אלבומין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tiviet (שיחה | תרומות)
מ קידוד קישורים
שורה 1:
[[קובץ:Albumin myristate halothane 1E7C.JPG|400px|ממוזער|מבנה מולקולת אלבומין]]
'''אַלְבּוּמִין''' (ב[[אנגלית]]: '''Albumin''') הוא ה[[חלבון]] הנפוץ ביותר ב[[דם]] ה[[יונקים]].
אלבומין הוא [[חלבון]] [[מסיסות|מסיס]] ב[[מים]] המצוי ב[[דם]] ובכל ה[[רקמה|רקמות]]. האלבומין נוצר ב[[כבד]], וחשוב לשמירה על [[לחץ אוסמוטי]] תקין של ה[[פלזמה (דם)|פלזמה]] ואיזון מערכתי של [[נוזל|נוזלי]]י הגוף. אלבומין הוא בין החלבונים הארוכים ביותר.
 
אלבומין הוא החלבון ה[[מסיסות|מסיס]] השכיח ביותר בפלזמה ובעיקר בגופם של [[בעלי חוליות]].
שורה 9:
 
==תפקידי האלבומין==
 
* שמירה על [[לחץ אוסמוטי]] תקין.
[[לחץ הידרוסטטי|הלחץ ההידרוסטטי]] מניע נוזלים מתוך [[נימיות|נימית הדם]] אל [[החלל החוץ תאי]]; [[לחץ קולואיד אוסמוטי]] נוטה להניע נוזלים מתוך החלל החוץ תאי לתוך הנימית כדי שתהיה תנועה אוסמוטית ה[[ממברנה ביולוגית|ממברנה]] צריכה להיות חדירה למחצה אידיאלית – חדירה למים ובלתי חדירה לחלוטין למומסים; נימית הדם היא מאוד חדירה ל[[יון|יונים]], רוב המרכיבים האוסמוטיים של הדם, לכן היא לא רלוונטית מבחינה אוסמוטית – לא אידיאלית לחלוטין. הדבר היחיד שנמצא [[פלזמה (דם)|בפלאזמה]] של הדם בכמות ניכרת ועבורם הממברנה היא אידיאלית –[[חלבוני הדם]] המיוצרים על ידי [[הכבד]], בעיקר '''אלבומין'''. [[הערך האוסמוטי]] של חלבונים אלו נקרא לחץ קולואיד אוסמוטי, האוסמוזה שנובעת ממולקולות גדולות].
כמות האלבומין ב[[דם]] מייצר לחץ קולואיד אוסמוטי של כ-28mmHg במצב נורמלי. הלחץ ההידרוסטטי באזור [[עורק|העורקי]] שווה לכ-50mmHg, מכאן שהנטייה היא של [[כליות |סינון]]{{הערה|מדובר על סינון הדם בתוך הכליה, שהאלבומין משפיע עליו בצורה כל כך משמעותית עקב הלחץ שהוא מייצר.}}. באזור הורידי הלחץ ההידרוסטטי הוא כ-5mmHg ואילו הלחץ הקולואיד אוסמוטי לא משתנה, ולכן הנטייה היא של ספיגה{{הערה|מדובר על ספיגת חומרים בחזרה אל תוך הדם .}}. ככל שמתקדמים בנימית הדם הלחץ ההידרוסטטי הולך ויורד. יש נקודה שבה יש שוויון בין הלחץ ההידרוסטטי שווה ללחץ הקולואיד אוסמוטי – זוהי הנקודה היחידה שבה יש שיווי משקל בין הכוח המסנן לכוח הסופג. אז יש היפוך בצד הוורידי ונטייה לספיגה. איך נשמר נפח דם תקין ונוזל חוץ תאי ולא נגרמת [[בצקת]]? לפי ההיפותזה של סטרלינג הכמות שיצאה בצד העורקי שווה בדיוק לכמות שנספגה בצד הוורידי, ולכן אין חוסר של נוזל חוץ תאי ואין עודף של נוזל חוץ תאי (בצקת - אדמה).
אלבומין מהווה בערך 50% מחלבוני [[פלזמה (דם)|הפלזמה]]. במצב נורמלי, ה[[הכבד|כבד]] מסנתז בערך 10 גרם ליממה. זמן החצי שלו – הוא בערך 17 יום – . האלבומין קושר מולקולות אחרות – [[הורמונים]], [[בילירובין|בילורובין]], [[חומצות שומן]], [[תרופות]]. בנוסף, האלבומין אחראי ל[[לחץ אונקוטי|לחץ האונקוטי]] של הפלזמה, (לחץ קולאידו אוסמוטי) שהוא המתנגד העיקרי ל[[לחץ הידרוסטטי|לחץ ההידרוסטטי]] של הפלזמה.
כאשר הכבד חולה, הוא לא מסנתז מספיק אלבומין, מה שגורם ל-hypoalbuminemia, ואז הלחץ האונקוטי יורד, ולכן יש דליפה של פלזמה, מה שגורם לבצקות.
[[קובץ:Semipermeable membrane.png|ממוזער|מעבר חומרים מושפע מהלחץ האוסמוטי והאונקוטי]]
 
