פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 198 בתים ,  לפני 5 חודשים
אין תקציר עריכה
בשנת [[ה'תשנ"ז]] ([[1997]]) הקים [[ישיבה תיכונית]] בשם "דביר", ששמה דגש על לימוד אמנויות ה[[ציור]] וה[[מוזיקה|נגינה]], במטרה להכשיר אמנים שישתתפו בבניין המקדש, ו[[לוי (יהדות)|לוויים]] שינגנו במקדש אחרי בנייתו. בגלל בעיות מִנהל, נדדה הישיבה בין מספר מקומות ולבסוף התמזגה לתוך הישיבה התיכונית ב[[מבשרת ציון]].
 
במסגרת החדרת המודעות לבניין המקדש, הקים בעיר העתיקה [[ישיבה]] בשם ישיבת בית הבחירה, העוסקת בעיקר בנושאי המקדש, כליו ובניינו. ישיבת בית הבחירה התמזגה לאחר מספר שנים לתוך [[מכון המקדש#כולל בית הבחירה|כולל בית הבחירה]]. הרב אריאל הוא מראשי הקוראים היום לעלייה ב[[טומאה וטהרה|טהרה]] ל[[הר הבית]].
 
=== יוזמה לחידוש הסנהדרין ===
הרב אריאל הוא מן הפעילים המרכזיים בקבוצת אישים שהקימה בשנת 2005 ארגון בשם "סנהדריןהסנהדרין החדשה". במסגרת זו הוא כיהן כ[[אב בית דין]] ב"בית הדין לענייני עם ומדינה". בית הדין אינו מוכר על ידי גורמים רשמיים, ורוב הציבור הדתי אינו מכבד את פסיקותיו. בית הדין מביע מפעם לפעם בתקשורת את עמדתו בעניינים העומדים על הפרק, כגון: [[הבחירות לכנסת השבע עשרה]], הפגיעה של [[בג"ץ]] בסמכויות [[בית דין רבני|בתי הדין הרבניים]] ועוד. אנשי בית הדין פרסמו פסקי-דין, ובהם תמיכה בסירובם של כמה עצורים ועצורות לשתף פעולה עם [[בית משפט|בית המשפט]] של מדינת ישראל, בטענה שהדבר אסור [[הלכה|הלכתית]] משום פנייה לערכאות.
 
עם תחילת [[מלחמת לבנון השנייה]] וגיוסי החירום שבעקבות כך, כתב הרב אריאל, בשם בית הדין, [[פסק הלכה]] שלפיו יש [[מצווה]] להשתתף במלחמה, היות ש"כל החשבונות והרגשות נדחים בשעת מלחמה, ויש להסירם מהלב".{{הערה|1=מתוך פסק ההלכה, כ"ב בתמוז ה'תשס"ו}} אולם, לאחר דבריו של ראש הממשלה, [[אהוד אולמרט]], כי הצלחה במלחמה תסייע ל[[תוכנית ההתכנסות]], כינס הרב אריאל את בית הדין בשנית (ביום [[תשעה באב]] ה'תשס"ו), חזר בו מפסקו הראשון, וקבע כמה תנאים שעל הממשלה והכנסת לקיים. לדבריו, "עד שיבוצעו ההליכים הללו, רשאי כל חייל שהוראת ראש הממשלה פגעה ביכולתו לתפקד מבחינה דתית ומצפונית לפנות למפקדו בכתב ולהצהיר: 'ראש הממשלה פגע בי בהודעתו כי ניצחון במלחמה יקדם את פינוי [[יהודה ושומרון]] וגירוש היהודים מבתיהם. לאור האמור אבקש לשחרר אותי ממלחמה שתוצאתה היא נסיגה מחבלי ארץ ישראל וגירוש 100,000 יהודים מבתיהם'".{{הערה|1=מתוך פסק ההלכה המתוקן, תשעה באב ה'תשס"ו}}
הרב אריאל הוא אחיהם של הרב [[יעקב אריאל]] (רב העיר [[רמת גן]]), הרב [[יועזר אריאל]] ([[דיין (משפט עברי)|אב בית דין]] ב[[טבריה]]), והרב [[יגאל אריאל]] (לשעבר רב המושב [[נוב]] ב[[רמת הגולן]]).
 
לרב אריאל עשרה ילדים, שבעה בנים ושלוש בנות. בהם הרב [[שמואל אריאל (רב)|שמואל]] - ראש כולל ההלכה ב[[ישיבת ההסדר ירוחם]], הרב מתניה - ראש [[ישיבת דרך חיים]], הרב עזריה - ר"מראש ב"[[מכון המקדש#כולל אברכיםבית הבחירה|כולל]] "בית הבחירה]]" ורב קהילה בשכונת [[חומת שמואל]], הרב אליצור - ר"מ בישיבה התיכונית ברמתב[[רמת גן]]. חתניו: הרב [[יאיר פרנק]] - רבה של [[עמונה]], הרב נחום רוזנטל - ר"מ בישיבת [[חרשה (יישוב)|חרשה]], והרב [[חיים שחר]] - ר"מ בישיבת ההסדר ב[[איתמר (יישוב)|איתמר]].
 
== חיבוריו ==
* '''ההר הטוב הזה והלבנון'''
* אטלס '''ארץ ישראל לגבולותיה על-פי המקורות''', 2 כרכים, [[הוצאת כרטא]]
* '''אוצר ארץ ישראל''', על גבולות ארץ ישראל על פי ההלכה, בשישה כרכים (שניים יצאו לאור בתש"ע, והיתר בתשע"ג).
* '''סידור המקדש''' (בשני כרכים, ליום חול ול[[שבת]])
* '''סידור המקדש לאם ולבת ישראל''': "הסידור מראה קשר עמוק ומהותי בין המקדש ובין האשה בישראל, שכן לאשה בישראל חלק חשוב בעיצוב פני העם היהודי לדורותיו. היא עומדת לימין בעלה, היא גם אם ומחנכת, ולא פחות דוגמה ומופת בנאמנותה לתורה, דבקותה במצוות השם, במסירות ובהעברת מסורת התורה והמצוות מדור לדור".{{הערה|1=מתוך התקציר בכריכת הסידור.}}
* [[אנציקלופדיה]] '''בית המקדש בירושלים''': סקירה חזותית מקיפה בנושא המקדש, כליו ועבודת הקודש שנערכה בו.
*'''ספר המקדש'''
*'''ארצי ומולדתי''' - עקירת יישובים בארץ ישראל, תשס"ה. "לימוד בעניין עשרות מצוות ואיסורים הנוגעים לבעיית עקירת יישובים" (מתוך ההקדמה לספר).
9

עריכות