ויקיפדיה

חיל האוויר הישראלי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור למכונאי
החלפת הדף בתוכן "אוויר קטגוריה:ישראל: תעופה קטגוריה:חילות אוויר לפי מדי..."
תגית: החלפה
שורה 1:
{{מפנה|חיל האוויר}}
{{יחידה צבאית
| שם = זרוע האוויר והֶחלל
| צבע כותרת = 87CEFA
| צבע =
| סמל = [[קובץ:Israeli Air Force - Coat of arms.svg|90px]] [[קובץ:IAF_Headquarters.png|100px]] [[קובץ:Air Force Ensign of Israel.svg|200px]]
| כיתוב סמל = [[סמלי כומתה בצה"ל|סמל חיל האוויר]], [[תג יחידה|תג מפקדת חיל האוויר]] ו[[דגל חיל האוויר הישראלי|דגל חיל האוויר]]
| מוטו =
| כינוי =
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| שיוך = {{סמל|צה"ל|30|+}}
| יחידת אם =
| סוג היחידה = [[חיל אוויר]]
| בסיס האם =
| הקמת היחידה = [[1947]] כ"שירות האוויר"; אפריל [[1948]] כ"חיל האוויר"
| מקים היחידה =
| פירוק היחידה =
| מלחמות = כל [[מלחמות ישראל]]
| כוח אדם = 38,000 חיילים סדירים{{ש}} 55,000 חיילי מילואים
| ציוד עיקרי = כ-750 [[כלי טיס]], [[טיל]]ים
| דרגת המפקד = {{דרגה|אלוף (אוויר)}} [[אלוף]]
| מפקדים = ראו בהמשך
| מפקד נוכחי = [[עמיקם נורקין]]
}}
[[קובץ:IAF-F-35I-and-F-16I.jpg|ממוזער|300px|מימין לשמאל: מטוסי [[F-16I|F-16I "סופה"]] ו-[[F-35I אדיר|F-35I "אדיר"]] של חיל האוויר הישראלי]]
'''חיל האוויר הישראלי''', או בשמו הרשמי "'''זרוע הָאוויר והֶחלל'''", הוא [[חיל אוויר|הזרוע האווירית]] של [[צבא הגנה לישראל]]. חיל האוויר הישראלי הוא מרכיב עיקרי בעוצמתו של צה"ל, והוא נחשב לחזק ביותר ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], ולאחד מחילות האוויר הטובים והמתקדמים ביותר בעולם{{הערה|שם=מעריב1|1=[http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=GHJDH מחקר חדש קובע: חיל האוויר הישראלי הוא הטוב בעולם], [[מעריב]] ו[[ג'רוזלם פוסט]], 28 באוקטובר 2014.}}. בראש זרוע האוויר עומד [[קצין]] בדרגת [[דרגות צה"ל#קצינים|אלוף]]. מפקדו הנוכחי של החיל הוא אלוף [[עמיקם נורקין]]{{הערה|{{Cite news|url=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3718959,00.html|title=האלוף עמיקם נורקין מונה למפקד חיל האוויר|date=2017-10-08|newspaper=כלכליסט - www.calcalist.co.il|access-date=2017-08-10}}}}.
 
== מבנה חיל האוויר הישראלי==
[[קובץ:IAF Original roundel.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[רונדל (תעופה)|רונדל]] חיל האוויר הישראלי, [[מגן דוד]] כחול מלא, על רקע עיגול לבן]]
===מטה חיל האוויר===
מטה חיל האוויר שוכן ב[[מחנה רבין]] (הקריה) ב[[תל אביב]]. המטה נחלק לשבעה להקים. להק הוא יחידה ראשית במטה החיל. בראש כל להק עומד [[קצין]] בדרגת [[תת-אלוף]], הכפוף ישירות ל[[מפקד חיל האוויר]]. המבנה ההיררכי של הלהקים, כנהוג ביחידות מטה בצה"ל, מורכב ממחלקות, ענפים ומדורים.
 