* הובלה של [[הורמון|הורמונים]].
* הובלת [[חומצת שומן|חומצות שומן]].
ח. שומן לא [[מסיסות|נמסות במים]], כיון שהן [[הידרופוביות]], ולכן הן מוסעות בזרם הדם בקומפלקס יחד עם אלבומין.
* הובלת [[בילירובין]] לא מצומד.
עקב תגובות פירוק תאי דם אדומים "[[תגובה הימאטוליטית]]" נוצר חומר בשם [[בילירובין]] . החומר הזה בדרך כלל מסולק דרך ה[[כליות|כליה]] ב[[מערכת השתן|מערכת הרינאלית]], חלק ממנו נספג בחזרה וחלק יוצא מהגוף עם השתן . הבילירובין הוא חומר [[הידרופובי]], משמע, הוא חומר לא [[מסיסות|מסיס במים]]. לכן הוא צריך לעבור איזה שהוא תהליך עד שיגיע לכליה ובהמשך לשתן. לאלבומין יש תפקיד מאוד משמעותי בהנעת הבילירובין הבלתי מצומד{{הערה|הבילירובין נוצר בלתי מצומד, בכבד הוא נקשר לחומצה בשם גלוקוראוניד והופך להיות בילירובין מצומד . }}בתוך הדם אל [[הכבד]], בכבד הוא עובר צימוד עם [[חומצה גלוקורונית]] והופך להיות בילירובין מצומד{{הערה|בילירובין לא מצומד הוא בעל תכונות שונות מהבילירובין המצומד, והשוני העיקרי הוא המסיסות במים . בילירובין מצומד מסיס במים לעומת בילירובין בלתי מצומד .}}.
* קשירה של [[יון|יוני]] [[סידן]].
* תפקיד כ[[בופר]] לשמירת רמות [[pH|חומציות]] בדם.
שורה 28 ⟵ 26:
[[קובץ:Hepaticfailure.jpg|ממוזער|חולה שסובל מ[[שחמת]], וכתוצאה מכך מחוסר סינתזת אלבומין, יש הצטברות נוזל בחלל הבטן.]]
חוסר באלבומין הנובע מאי-יכולתו של הכבד לסנתז אותו, למשל, היא תכונה מובהקת של [[שחמת הכבד]]. ערכים נמוכים של אלבומין מופיעים גם אצל חולים הסובלים מ[[מיימת]] (הצטברות חולנית של מים), אצל אנשים הסובלים מ[[כווייה|כוויות]] נרחבות, מחלת [[כליות]], בעיות [[ספיגת מזון]], אצל נבדקים במצב גופני ירוד ו[[תת-תזונה]] (בעיקר חסר בחלבון). במדינות [[העולם השלישי]] תת-תזונה וחוסר בחלבון במזון הן בעיות נפוצות הגורמות למיימת, המתבטאת בהתנפחות של הבטן כתוצאה מהעדר אלבומין וחוסר איזון אוסמוטי של נוזלי הגוף.
[[:en:Hypoalbuminemia|היפואלבומינמיה]] הוא המנבא החזק ביותר לתמותה במחלת [[כליה]] סופנית . [[תת תזונה]] וחוסר של [[חלבונים]] ו[[קלוריות]] יכולים להפחית סינתזת אלבומין, ההנחה העיקרית היא שהיפואלבומינמיה נגרם כתוצאה מתזונה לקויה בקרב אותם חולים . סיבות נוספות ל היפואלבומינמיה הם בעיה בסינתזה, בעיה במאגרי [[חומצות אמינו]], או אובדן של אלבומין במערכת הרינאלית .
ירידה בכמות האלבומין בזרם [[דם|הדם]] יכולה להעיד גם על בעיה חמורה ב[[כבד]] ([[אי ספיקת כבד]], [[שחמת]] או [[דלקת כבד|דלקת כבד כרונית]]), כי הסינתזה של האלבומין מתרחשת שם בכבד .
היפואלבומינמיה יכול גם להיגרם עקב תסמונת נפרוטית (כליתית), שהחלבון מסולק דרך השתן עקב בעיה בכליה כי החלבונים אמורים להיספג בחזרה אל תוך הדם .
שורה 35 ⟵ 33:
 
