הנפקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Iib wiki (שיחה | תרומות)
קישורים
שורה 1:
'''הנפקה''', ב[[בורסה לניירות ערך]], היא פעולה המשמשת לגיוס [[הון]] על ידי הצעה של [[נייר ערך|ניירות ערך]] לציבור. בישראל, הנפקה מכונה בחוק '''הצעה לציבור'''.{{הערה|1=סע' 1 ל [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/308_001.htm {{סחפ|חוק ניירות ערך, התשכתשכ"ח-1968,|סעיף ס"ח 234] (להלן: חוק ניירות ערך)1}}.}}. [[תאגיד]] המעוניין לגייס כסף מהציבור יכול להנפיק בבורסה מניות, אגרות חוב, אופציות, ניירות ערך אחרים או שילוב של אלו באותה הנפקה. הנפקה יכולה להתבצע גם על ידי מציע שאינו המנפיק.{{הערה|1=המנפיק הוא אותו תאגיד שניירות הערך המוצעים נמנים עם מציבת ניירות הערך שלו, כמשמעותה בדיני החברות.}}. לדוגמה, [[בעל מניות]] קיים בתאגיד יכול להציע את מניותיו לציבור דרך הבורסה. פעולה זו, של הנפקה בשוק המשני, היא נדירה יחסית.
 
הנפקה יכולה להיות ההנפקה הראשונה של התאגיד, או הנפקה של תאגיד שניירות הערך שלו כבר רשומים למסחר. הנפקה ראשונה של מניות מכונה [[הנפקה ראשונה|הנפקה ראשונה לציבור]]. היא שהופכת חברה פרטית לחברה ציבורית. תאגיד שניירות הערך שלו כבר רשומים למסחר יכול להנפיק ני"ע נוספים מאותה סדרה או לגוון את סוגי ניירות הערך שבידי הציבור (למשל, חברה ציבורית שרק מניותיה נסחרות יכולה להנפיק מניות נוספות או להנפיק אג"ח, אופציות ועוד).
שורה 5:
בהנפקה של [[מניה|מניות]] מגויס הון באמצעות מכירת חלק מה[[בעלות]] בתאגיד לציבור. לעומת זאת, בהנפקה של [[אגרות חוב]] (אג"ח) מגויס הון תמורת התחייבות להחזירו בתוספת [[ריבית]] ולעיתים גם הצמדה. אגרות חוב עשויות להיות מובטחות ב[[שעבוד (בטוחה)|שעבוד]] על נכסי החברה.
 
בטרם ההצעה לציבור, קיימת חובה לפרסם [[תשקיף]].{{הערה|1=סע' 15 לחוק{{סחפ|חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968|סעיף 15}}.}}. מסמך זה חייב לעבור את אישורם של גופים רגולטוריים (בישראל, [[הרשות לניירות ערך]]) בטרם יתפרסם. התשקיף מיועד לספק לציבור המשקיעים [[גילוי נאות]] אודות החברה, תחומי פעילותה, תוצאותיה הכספיות והסיכונים להם היא נחשפת בפעילותה. כמו כן, הוא כולל מידע על ניירות הערך המוצעים לציבור, הזכויות הצמודות להם והשימוש שהחברה מייעדת לתמורה שתתקבל מהנפקתם. הפרטים שאותם צריך לכלול בתשקיף נקבעים בתקנות שבסמכות שר האוצר.{{הערה|1=סע' 17 ל[[{{סחפ|חוק ניירות ערך]];, [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/308_007.htmתשכ"ח-1968|סעיף 17}}; {{סחפ|תקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף - מבנה וצורה), התשכתשכ"ט-1969, ק"ת 1794]}}.}}. פרסום תשקיף מחייב התארגנות משמעותית מצד החברה המנפיקה. הליך פרסומו המחייב גם את היתר הרשות לניירות ערך, מורכב ואורך מספר חודשים שבהם גם עלול חלון ההזדמנות שמעניק [[שוק ההון]] להנפקה להיסגר.
 
הנפקה בבורסה מעניקה יתרונות כגון:
שורה 26:
חברות שרוצות שירותי שיווק והפצה בלבד מתקשרות עם חתם אחד או יותר ואלה מובילים את מסע השיווק של ניירות הערך ואת התיווך בין החברה לבין משקיעים פוטנציאליים. במקרה כזה לא מובטחת ההנפקה בהתחייבות חיתומית ואין התחייבות לרכישת ניירות הערך שלא נרכשו על ידי הציבור.
 
החתמים החתומים על תשקיף אחראיים לנזק שעלול להיגרם בשל הפרטים הכלולים בו.{{הערה|1=סע'{{סחפ|חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968|סעיף 31(א) לחוק ניירות ערך}}.}} לכן, הם מנהלים הליכי בדיקה בקשר לחברה המנפיקה הכוללים בדיקות [[חשבונאות|חשבונאיות]] ומשפטיות שמטרתן לוודא כי התשקיף אינו כולל פרט מטעה. לצורך כך משתמשת מנהלת קונסורציום החתמים ב[[רואה חשבון|רואי חשבון]], [[עורך דין|עורכי דין]] ולעיתים גם ב[[כלכלן|כלכלנים]] המבצעים מטעמה ועבורה את הבדיקות האמורות.
 
שירות ניהול קונסורציום החתמים מורכב בעיקר ממרכיבים אלה: