דיני חוזים – הבדלי גרסאות

חוזה נכרת ב"הצעה וקיבול", בהתאם לדרישות פרק א' של {{סחפ|חוק החוזים (חלק כללי),|פרק התשל"גא|פרק -א' של 1973{{הערה|1=חוק החוזים (חלק כללי), התשלתשל"ג-1973, [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/142_002.htm באתר נבו הוצאה לאור], נבו {{DOC}}}}. "הצעה", בהתאם לדרישות החוק, היא פנייה של אדם לחברו המעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה, והיא טומנת בחובה את הפרטים המהותיים הכלולים בהצעה. "קיבול", בהתאם לדרישות החוק, הוא הודעת הניצע שנמסרה למציע ומעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה. מקובל לסבור כי משמעות דרישת גמירת הדעת היא כוונה רצינית ושלמה להתקשר בחוזה המסוים עם האדם המסוים. על מנת שתהיה התחייבות חוזית, נדרש אפוא שהצדדים לחוזה יהיו מודעים להתחייבות שהם נוטלים על עצמם, ושתהיה להם כוונה להיכבל משפטית בחוזה המסוים.

ערך חשוב, אולי המרכזי ביותר, בדיני החוזים הוא עקרון [[חופש החוזים]]. חופש החוזים עשוי להיות מוצדק הן על ידי תפיסות אינדיבידואליסטיות (מטעמים של אוטונומיית הרצון החופשי) והן על ידי תפיסות כלכליות המקנות משנה תוקף לרצונם החופשי של הצדדים (מטעמים של השאת רווחת הפרטים המתקשרים והרווחה המצרפית). עקרון חופש החוזים בא לידי ביטוי בהוראות חוק החוזים לפיהן חוזה יכול להכרת בכתב או בעל פה, ובעיקר בסעיף 24 לחוקב{{סחפ|חוק החוזים (חלק כללי),|סעיף התשל"ג-197324}}, הקובע כי תכנו של החוזה הוא ככל שיסכימו הצדדים. ביטוי נוסף לעקרון חופש החוזים מצוי בדברי חקיקה רבים המאפשרים התנאה מצד הצדדים על הוראותיהם. במקרים רבים ניתן באמצעות הסכמה בין צדדים להתנות על הוראות חוקים מסוימים. מקובל לומר כי אחד המאפיינים של החקיקה האזרחית הישראלית היא היכולת להתנות על הוראותיה{{הערה|1=[[גבריאלה שלו]], אפי צמח, [http://law.huji.ac.il/upload/gavEfi.pdf דין פירוש החוזה - על מחלוקת פוסקים והסכמת הצדדים], '''[[קרית המשפט]]''' }}. יחד עם זאת, קיימים חוקים אשר אינם מאפשרים להתנות על הוראותיהם באמצעות "חוזה" בין שני הצדדים גם אם שני הצדדים מעוניינם בכך (לדוגמה: שעות עבודה ומנוחה והגנה על רוכשי דירות, לדוגמה עקרונות כלליים המגבילים את חופש החוזים כגון 'תקנת הציבור'). אופן כריתת החוזה גם הוא, לעיתים, מותנה בדרישות צורניות פורמליות בהקשרים מסוימים. למשל, עסקה במקרקעין אינה יכולה להתבצע בעל פה וטעונה מסמך בכתב (סעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969){{הערהסחפ|1=חוק המקרקעין, התשכתשכ"ט-1969,|סעיף [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/286_001.htm באתר נבו הוצאה לאור], נבו {{DOC}}8}}). אם כי המגמה הברורה בהקשר זה בשנים האחרונות היא לסטייה מדרישות פורמליות תוך התקרבות להכרעות ערכיות-מהותיות הנסבות על מהות הפעולה - ועל עקרונות נוספים, כגון עקרון תום הלב - ולא על צורתה החיצונית של הפעולה{{הערה|1=[[שירלי רנר]], "דיני חוזים - מגמות והערכה", '''[[משפטים]]''' כא 33}}.

* [[חוק החוזים (חלק כללי)]]|חוק החוזים (חלק כללי), התשלתשל"ג-1973:]]{{הערה|[http://www.moital.gov.il/NR/exeres/24F9AA0C-08BF-43A7-959F-88D6C7B7D9ED.htm{{ויקיטקסט חוק|חוק החוזים (חלק כללי), התשלתשל"ג-1973]}}}}: החוק עוסק בשאלה מהו חוזה, כיצד הוא נכרת, מהם הפגמים העשויים להביא לביטולו (ולדוגמה טעות, הטעיה, כפיה או עושק), מהן תוצאות הביטול ומהי דרך הביטול, מה יכול להיות תוכן החוזה, כיצד יש להשלים הוראה חסרה בחוזה, כיצד יש לפרש חוזה, מהו חוזה לטובת אדם שלישי, ועוד הוראות רבות.

* [[חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)]]|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשלתשל"א-1971:]]{{הערה|[http://www.moital.gov.il/NR/exeres/FF9A9DDB-AE6F-4EFC-93F1-995A001D9AC3.htm{{ויקיטקסט חוק|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשלתשל"א-1971]}}}}: החוק מסדיר את התרופות (הסעדים להם זכאי הצד הנפגע) במקרה של הפרת חוזה. התרופות המוכרות בחוק הן אכיפה, ביטול (הגורר בעקבותיו השבה), ופיצויים.

* [[חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות]]|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962:]]{{הערה|[http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/7902FFF0-70BC-4066-87C0-3EFC4B13C34B/17930/chukim23.doc{{ויקיטקסט חוק|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962]}}}}: כיוון שחוזה הוא מפגש רצונות בין שני צדדים כשירים, חוק זה מגדיר מיהו הכשיר להתקשר בחוזה, ומהם הסעדים במקרה של התקשרות עם מי שאינו כשיר.

* חוקחוקי המכר -: המדובר בסדרת חוקים העוסקים בחוזה הנפוץ הוא חוזה המכר. החוקים עוסקים בשאלות הנוגעות להעברת הבעלות בממכר, אי התאמה, ושאלות רבות נוספות. המדובר ב[http://www.consumer1.org/documents/meher.htm {{סחפ|חוק המכר, תשכ"ח-1968]}}, {{סחפ|חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973}}, {{סחפ|חוק המכר (מכר טובין בינלאומי), תשל"א-1971}}, וחוקים נוספים.

* [[חוק החוזים האחידים]]|חוק החוזים האחידים, התשמ"ב-1982:]]{{הערה|[http://www.tourism-law.co.il/adhes1.htm{{ויקיטקסט חוק|חוק החוזים האחידים, התשמ"ב-1982]}}}}: חוזה אחיד הוא חוזה שנוסח על ידי ספק, בלשון אחידה, ומשמש להתקשרות עם מספר בלתי מסוים של לקוחות. לדוגמה, חוזה לרכישת דירה שנוסח על ידי [[יזם בנייה]] ומשמש להתקשרות עם כל קוני הדירות באותו פרויקט, כאשר ההבדל בין חוזה לחוזה הוא רק בשם הרוכש ומספר הדירה. החוק מכיר בכך שחוזה כזה נוטה מטבעו לקפח את הלקוח, שהוא הצד החלש, ומכיוון שכך החוק כולל הגדרת תנאים מקפחים שאותם יכול לפסול בית המשפט. כן מקים החוק בית דין לחוזים אחידים.

* [https://www.kalir.co.il/articles/1493 חוק חוזה הביטוח], התשמ"א-1981:{{הערה|1=[https://www.kalir.co.il/articles/1493=חוק%20חוזה%20הביטוח{{ויקיטקסט חוק|חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981]}}}}: החוק עוסק בחוזה הביטוח, מתוך מגמה להגן על המבוטח, שהוא החוליה החלשה במשולש מבטח - [[סוכן ביטוח]] - מבוטח. החוק מסדיר את הנושא מתוך מגמה צרכנית ברורה.

* [[חוק חוזה קבלנות]], התשלתשל"ד-1974:{{הערה|[http://www.moital.gov.il/NR/exeres/FC841606-2875-4A0A-B04C-DB1B787F9305.htm{{ויקיטקסט חוק|חוק חוזה קבלנות, התשלתשל"ד-1974]}}}}: החוק עוסק בחוזה הקבלנות, שהוא חוזה למתן שירות עבור תמורה.

* [[חוק השכירות והשאילה]], התשכתשכ"ט-1974.{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|חוק השכירות והשאילה, תשכ"ט-1974}}}}: החוק עוסק בחוזה השכירות והשאילה, ומסדיר הוראות שונות הנוגעות לעניין זה.

ב[[חוקבחוק החוזים (חלק כללי)]], התשלתשל"ג-1973 נקבעו מספר כללים מהותיים ב'''דיני החוזים''':

*כאשר לא נקבע בחוזה במפורש הזמן לביצוע החוזה, יש לקיימו זמן סביר לאחר כריתת החוזה{{הערה|{{סחפ|חוק החוזים, סע'(חלק כללי)|סעיף 41|סעיף 41 לחוק החוזים}}}}.

*המציע אינו יכול לחזור בו, לאחר שהניצע הביע את הסכמתו בצורה שמחייבת אותו (את הניצע){{הערה|{{סחפ|חוק החוזים, (חלק כללי)|סעיף 3|סעיל 3 לחוק החוזים}}}}.

*המציע הצעה בלתי חוזרת או מציע שקבע מועד לקיבול ההצעה (למשל "עד שבוע"), אינו יכול לחזור בו, אלא אם כן הניצע דחה את ההצעה{{הערה|{{סחפ|חוק החוזים (חלק כללי)|סעיף 3, (ב)|סעיף קטן 3(ב') לחוק החוזים}}}}.

*במודעה שפונה לציבור הרחב או לקהל יעד אחר, כל מי שהמודעה מיועדת אליו נחשב ניצע{{הערה|{{סחפ|חוק החוזים, (חלק כללי)|סעיף 2|סעיף 2 לחוק החוזים}}}}.

*קיבול שיש בו תוספת או הגבלה או שינוי, נחשב להצעה{{הערה|{{סחפ|חוק החוזים, (חלק כללי)|סעיף 11|סעיף 11 לחוק החוזים}}}}.