אלבומין – הבדלי גרסאות

'''אַלְבּוּמִין''' (ב[[אנגלית]]: '''Albumin''') הוא ה[[חלבון]] הנפוץ ביותר ב[[דם]] ה[[יונקים]].

אלבומין הוא [[חלבון]] [[מסיסות|מסיס]] ב[[מים]] המצוי ב[[דם]] ובכל ה[[רקמה|רקמות]]. האלבומין נוצר ב[[כבד]], וחשוב לשמירה על [[לחץ אוסמוטי]] תקין של ה[[פלזמה (דם)|פלזמה]] ואיזון מערכתי של [[נוזל|נוזלי]]י הגוף. אלבומין הוא בין החלבונים הארוכים ביותר.

[[לחץ הידרוסטטי|הלחץ ההידרוסטטי]] מניע נוזלים מתוך [[נימיות|נימית הדם]] אל [[החלל החוץ תאי]]; [[לחץ קולואיד אוסמוטי]] נוטה להניע נוזלים מתוך החלל החוץ תאי לתוך הנימית כדי שתהיה תנועה אוסמוטית ה[[ממברנה ביולוגית|ממברנה]] צריכה להיות חדירה למחצה אידיאלית – חדירה למים ובלתי חדירה לחלוטין למומסים; נימית הדם היא מאוד חדירה ל[[יון|יונים]], רוב המרכיבים האוסמוטיים של הדם, לכן היא לא רלוונטית מבחינה אוסמוטית – לא אידיאלית לחלוטין. הדבר היחיד שנמצא [[פלזמה (דם)|בפלאזמה]] של הדם בכמות ניכרת ועבורם הממברנה היא אידיאלית –[[חלבוני הדם]] המיוצרים על ידי [[הכבד]], בעיקר '''אלבומין'''. [[הערך האוסמוטי]] של חלבונים אלו נקרא לחץ קולואיד אוסמוטי, האוסמוזה שנובעת ממולקולות גדולות].

כמות האלבומין ב[[דם]] מייצר לחץ קולואיד אוסמוטי של כ-28mmHg במצב נורמלי. הלחץ ההידרוסטטי באזור [[עורק|העורקי]] שווה לכ-50mmHg, מכאן שהנטייה היא של [[כליות |סינון]]{{הערה|מדובר על סינון הדם בתוך הכליה, שהאלבומין משפיע עליו בצורה כל כך משמעותית עקב הלחץ שהוא מייצר.}}. באזור הורידי הלחץ ההידרוסטטי הוא כ-5mmHg ואילו הלחץ הקולואיד אוסמוטי לא משתנה, ולכן הנטייה היא של ספיגה{{הערה|מדובר על ספיגת חומרים בחזרה אל תוך הדם .}}. ככל שמתקדמים בנימית הדם הלחץ ההידרוסטטי הולך ויורד. יש נקודה שבה יש שוויון בין הלחץ ההידרוסטטי שווה ללחץ הקולואיד אוסמוטי – זוהי הנקודה היחידה שבה יש שיווי משקל בין הכוח המסנן לכוח הסופג. אז יש היפוך בצד הוורידי ונטייה לספיגה. איך נשמר נפח דם תקין ונוזל חוץ תאי ולא נגרמת [[בצקת]]? לפי ההיפותזה של סטרלינג הכמות שיצאה בצד העורקי שווה בדיוק לכמות שנספגה בצד הוורידי, ולכן אין חוסר של נוזל חוץ תאי ואין עודף של נוזל חוץ תאי (בצקת - אדמה).

כאשר הכבד חולה, הוא לא מסנתז מספיק אלבומין, מה שגורם ל-hypoalbuminemia, ואז הלחץ האונקוטי יורד, ולכן יש דליפה של פלזמה, מה שגורם לבצקות.

עקב תגובות פירוק תאי דם אדומים "[[תגובה הימאטוליטית]]" נוצר חומר בשם [[בילירובין]] . החומר הזה בדרך כלל מסולק דרך ה[[כליות|כליה]] ב[[מערכת השתן|מערכת הרינאלית]], חלק ממנו נספג בחזרה וחלק יוצא מהגוף עם השתן . הבילירובין הוא חומר [[הידרופובי]], משמע, הוא חומר לא [[מסיסות|מסיס במים]]. לכן הוא צריך לעבור איזה שהוא תהליך עד שיגיע לכליה ובהמשך לשתן. לאלבומין יש תפקיד מאוד משמעותי בהנעת הבילירובין הבלתי מצומד{{הערה|הבילירובין נוצר בלתי מצומד, בכבד הוא נקשר לחומצה בשם גלוקוראוניד והופך להיות בילירובין מצומד . }}בתוך הדם אל [[הכבד]], בכבד הוא עובר צימוד עם [[חומצה גלוקורונית]] והופך להיות בילירובין מצומד{{הערה|בילירובין לא מצומד הוא בעל תכונות שונות מהבילירובין המצומד, והשוני העיקרי הוא המסיסות במים . בילירובין מצומד מסיס במים לעומת בילירובין בלתי מצומד .}}.

[[:en:Hypoalbuminemia|היפואלבומינמיה]] הוא המנבא החזק ביותר לתמותה במחלת [[כליה]] סופנית . [[תת תזונה]] וחוסר של [[חלבונים]] ו[[קלוריות]] יכולים להפחית סינתזת אלבומין, ההנחה העיקרית היא שהיפואלבומינמיה נגרם כתוצאה מתזונה לקויה בקרב אותם חולים . סיבות נוספות ל היפואלבומינמיה הם בעיה בסינתזה, בעיה במאגרי [[חומצות אמינו]], או אובדן של אלבומין במערכת הרינאלית .

כיוון שתרחישים קליניים רבים מתבטאים בירידה ברמת אלבומין בדם, הדרישה לבדיקה זו רלוונטית למגוון גדול של מחלות ומפגעים קליניים. מדידת אלבומין היא חלק בלתי נפרד מפאנל [[כבד|בדיקות כבד]], כחלק בבדיקות להערכת תפקודי כליה כגון אבחון תסמונת נפרוטית, ובדרך כלל ביחד עם בדיקת [[prelbumin]], להערכת הסטאטוס התזונתי בעיקר במצבים הנחשדים ל[[תת-תזונה|חוסר תזונה]]. מדידת אלבומין תידרש במצבים של עייפות ואיבוד משקל מסיבות לא ידועות, או הופעת נפיחות סביב העיניים, [[בצקת]] בעיקר בגפיים התחתונות, [[פעילות יתר של בלוטת התריס]], או מצבי [[דלקת]] וכן [[הלם]]. מדידת אלבומין מתבצעת בתרחישים של ספיגה לקויה (קרוהן, צליאק), או בעיקר בילדים הם חשד לאיבוד ניכר של [[חלבונים]] בצואה (protein losing enteropathy). מצבי [[כווייה|כוויות]] נרחבות, מצבי אלח דם (ספסיס) או מיימת (ascites) הם תרחישים בהם יש איבוד ניכר של אלבומין מהדם, באופן המחייב ניטור רמתו. מדידת רמת אלבומין בדם מתחייבת כל אימת שנדרשת מדידת רמת [[סידן]] בדם. איבוד נוזלים מסיבי בתרחישים של התייבשות (דה-הידרציה) הם סיבה מובהקת לעלייה ניכרת ברמת אלבומין הנמדדת בנסיוב, וזו אף סיבה קריטית למדידת אלבומין במצבים אלה{{הערה|להרחיב בנושא, אפשר לקרוא בויקירפואה :http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F_בדיקת_אלבומין_-_Albumin_testing}}.