רב סעדיה גאון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה יסודית של הפרק העוסק בחיבוריו - איסוף הנתונים מכל הערך ועיבוי הפרק; ניפוי מספר נקודות שאינן ידועות במחקר.
שורה 76:
ספרו הראשון, האגרון, העוסק בדקדוק, נכתב בעודו במצרים, כשהיה כבן עשרים. לימים, בהיותו בבבל, שכלל את חיבורו זה והוסיף לו הקדמה בערבית. כמו כן חיבר במצרים את חיבורו הפולמוסי הראשון, "כתאב אלרד עלי ענן" - ספר הכחשת ענן, בו תוקף את ה[[יהדות קראית|יהדות הקראית]], ואף ספר זה שוכלל לימים ופוצל לשני חיבורים<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=כתאב אלרד עלי ענן (ספר הכחשת ענן) לרס&quot;ג|קישור=https://www.academia.edu/24480278/%D7%9B%D7%AA%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%A8%D7%93_%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%A2%D7%A0%D7%9F_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%A0%D7%9F_%D7%9C%D7%A8%D7%A1_%D7%92|כתב עת=חצי גבורים ט, ניסן תשע&quot;ו, עמ&#39; א-פ|מחבר=יהודה זייבלד}}</ref>.
 
עד לגילויה של [[הגניזה הקהירית]] לא היה ידוע רבות על חיבוריו של רס"ג, מלבד ספר האמונות והדעות ותרגומו לתורה שהשתמרו בשלמותם, וסידורו שהשתמר בשלמות בכתב יד אך לא פורסם. מחקר הגניזה הוביל לגילוי חיבוריו הרבים, שרבים מהם פורסמו באופן מלא או חלקי<ref>הרב [[חיים יוסף דוד אזולאי]] מפרט בערכו של רס"ג ב[[שם הגדולים]] את כל חיבוריו עליהם ידע. דבריו, בתוספת הערות שוליים המציגות את שהיה ידוע אז לעומת הידוע היום, פורסמו בספר [https://www.academia.edu/39677608/ רצון משה: יסודי הדת והאמונה, עמ' לז-מא].</ref>.
 
להלן רשימת חיבוריו, לפי סדר הצגתם ברשימת החיבורים שפרסמו בניו אחרי פטירתו, ומצב פרסומם<ref>{{צ-ספר|מחבר=נחמיה אלוני|שם=הספרייה היהודית בימי הביניים|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשס"ו|עמ=216}}</ref>: