שמואל קלמן מירסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
למד ב[[ישיבת תורת חיים]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], ולאחר מכן למד ב[[ישיבת עץ חיים]]. בהמשך למד בבית המדרש לרבנים של "חברת עזרה". שם למד אצל הרבנים [[בן ציון עוזיאל]] ו[[בן ציון אברהם קואינקה]]. [[לימודי חול]] למד אצל [[יוסף יואל ריבלין]]. בגיל 16 [[סמיכה לרבנות|נסמך לרבנות]] על ידי הרב מתיתיהו מדינצקי (מחבר הספר [[שו"ת]] מתת ידו).
 
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] נשאר מירסקי בארץ, בזכות האזרחות האמריקאית של אביו. לקראת סוף המלחמה בעת ש[[ארצות הברית]] נכנסה למלחמה, נאלץ מירסקי להתייצב במשטרה הטורקית, נאסר והוגלה ל[[דמשק]]. בדמשק הוא נפגש עם [[דוד ילין]],. מששב לירושלים, נכנס בהשפעת ילין ל[[בית המדרש העברי למורים]] ושם עמד בבחינות ההסמכה להיות מורה. על פי בקשת מורו [[אליעזר מאיר ליפשיץ]], נבחן מירסקי בשנית, וקיבל סמיכה לרבנות מהרב [[יוסף גרשון הורוביץ]].
 
ב-[[1920]] נישא לשולמית, בת [[יוחנן דוד סלומון]] בנו של [[יואל משה סלומון]].
 
משנפתחהמירסקי עלהיה ידיבן שלוטונותהמחזור המנדט,הראשון תוכניתשל ללימודיהלומדים משפט,[[בית הצטרףהספר מירסקיהמנדטורי למחזורלמשפטים]], הראשוןשם של הלומדים.למד בין המורים בקורסהשאר היואצל השופט העליון [[גד פרומקין]] וד"ר [[יעקב ישראל דה האן]]. בשנת 1924 קיבל את ה[[דיפלומה]] במשפטים.
 
ב-[[1922]] [[הגירה לארצות הברית|היגר]] אביו לניו יורק עם בני משפחתו, ובשנת [[1925]], לבקשת המשפחה, הצטרפו אליו מירסקי ומשפחתו. הוא קיבל משרת הוראה ב[[ישיבת רבי יצחק אלחנן]], במוסד זה ובמוסדות המסונפים אליו, הוא שימש בתפקידי הוראה וניהול עד סוף ימיו, תוך עבודה מחקרית של ההדרת כתבי הגאונים והראשונים. בשנת [[1952]] הוא יסד את המכון "סורא" בניו יורק ובמקביל בירושלים, לשם הוצאה לאור של כתבי הקדמונים.