב. סליפקה במוזיאון ישראל''', מוזיאון ישראל ירושלים 2008
*בן-יוסף, נעם, '''לחם! בקרב דתות ועדות בארץ''', מוזיאון ישראל, ירושלים, 2006
*מוצ'בסקי-שנפר, אסתר, '''יהודי תימן: אלפיים שנות תרבות ומסורת''', מוזיאון ישראל, ירושלים 2000
*צבר, שלום, '''מזל טוב. כתובות מצוירות מאוסף מוזיאון ישראל''', מוזיאון ישראל, ירושלים תשנ"ד
*בנז'מין, חיה, '''[[אוסף שטיגליץ]]: יצירות מופת באמנות יהודית''', מוזיאון ישראל, ירושלים 1987
*מולר-לנצט אביבה, ע', '''היהודים במרוקו: אורח-חיים, מסורת ואמנות''', מוזיאון ישראל, ירושלים 1973
*משורר, יעקב (עורך), '''מאוצרות מוזיאון ישראל''', מוזיאון ישראל, ירושלים, תשמ"ז
שורה 276:
* שרה ג'ו בן-צבי, [http://web.archive.org/web/20101129082930/http://segulamag.com/he/articles/view-article.asp?article=14 עתיקות בשלושה ממדים], פורסם ב[[סגולה (מגזין)|מגזין סגולה]]
* [[מיכאל יעקובסון]], [http://www.xnet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3090489,00.html על הווילה הנסתרת במוזיאון ישראל], באתר [[Xnet]],{{כ}} 27 באוקטובר 2011
* מיכאל יעקובסון, [http://michaelarch.wordpress.com/2013/07/19/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91סיבוב-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94בספרייה-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9Fבמוזיאון-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9Cישראל/ סקירה על הספרייה במוזיאון ישראל], באתר 'חלון אחורי', 19 ביולי 2013
* מיכאל יעקובסון, [http://xnet.ynet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3108863,00.html מוזיאון ישראל חוגג יובל: יצירת המופת שהפכה למרכז התרבותי של המדינה], באתר Xnet,{{כ}} 26 במרץ 2015
* {{ynet||יובל למוזיאון ישראל: 50 שנות כוכבים|4637172|15 במרץ 2015}}
שורה 285:
* {{גיידסטאר|520028275}}
 
<div class="mw-content-ltr">
* '''The Israel Museum Collections''' | [https://artsandculture.google.com/search/asset/?p=the-israel-museum-jerusalem&em=m03spz&categoryId=place Israel] | [https://artsandculture.google.com/search/asset/?p=the-israel-museum-jerusalem&em=m0430_&categoryId=place Jerusalem] | [https://artsandculture.google.com/search/asset/?p=the-israel-museum-jerusalem&em=m01cbzq&categoryId=medium Rock] | [https://artsandculture.google.com/search/asset/?p=the-israel-museum-jerusalem&em=m0975t&categoryId=medium Clay] | [https://artsandculture.google.com/search/asset/?p=the-israel-museum-jerusalem&em=m03q7p08&categoryId=medium Stoneware] | [https://artsandculture.google.com/search/asset/?p=the-israel-museum-jerusalem&em=m031cgw&categoryId=medium Oil Paint] | [https://artsandculture.google.com/exhibit/BQLi-9RCgNvsIQ Costumes] | [[Google Arts & Culture]], 2019
</div>
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מוזיאון_ישראל"