הבדלים בין גרסאות בדף "נוטריון"

נוספו 27 בתים ,  לפני 7 חודשים
קישורים
(קישורים)
חתימתו של הנוטריון, במקרים המוסדרים בחוק, נחשבת בעיני [[בית משפט|בית המשפט]] כאישור למקוריותו של המסמך, לזהותו של החותם עליו או לעובדה כי המסמך נחתם מרצונו הטוב והחופשי של החותם. מסמכי הנוטריון מיועדים לשמש כ[[דיני ראיות|ראיה]] בבתי משפט או בפני רשויות אחרות, וזאת הן בישראל והן מחוץ לה.
 
ב[[משפט בישראל|משפט הישראלי]] מוסדר עיסוקו של הנוטריון בחוקב{{סחפ|חוק הנוטריונים, (התשלתשל"ו-1976)}}. במדינות שונות ניתן להבחין בין משרות נוטריוניות שונות, ובמיוחד בין משרתו של "הנוטריון הציבורי" ובין נוטריונים פרטיים. הבחנה זו הייתה תקפה בישראל עד לקבלת חוק הנוטריונים, והיא איננה תקפה כיום. המובא להלן עוסקת בסמכותו ובמשרתו של הנוטריון על פי המשפט הישראלי.
 
==התפתחות מוסד הנוטריון==
משרת הנוטריון היא מוסד עתיק יומין, שמקורותיה ב[[רומא העתיקה]]. שיטות משפט המבוססות על [[המשפט הקונטיננטלי]] הכירו משרה זו, בעוד שבשיטות משפט אחרות, המבוססות על [[המשפט המקובל]] היה המוסד בעל תוכן שונה. [[המשפט העות'מאני]] ששרר ב[[ארץ ישראל]] עד כניסת [[המנדט הבריטי]] הכיר את משרת הנוטריון, ואף הסדיר אותה בחוק הנוטריוני העות'מאני משנת 1913. הבריטים פיצלו משרה זו לשתי משרות - משרת "הנוטריון הציבורי" שעיסוקו באישור מסמכים לצורך שימוש בארץ פנימה, ומשרת "הנוטריון למסמכים יוצאי חוץ" שערך מסמכים לצורך שימוש במדינות חוץ. "הנוטריון הציבורי" היה [[עובד מדינה]], ואילו "הנוטריון למסמכים יוצאי חוץ" היה [[עורך דין]] פרטי שהוסמך לכך.
 
בשנת [[1976]] התקבל חוק הנוטריונים אשר ביטל כפילות זו, ואיחד את המשרות למשרה אחת שבה יכול לשמש כל עורך דין בעל כשירות שיאושר לכך על ידי ועדה של [[משרד המשפטים]].
 
על מנת לאמת את המסמך הנוטריוני שנחתם בארץ, בעת השימוש בו בחוץ לארץ, התפתח מוסד ה"[[אפוסטיל]]". על פי [[אמנה בינלאומית]] שנחתמה ב[[האג]] בשנת [[1961]] ואשר מדינת ישראל היא צד לה, ולפי תקנות לביצוע האמנה שנחקקו בישראל בשנת [[1993]], יכול [[עובד ציבור (ישראל)|עובד ציבור ישראלי]] לאשר כי מסמך נוטריוני מסוים נחתם על ידי נוטריון ישראלי מוסמך. אישור זה דרוש לשם אימות העובדה כי החתום על המסמך כנוטריון הוא אכן נוטריון המוסמך לחתום על המסמך המוצג בחוץ לארץ. אפוסטיל מסוג זה תקף בכל מדינה החתומה על האמנה. על האמנה חתומות רוב מדינות [[אירופה]] ו[[ארצות הברית]] וכן מדינות רבות ב[[אסיה]], ב[[אפריקה]] וב[[אוקיאניה]].
 
==תפקידיו של הנוטריון==
 
על פי {{סחפ|חוק הנוטריונים|סעיף 7 לחוק הנוטריונים}} מוסמך הנוטריון לבצע את הפעולות הבאות:
 
# לאמת [[חתימה]] על מסמך;
# לאמת [[הסכם ממון]] בין בני זוג, שנחתם לפני ה[[נישואין]].
 
לפי [[חוק הירושה]], יכול נוטריון לאשר עשיית [[צוואה]], ולכן מוסמך נוטריון לרשום "צוואה בפני רשות" כשם שמוסמך לכך [[שופט]]. חוקים רבים נוספים קובעים סמכויות ותפקידים לנוטריון, שעיקרם אישור ותרגום מסמכים המצוינים בחוקים אלו. כך, למשל, {{סחפ|חוק [[אימוץ]] ילדים, התשמ"א-1981}}, קובע כי בקשה לאישור [[עמותה]] לאימוץ בין ארצי תהיה מלווה בחוות דעת על הדין הזר, הכוללת תרגום של החוק הזר הנוגע לעניין, ומאושר על ידי נוטריון.
 
==צורתו של המסמך הנוטריוני==
על פי החוק במקומות בהם יש בית משפט השלום ואין משרד נוטריון, רשאי שר המשפטים למנות עובד מדינה הממלא תפקיד נוטריון, כשם שמילא אותו הנוטריון הציבורי בעבר. בפועל, כיום, השימוש בסמכות זו אפסי.
 
כן מוסמכים נציגים דיפלומטיים וקונסולריים של המדינה בחוץ לארץ להשתמש בחוץ לארץ בסמכויות נוטריון. בסמכויות אלו נעשה שימוש שגרתי רב ויום יומי. במסגרת סדרת הרצאות בנושאי אתיקה מקצועית של [[עורך דין|עורכי דין]] שנשא ה[[שופט]] (בדימוס) [[גבריאל קלינג]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] בחורף תשס"ו ([[2005]]–[[2006]]2005–2006), הוא העיד מניסיונו השיפוטי שככלל פקידי [[משרד החוץ]] בבואם לחתום על מסמכים באישור נוטריוני לא נוהגים בזהירות המתחייבת. ייתכן כי ניתן לראות ביטוי לביקורת זאת אף בחוק הנוטריונים (הערה לסע' 50א) שמתנה אישור חתימה על מסמך נוטריוני בהשתתפות בהשתלמות מקצועית בתחום.
 
==אתיקה מקצועית==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=נוטריון}}
* {{ויקיטקסט חוק|חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976}}
* {{ויקיטקסט חוק|כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986}}
* [http://www.israelbar.org.il/reservoir.asp?catID=0 מאגר הנוטריונים] - באתר [[לשכת עורכי הדין בישראל]]
* [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/p179_065.htm כללי אתיקה מקצועית עורכי דין]
* {{ויקיטקסט חוק|חוק הנוטריונים}}
[[קטגוריה:מקצועות המשפט]]
[[קטגוריה:עריכת דין|*]]
משתמש אלמוני