הבדלים בין גרסאות בדף "ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)"

אין תקציר עריכה
(ראה דיון בדף השיחה)
 
==היסטוריה==
בראשית [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] פעלה בכפר סבא ישיבת "עזרא" שהרב [[אברהם ריניק]] ייסדה ועמד בראשה. כיהן בה גם הרב אהרן יעקב קלפפיש, וכן הרב נחום (צורף) גולדשמיד{{הערה|[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=186924&width=-17&scroll=0&udid=15612424585505492&pagenum=9 לוחם לשם שמים], מוסף שבת קודש "יתד נאמן", פרשת נח תשנ"ד, עמ' 9}} שניהל את הישיבה בפועל{{הערה|{{הצפה||מוסדות התורה בשרון|1941/06/23|00305}}}}. בנוסף פעלה ב[[מגדיאל]] הסמוכה ישיבה לנערים צעירים יותר שנקראה על שם ה"חפץ חיים", ובראשה עמד הרב [[דב מעייני]].
בחול המועד פסח [[תש"ג]] ([[1943]]) התקיימה ב[[פתח תקווה]] הוועידה הארצית השלישית של תנועת [[צעירי אגודת ישראל]] (צא"י). אחת ההחלטות שהתקבלו הייתה הקמת ישיבה לבני היישוב החדש בארץ ישראל, אולם רק לאחר מספר שנים הוקמה הישיבה בפועל. מייסד הישיבה ומנהלה היה [[אברהם ריין]]. היא נקראה על שם [[החפץ חיים]], שנפטר עשור קודם לכן. בתחילה שכנה הישיבה ב[[מגדיאל]], ולאחר מכן הועתק משכנה לכפר סבא.
 
בחול המועד פסח [[תש"ג]] ([[1943]]) התקיימה ב[[פתח תקווה]] הוועידה הארצית השלישית של תנועת [[צעירי אגודת ישראל]] (צא"י). אחת ההחלטות שהתקבלו הייתה הקמת ישיבה לבני היישוב החדש בארץ ישראל, אולםואכן רקבחודש לאחראייר מספר שנים[[תש"ד]] הוקמה הישיבה בפועלבמגדיאל{{הערה|[[אברהם ריין]], [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=193311&width=-17&scroll=0&udid=15612424585505492&pagenum=10 מהות של תורה], '''דגלנו''' ש"מ, תשרי תש"ן, עמ' 10}}. מייסד הישיבה ומנהלה היה [[אברהם ריין]]. היא נקראה על שם [[החפץ חיים]], שנפטר עשור קודם לכן. בתחילהלאחר שכנהמספר הישיבהחודשים ב[[מגדיאל]],הועתק ולאחרמשכנה מכןשל הועתק משכנההישיבה לכפר סבא.
ל[[ר"מ]]ים התמנו הרבנים נחום גולדשמיד, דוד רוטברג (אחיו של הרב [[זלמן רוטברג]]), יעקב משה הנפלינג ושמואל אליהו אורלנסקי. הבוחן בישיבה היה הרב [[משה סולובייצ'יק (ציריך)|משה סולובייצ'יק]], שהיה אז תלמיד ב[[ישיבת לומז'ה]] בפתח תקווה. הרב גולדשמיד כיהן באותה תקופה כרב שכונה ביפו במקום חמיו שנפטר ולא יכל לעמוד בראשות הישיבה. הרבנים רוטברג וסולובייצ'יק לא הסכימו לעמוד בראשות הישיבה, מכיוון שלא היו נשואים. בשנת [[תש"ו]] ([[1946]]), התמנה הרב שטיינמן לראשות הישיבה בעצת [[החזון איש]]{{הערה| [http://beinenu.com/sites/all/modules/pubdlcnt/pubdlcnt.php?file=/sites/default/files/alonim/108_16_76.pdf אודות ישיבת חפץ חיים בכפר סבא], עלון כאיל תערוג 132, בשלח תשע"ו, באתר בינינו}}, לאחר שהיה עד אז מאברכי [[בית מדרש לתורת ארץ ישראל]] בפתח תקווה.
 
ל[[ר"מ]]ים התמנו הרבנים נחום גולדשמיד, דוד רוטברג (אחיו של הרב [[זלמן רוטברג]]), יעקב משה הנפלינג ושמואל אליהו אורלנסקי. הבוחן בישיבה היה הרב [[משה סולובייצ'יק (ציריך)|משה סולובייצ'יק]], שהיה אז תלמיד ב[[ישיבת לומז'ה]] בפתח תקווה. הרב גולדשמיד כיהן באותה תקופה כרב שכונה ביפו במקום חמיו שנפטר בשנת [[תש"ג]], ולא יכל לעמוד בראשות הישיבה. הרבנים רוטברג וסולובייצ'יק לא הסכימו לעמוד בראשות הישיבה, מכיוון שלא היו נשואים. בשנתבתחילת זמן קיץ [[תש"ו]] ([[1946]]), התמנה הרב שטיינמן לראשות הישיבה בעצת [[החזון איש]]{{הערה| [http://beinenu.com/sites/all/modules/pubdlcnt/pubdlcnt.php?file=/sites/default/files/alonim/108_16_76.pdf אודות ישיבת חפץ חיים בכפר סבא], עלון כאיל תערוג 132, בשלח תשע"ו, באתר בינינו}}, לאחר שהיה עד אז מאברכי [[בית מדרש לתורת ארץ ישראל]] בפתח תקווה.
 
בתחילה שכנה הישיבה במבנה קטן ברחוב אוסטשינסקי 7 בכפר סבא. כעבור זמן עברו הלימודים לבית הכנסת הגדול בעיר.
* {{הצופה||שתי ישיבות בכפר סבא|1956/11/07|00334}}
* [http://beinenu.com/sites/all/modules/pubdlcnt/pubdlcnt.php?file=/sites/default/files/alonim/108_16_76.pdf אודות ישיבת חפץ חיים בכפר סבא], עלון כאיל תערוג 132, בשלח תשע"ו, באתר [[בינינו]]
* {{שערים||ידיעה על פתיחת זמן אלול תש"ה|1945/08/09|00201}}
* [https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=187636&width=-17&scroll=0&udid=15612424585505492&pagenum=17 מובאות מהירחון דגלנו מהתקופה בה פעלה הישיבה], במוסף שבת קודש "יתד נאמן", פרשת בא תשס"ז, עמ' 17
 
==הערות שוליים==