ב[[בדיקות דם]] טווח הנורמה של האלבומין הוא 3.4 עד 5.4 [[נפח|גרם לדציליטר]]. ערכים נמוכים של אלבומין (היפואלבומינמיה) בבדיקות דם עלולים להצביע על [[דלקת כבד|מחלת כבד]]. המצאות של אלבומין ב[[שתן]] יכולה להצביע על בעיה בתפקוד ה[[כליות]].
כיוון שתרחישים קליניים רבים מתבטאים בירידה ברמת אלבומין בדם, הדרישה לבדיקה זו רלוונטית למגוון גדול של מחלות ומפגעים קליניים. מדידת אלבומין היא חלק בלתי נפרד מפאנל [[כבד|בדיקות כבד]], כחלק בבדיקות להערכת תפקודי כליה כגון אבחון תסמונת נפרוטית, ובדרך כלל ביחד עם בדיקת [[prelbumin]], להערכת הסטאטוס התזונתי בעיקר במצבים הנחשדים ל[[תת-תזונה|חוסר תזונה]]. מדידת אלבומין תידרש במצבים של עייפות ואיבוד משקל מסיבות לא ידועות, או הופעת נפיחות סביב העיניים, [[בצקת]] בעיקר בגפיים התחתונות, [[פעילות יתר של בלוטת התריס]], או מצבי [[דלקת]] וכן [[הלם]]. מדידת אלבומין מתבצעת בתרחישים של ספיגה לקויה (קרוהן, צליאק), או בעיקר בילדים הם חשד לאיבוד ניכר של [[חלבונים]] בצואה (protein losing enteropathy). מצבי [[כווייה|כוויות]] נרחבות, מצבי אלח דם (ספסיס) או מיימת (ascites) הם תרחישים בהם יש איבוד ניכר של אלבומין מהדם, באופן המחייב ניטור רמתו. מדידת רמת אלבומין בדם מתחייבת כל אימת שנדרשת מדידת רמת [[סידן]] בדם. איבוד נוזלים מסיבי בתרחישים של התייבשות (דה-הידרציה) הם סיבה מובהקת לעלייה ניכרת ברמת אלבומין הנמדדת בנסיוב, וזו אף סיבה קריטית למדידת אלבומין במצבים אלה{{הערה|להרחיב בנושא, אפשר לקרוא בויקירפואה :http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9F_בדיקת_אלבומין_-_Albumin_testing}}.
 
===הוראות לביצוע הבדיקה===