מטה חיל האוויר מורכב מהלהקים הבאים:
*'''[[להק ראש המטה|להק המטה]]''' ('''למ"ט''') - מופקד על [[בניין הכוח]] בחיל-האוויר, מבקר את מימושו ומתאם את עבודת המטה הבין להקית. ראש הלהק, ה-רמ"ט, משמש גם כסגנו של מפקד חיל האוויר וממלא מקומו.
*'''[[להק האוויר]]''' ('''לה"א''') - פעילות האימונים וההדרכה והפעילות השוטפת של חיל-האוויר. ראש הלהק מכונה רל"א.
*'''[[להק מבצעי אוויר]]''' - אחראי על הפעילות המבצעית. ראש הלהק מכונה רמ"א.
*'''[[להק השתתפות ומסוקים]]''' (לה"מ) - עוסק במדיניות הטיסה של מערך המסוקים, ובהשתתפות חיל האוויר במבצעים ותרגילים שונים. ראש הלהק מכונה רלה"מ.
*'''[[להק המודיעין]]''' ('''למד"ן''') - מגבש ויוצר את תמונת ה[[מודיעין צבאי|מודיעין]] למשימות חיל-האוויר, ומשתתף ביצירת תמונת המודיעין הכוללת, כחלק מ[[קהילת המודיעין הישראלית|קהילת המודיעין]]. ראש הלהק מכונה רלמד"ן.
*'''[[להק הציוד]]''' ('''לצ"ד''') - אחראי על [[לוגיסטיקה]] ופיתוח המערכות השונות שמפעיל החיל ושמירת מלאי החלפים עבור מערכות אלו. ראש הלהק מכונה רלצ"ד.
*'''[[להק כוח האדם]]''' ('''לכ"א''') - אחראי לניהול, לפיתוח ולטיפוח [[משאבי אנוש|המשאב האנושי]] בחיל-האוויר. ראש הלהק מכונה רלכ"א.
 
===מפקדות מקצועיות===
בנוסף ללהקים, קיימות מספר מפקדות מקצועיות בחיל האוויר. המפקדות הן:
* '''מפקדת כוחות ההגנה האווירית''' '''(מכהנ"מ)''' - אחראית ל[[מערך ההגנה האווירית|מערך ההגנה האווירית בחיל האוויר הישראלי]]. בראש המפקדה עומד קצין בדרגת תת-אלוף.
* '''מפקדת יחידות הבקרה''' ('''מיח"ה''') - אחראית ל[[מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי]]. בראש המפקדה עומד קצין בדרגת אלוף-משנה, הכפוף לרל"א.
* '''[[מפקדת כוחות אוויר מיוחדים]]''' ('''מכא"ם''') - אחראית לכוחות אוויר מיוחדים בחיל האוויר כגון [[יחידת שלדג]], [[יחידה 669]] ו[[יחידת ההנחתה הקדמית|יחידה 5700]].
*'''[[מפקדת קצין רפואה חילי]]''' ('''מקרפ"ח''') - מרכזת את כל הפעילות ה[[רפואה|רפואית]] בחיל האוויר. בראש המפקדה עומד קצין (תמיד [[רופא]]) בדרגת אלוף-משנה, הכפוף לרלכ"א.
 
===בסיסי טיסה===
{{מפת מיקומים|מדינה=ישראל|מפורט=לא|כותרת=מפת בסיסי חיל האויר|רוחב תצוגה=250
|שם=[[יב"א צפונית]]|אורך=35.413141|רוחב=32.997866|סוג=עיר נוספת
|שם1=[[בית הספר למקצועות הטכניים|ביסל"ט]]|אורך1=35.043056|רוחב1=32.809444|סוג1=עיר נוספת
|שם2=[[רמת דוד (בסיס)|רמת דוד]]|אורך2=35.179444|רוחב2=32.665|סוג2=שדה תעופה נוסף
|שם3=[[נמל התעופה דב הוז|שדה דב]]|אורך3=34.782222|רוחב3=32.114722|סוג3=שדה תעופה נוסף
|שם4=[[הקריה]]|אורך4=34.78795|רוחב4=32.074792|סוג4=עיר נוספת|כיוון כתב4=ימינה
|שם5=[[פלמחים (בסיס)|פלמחים]]|אורך5=34.690556|רוחב5=31.897778|סוג5=שדה תעופה נוסף
|שם6=[[תל נוף]]|אורך6=34.821667|רוחב6=31.839444|סוג6=שדה תעופה נוסף|כיוון כתב6=ימינה
|שם7=[[חצור (בסיס)|חצור]]|אורך7=34.727222|רוחב7=31.7625|סוג7=שדה תעופה נוסף
|שם8=[[חצרים (בסיס)|חצרים]]|אורך8=34.6625|רוחב8=31.233333|סוג8=שדה תעופה נוסף
|שם9=[[נבטים (בסיס)|נבטים]]|אורך9=35.012222|רוחב9=31.208333|סוג9=שדה תעופה נוסף|כיוון כתב9=ימינה
|שם10=[[בית הספר להגנה אווירית|ביסל"א]]|אורך10=34.786|רוחב10=31.00|סוג10=עיר נוספת|כיוון כתב10=ימינה
|שם11=[[רמון (בסיס)|רמון]]|אורך11=34.666667|רוחב11=30.776111|סוג11=שדה תעופה נוסף
|שם12=[[יב"א 509|יב"א דרומית]]|אורך12=34.79755|רוחב12=30.65113|סוג12=עיר נוספת|כיוון כתב12=ימינה
|שם13=[[נמל התעופה עובדה|עובדה]]|אורך13=34.935833|רוחב13=29.94|סוג13=שדה תעופה נוסף
|שם14=[[כנף 2]]|אורך14=34.919444|רוחב14=31.738611|סוג14=טיל|כיוון כתב14=ימינה|סטייה אנכית14=6|סטייה אופקית14=-2
}}
{{הפניה לערך מורחב|בסיס טיסה (חיל האוויר הישראלי)}}
בסיס טיסה של חיל-האוויר הוא [[שדה תעופה]] [[צבא]]י בו מוצבות [[טייסת|טייסות]].
 
קיימים שני סוגי בסיסי טיסה:
*'''[[כנף (חיל האוויר)|כנף]]''': בסיס טיסה בו יש טייסות בלבד. מפקד כנף הוא איש [[צוות אוויר]] בדרגת אלוף-משנה.
*'''בסיס חיל-אוויר''' ('''בח"א'''): בסיס טיסה בו בנוסף לטייסות יש גם יחידות נוספות (כוחות אוויר מיוחדים למשל). מפקד בח"א הוא איש צוות-אוויר בדרגת אלוף-משנה או תת-אלוף.
 
בסיסי הטיסה הם (מהצפוני ביותר לדרומי): [[רמת דוד (בסיס)|רמת דוד]] (כנף 1), [[שדה דב]] (כנף 15), [[פלמחים (בסיס)|פלמחים]] (בח"א 30), [[תל נוף]] (בח"א 8), [[חצור (בסיס)|חצור]] (כנף 4), [[חצרים (בסיס)|חצרים]] (בח"א 6), [[נבטים (בסיס)|נבטים]] (בח"א 28), [[רמון (בסיס)|רמון]] (כנף 25), [[עובדה (בסיס)|עובדה]] (בח"א 10).
 
===טייסות טיסה===
[[קובץ:Israeli F-16C takes off from Ovda Airport in November 2013.JPG|שמאל|250px|ממוזער|[[מטוס קרב רב-משימתי]] [[F-16]]C "ברק 2020" בתרגיל "[[דגל כחול]]". מטוסי ה-F-16 מדגמי C,D,CG,DG (ברק 2020) ו-I (סופה) מהווים את עיקר צי מטוסי הקרב של חיל האוויר]]
 
{{הפניה לערך מורחב|טייסות חיל האוויר הישראלי}}
טייסות הטיסה הן ה[[טייסת|טייסות]] המפעילות את [[כלי טיס|כלי הטיס]] של החיל. מפקד טייסת טיסה הוא איש צוות-אוויר בדרגת סגן-אלוף, ולצידו משרתים סגני מפקד הטייסת: סמ"ט א' וסמ"ט ב' בדרגת רס"ן. לכל טייסת יש כינוי כמו למשל "[[טייסת העטלף]]" ומספר ייחודי, לרוב בן שלוש ספרות (יוצאת מן הכלל היא [[טייסת 69]]).
 
בכל טייסת טיסה קיים גף טכני, מפקדו הוא הקצין הטכני ולצידו קצין חימוש וקצין אחזקה. הגף הטכני מאויש על ידי טכנאי [[צוות קרקע]] במקצועות: ממ"ס ([[מכונאי]] מטוסים), חָמָ"ם (חשמלאי מכשירן), חמש (טכנאי מערכות חימוש). הגף הטכני משמש כדרג א' של תחזוקה ופעילותיו כוללות: בדיקה יומית לכלי הטיס, בדיקה לפני טיסה, חימוש ותדלוק ותחזוקה קלה.
 
====טייסות מטוסי קרב====
טייסות [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] מפעילות מטוסים ליירוט ולתקיפה (אוויר-קרקע). רוב טייסות חיל האוויר הישראלי משתייכות לקטגוריית טייסות קרב. ישנם מטוסי קרב שאותם מטיס טייס בודד, ואחרים (מטוסים דו-מושביים) שאותם מטיסים שני אנשי צוות: [[טייס]] ו[[נווט קרב]].
 
טייסות הקרב בחיל האוויר הישראלי מפעילות את המטוסים הבאים:
* '''[[F-35 לייטנינג II]]:''' בדגם '''[[F-35I אדיר]]''', זהו [[מטוס קרב רב-משימתי]] [[חמקנות|חמקן]] מהדור החמישי, וקליטתו ב[[טייסת נשר הזהב]] החלה בדצמבר 2016.
* '''[[F-16]]:''' בדגמי C/D ("'''ברק 2020'''"), וכן בדגם [[F-16I]] ("'''סופה'''") המתקדם ביותר. זהו [[מטוס קרב רב-משימתי]] שמהווה את עמוד השדרה של חיל האוויר הישראלי.
* '''[[F-15]]:''' בדגמי A/B/C/D ("'''בז משופר'''") ל[[עליונות אווירית]], וכן בדגם [[F-15I]] ("'''רעם'''") לתקיפה ו[[הפצצה טקטית]] ואסטרטגית. זהו מטוס הקרב הגדול ביותר בחיל האוויר הישראלי, בעל כושר נשיאה גבוה ושרידות גבוהה מאוד.
 
למרות ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות בתחום [[כלי טיס בלתי מאויש|כלי הטיס הבלתי מאוישים (כטב"מ)]], בכוונת ישראל להמשיך לרכוש מטוסי [[F-35]] ולשדרג את המטוסים במערכות [[אוויוניקה]] ישראליות.
 
מטוס הקרב הראשון של חיל האוויר היה [[אוויה S-199]] ("סכין"). לאחריו נכנסו לשירות מטוסי [[ספיטפייר]], [[P-51 מוסטנג]], [[בופייטר]], [[B-17 מבצר מעופף]] ([[מפציץ כבד]], ולא מטוס קרב כשאר המטוסים ברשימה זו), ו[[דה הווילנד מוסקיטו|מוסקיטו]]. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] החלו להיכנס לשירות [[מטוס סילון|מטוסי סילון]]; הראשון שבהם היה ה[[מטאור (מטוס)|מטאור]], ואחריו החלה "התקופה הצרפתית" בחיל האוויר, שבה היוו מטוסי קרב צרפתיים את עמוד השדרה של מערך הקרב. הראשון שבהם היה ה[[אוראגן]], ואחריו באו [[ווטור]], [[מיסטר]], [[סופר מיסטר]] (סמב"ד), ו[[מיראז' 3]]. זה האחרון היה המטוס הראשון שזכה לכינוי עברי - "שחק". לאחר המיראז' נכנס הסקייהוק, "עיט", שהיה המטוס הראשון מתוצרת [[ארצות הברית]]. אחריו הגיע לחיל האוויר ה-[[F-4 פנטום]] שכונה בחיל האוויר "קורנס" והיווה קפיצת מדרגה ביכולות מטוסי הקרב של החיל. במקביל, קלט חיל האוויר מטוסים מתוצרת [[התעשייה האווירית לישראל]]; הראשון שבהם היה ה[[סער (מטוס)|סער]] מטוס סופר מיסטר שעבר השבחה. אחריו קלט חיל האוויר את מטוס ה[[נשר (מטוס קרב)|נשר]] וה[[כפיר (מטוס קרב)|כפיר]]. החל מסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] החל חיל האוויר לקלוט את מטוסי ה-F-15 ו-F-16 לסוגיהם, ואלה מהווים עד היום את עיקר כוחו.
 
<gallery mode="packed" heights="150">
קובץ:IAF-F-15C-Baz--Independence-Day-2017-Tel-Nof-IZE-082.jpg|מטוס קרב [[F-15 איגל|F-15C בז משופר]] ל[[עליונות אווירית]] ולו 4 הפלות.
קובץ:IAF F-16I 119 Tayeset 119-Bat 28649997154a.jpg|מטוסי [[F-16I]] "סופה" של [[טייסת 119|טייסת העטלף]], זהו [[מטוס קרב רב-משימתי]] מדור 4.5 המשמש למגוון משימות יירוט, תקיפה והפצצה.
קובץ:F-15I Ra'am.jpg|מטוס [[F-15I רעם]] של [[טייסת הפטישים]], זהו מטוס הקרב והתקיפה הכבד של חיל האוויר הישראלי.
File:IAF-F-35I-2016-12-13.jpg|החמקן [[F-35I אדיר]] במהלך טיסת הבכורה בחיל האוויר
</gallery>
 
====טייסות מסוקים====
[[קובץ:Ah-64d.jpg|ממוזער|250px|מסוק הקרב [[AH-64D אפאצ'י לונגבו]] ("שרף")]]
[[קובץ:Paras226blackhawk.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[צנחן|צנחנים]] עולים ל[[מסוק סער]] מסוג [[UH-60 בלק הוק]] ("ינשוף") של חיל האוויר הישראלי]]
מערך ה[[מסוק]]ים בחיל האוויר הישראלי הוקם בשנות החמישים. מפקד טייסת המסוקים הראשון היה [[אורי ירום]]. תחילה כלל מסוקים קלים בודדים כגון: ה[[הילר 360]] מתוצרת "סיקורסקי" וה[[אלואט II]]. טייס המסוקים הראשון בחייל היה [[קרול זבדי]] שהחל במאי 1951 קורס הסבה למסוקי הילר, ומכונאי המסוקים הראשון היה [[היטר טיבור]] (טיבי).
 
רק בסוף שנות החמישים נקלטו מסוקי תובלה מדגם [[סיקורסקי S-55]] שהתגלו כלא אמינים ומאוחר יותר ה[[סיקורסקי S-58]] שרשם פרק מפואר ב[[מלחמת ששת הימים]].
 
עידן המסוקים הכבדים נפתח בהקמת טייסת ה[[סופר פרלון]] ("צרעה"), [[טייסת 114]], [[מסוק תובלה]] כבד מתוצרת [[צרפת]] בעל יכולות אמפיביות. מסוקים אלו התפרסמו בין השאר בחילוץ ניצולים מהמשחתת [[אח"י אילת]] שטובעה סמוך לחוף רומני. מסוקי ה[[בל 206]] ("סייפן" לדגם הקצר, "סייפנית" לדגם הארוך) היוו את שדרת מסוקי התובלה הקלים בח"א ושימשו לרוב משימות ההטסה של בכירי צה"ל. כמו כן שירת בעבר בח"א מסוק קל [[בל 47]] שכלל טייס אחד ונוסע לידיו ושימש בשנות השישים לתעבורת מפקדים בשדה.
 
ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]], ה-'''[[CH-53 סי סטאליון]]''' ("יסעור") הוא מסוק התובלה הכבד בחיל האוויר. מסוק התובלה החדיש ביותר בחיל האוויר הוא ה-'''[[UH-60 בלק הוק]]''' ("ינשוף") שנכנס לשירות בחיל-האוויר ב-[[1994]], והחליף בהדרגה את ה[[בל 212]] ("אנפה").
 
את עידן [[מסוק קרב|מסוקי הקרב]] פתחו ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] ה-[[MD500 דיפנדר]] ("להטוט") וה-[[AH-1 קוברה]] ("צפע") אליהם הצטרף בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] ה-'''[[AH-64 אפאצ'י]]''' ("פתן") מתוצרת [[בואינג]] שנחשב מסוק הקרב המשוכלל בעולם בזמנו. בשנת [[2005]] נרכשו מסוקי AH-64D אפאצ'י לונגבאו המכונים בחיל "'''שרף'''", שנחשבו למתקדמים ביותר בעולם בזמנם. ב-[[2014]] יצאו מסוקי הקוברה משירות ואילו מסוקי ה"פתן" שודרגו לרמה קרובה לזו של ה"שרף". מערך המסוקים יורה מגוון [[טיל אוויר-קרקע|טילי אוויר-קרקע]] ו[[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]] בהם ה-[[BGM-71 טאו]] (בעיקר במסוקי הקוברה), ה-[[AGM-114 הלפייר]] (בעיקר במסוקי האפאצ'י) וה[[תמוז (טיל)|תמוז]] - טיל [[ישראל]]י ארוך טווח שהיה מסווג במשך שנים רבות.
 
מסוק ה'''[[עטלף (מסוק)|עטלף]]''' של ח"א פועל מעל גבי ספינות הטילים מסוג [[סער 5]] של [[חיל הים הישראלי|חיל הים]]. מסוק זה החליף את קודמו ה[[יורוקופטר HH-65 דולפין|דולפין]].
 
מסוקי ח"א השתתפו במלחמות ישראל החל ממלחמת ששת הימים. מלבד חילוץ פצועים וטייסים שנטשו מעבר לקווי האויב השתתפו מסוקי הסער במשימות רבות שהתפרסמו: [[מבצע הלם]] ב[[נגע חמאדי]] (סופר פרלון), [[מבצע תרנגול 53]] - חטיפת המכ"ם הרוסי (יסעור), הנחתת סיירת הצנחנים בעומק סוריה ב[[מלחמת יום הכיפורים]] (יסעור) ועוד. מסוקי הקרב של ח"א ביצעו אלפי תקיפות כנגד קיני מחבלים והשמידו אלפי מטרות אויב ב[[לבנון]] ובשטחי [[יהודה, שומרון ועזה]]. ב[[האינתיפאדה השנייה|אינתיפאדה השנייה]] ביצעו המסוקים [[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]] כנגד [[טרור פלסטיני|פעילי וראשי ארגוני טרור פלסטינים]].
 
====טייסות תובלה, בקרה ומודיעין====
[[קובץ:Lockheed C-130H Hercules (L-382) (Karnaf), Israel - Air Force AN1324616.jpg|ממוזער|250px|שמאל|[[C-130 הרקולס]] ("קרנף") - עמוד השדרה של מערך התובלה בחיל האוויר מזה מספר עשורים]]
[[קובץ:IAF_B707 Refulling.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[בואינג 707]] ("ראם") ל[[תדלוק אווירי]] בשירות [[טייסת 120]] ("טייסת הבינלאומית"), מתדלק מטוס F-15 ("בז") אשר מלווה בשני מטוסי F-15 נוספים. מטוסי הבואינג 707 לתדלוק אווירי מאפשרים להגדיל משמעותית את טווח הפעולה של מטוסי החיל]]
מערך התובלה של חיל האוויר אחראי על תובלה צבאית וכן על תובלה במבצעים מיוחדים (כגון [[מבצע אנטבה]] ו[[מבצע משה|העלאת יהודי אתיופיה]]).
 
מערך התובלה מפעיל מטוסים מדגמי '''[[C-130 הרקולס]]''' ("'''קרנף'''"), '''[[C-130J סופר הרקולס]]''' ("'''שמשון'''") '''[[בואינג 707]]''' ("'''ראם'''") ו'''[[בוננזה A36]]''' ("'''חופית'''") מתוצרת [[ביצ'קראפט]], שהחליף את ה[[TB-20 טרינידאד]] ("פשוש"). מטוסים קלים רבים שירתו בחיל האוויר עוד לפני הקמתו הרשמית, ובהם [[אוסטר אוטוקרט]] ("פרימוס"), [[ביצ'קראפט בוננזה]], [[גראמן G-44 ווידג'ן]], [[מיילס איירוואן|מיילס איירוואן M-57]], [[ריפבליק RC-3 סי-בי]] ([[מטוס ימי]]), [[R.W.D. 13]]{{כ}}, [[R.W.D. 15]], ועוד. כמו כן שירתו בחיל מטוסי תובלה גדולים יותר, ובהם [[דראגון רפיד]], [[לוקהיד הדסון]], [[נורדואין UC-64A נורסמן]], וכן מטוסי תובלה כבדים יחסית כמו [[קרטיס C-46 קומנדו]], [[לוקהיד 18 לודסטאר]], [[לוקהיד קונסטליישן]], [[PBY קטלינה]], [[דאגלס DC-3 דקוטה]] ו-[[דאגלס DC-4|C-54 סקיימאסטר]]. מטוסים אלה נרכשו בשנותיה הראשונות של המדינה מכל הבא ליד; חלקם הגדול שירת שנה או שנתיים בלבד ואז הוצא משירות, אם כתוצאה מבעיות טכניות או מאי התאמה למטרות החיל.
 
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] רכש חיל האוויר את מטוס התובלה [[נורד 2501 נוראטלס]], ובשנות ה-70 נוסף לחיל מטוס ה[[בואינג 377 סטרטוקרוזר]] שכונה בחיל האוויר "ענק". באותן שנים רכש חיל האוויר גם מטוסי קישור קטנים יותר: [[פילטוס PC-6A טורבו-פורטר]], [[דורניר DO-27]] "דרור", [[צסנה]] 180 ו-205, ו[[אירוספסיאל סוקאטה ראלי]]. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] הפעיל חיל האוויר את ה[[ביצ'קראפט B-80]] "קווין אייר", שכונה בחיל האוויר "זמיר", ומטוסי "[[ערבה (מטוס)|ערבה]]" מתוצרת [[התעשייה האווירית]]. באותן שנים נכנסו לשירות גם ה"קרנף" וה"ראם".
 
מערך הבקרה והמודיעין של חיל האוויר מפעיל מטוסים מסוג "[[קינג אייר|ביצ'קראפט קינג אייר]]" שנכנסו לשירות ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], וכן דגם מתקדם יותר של המטוס שזכה לכינוי "[[צופית (מטוס)|צופית]]" ונכנס לשירות ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]]. כמו כן מפעיל חיל האוויר הישראלי מטוסים מסוג [[שחף (מטוס)|סי-סקאן]] ("שחף") תוצרת [[התעשייה האווירית]], לצורך משימות סיוע אווירי עבור [[חיל הים הישראלי|חיל הים]]. בשנות ה-90 של המאה ה-20 נקלטו בו מטוסי הקישור הקלים מדגם [[סוקאטה TB-20 טרינדד]], שנקראו בחיל האוויר "עגור". חיל האוויר הפעיל למטרות שליטה ובקרה מטוסי [[E-2 הוקאיי]] ("דיה") להתראה מוקדמת ובקרה, וכן מטוסי [[גראמן OV-1 מוהוק]], "עטלף".
 
בשנת [[2005]] החל חיל האוויר לקלוט את מטוסי ה"'''נחשון'''", מטוסי מנהלים מסוג [[גאלפסטרים 5|גאלפסטרים V]] שהוסבו לתצורת איסוף [[מודיעין צבאי|מודיעין אותות]] (סיגינט) שזכה לכינוי "'''שביט'''", ולתצורת בקרה אווירית, שזכה לכינוי "'''עיטם'''".
 
אחזקת מטוסי ה[[בואינג 707]] ("ראם") ה-[[C-130 הרקולס]] ("קרנף") וה[[גאלפסטרים 5|גאלפסטרים V]] ("נחשון") נעשית על ידי [[התעשייה האווירית]], זאת בניגוד לשאר כלי הטיס בחיל האוויר שאחזקתם נעשית על ידי החיילים בגפים הטכניים.
 
====טייסות כלי טיס מאוישים מרחוק====
[[קובץ:Hermes-450--Independence-Day-2017-Tel-Nof-IZE-123.jpg|ממוזער|שמאל|250px|כטב"ם [[הרמס 450]] ("זיק") של חיל האוויר הישראלי]]
מערך [[כלי טיס בלתי מאויש|כלי טיס מאוישים מרחוק]] (כטמ"ם){{הערה|{{אתר חיל האוויר|אילון טוהר ונדב שחם|מערך ותיק, שם חדש, והרבה תכניות לעתיד|4447-46455|3 במאי 2016}}}} (בעבר נהוג היה להשתמש במושג כלי הטיס הבלתי מאויש - '''כטב"ם''', ובמושג '''מזל"ט'''), שפועל מאז שנת [[1971]] מפעיל כלי טיס בלתי מאוישים למגוון רב של מטרות. מערך הכטב"ם של חיל האוויר הישראלי זכה לפרסום רב ב[[אינתיפאדה]] השנייה עקב מעורבותם הגבוהה של הכטב"מים בהספקת [[מודיעין צבאי|מודיעין]], איתור חוליות [[קסאם]] וסיוע בביצוע [[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]] בפעילי [[טרור]]. בעבר הפעיל חיל האוויר הישראלי כטב"מי מטרה (שמדמים מטוסים וטילים) ו[[צילום אוויר]] מתוצרת אמריקנית, אך פרט לכך כל הכטמ"מים של חיל האוויר הישראלי הם מתוצרת התעשיות הביטחוניות הישראליות. משרתים במערך הכטמ"ם ה'''[[הרון 1]]''' ("'''שובל'''") וה'''[[הרמס 450]]''' ("'''זיק'''") ומזל"ט טקטי [[סקיילייט]] ("עפרוני") למשימות סיור ואיסוף מודיעין, כמו גם ציון מטרות עבור נשק מונחה [[לייזר]]. כן משרת במערך ה'''[[הארפי]]''' ("'''שיאון'''"), כטב"ם אוטונומי "מתאבד" למשימות [[דיכוי הגנה אווירית]]{{הערה|1=דני שלום, מטוסי חיל האוויר - מהטייגר מות' עד הסופה, באוויר - פרסומי תעופה וחלל}}. כמו כן, מפעיל חיל האוויר כטב"מי תקיפה חמושים{{הערה|1=אל"ם (מיל.) יהואר גל, [http://www.makorrishon.net/print.asp?id=13676 תנו למזל"טים לנצח], 16/7/2006, מקור ראשון}}. לטענת כתב העת [[אוויאיישן וויק אנד ספייס טכנולוג'י]] כטב"מים אלו הם למעשה כטב"מי הרמס 450 שצוידו במשגרי טילים{{הערה|David A. Fulghum and Robert Wall, [http://www.globalspec.com/reference/15603/121073/israel-starts-reexamining-military-missions-and-technology Israel Starts Reexamining Military Missions and Technology], AVIATION WEEK {{אנגלית}}; ראו גם [http://www.network54.com/Forum/242875/message/1156290843/Israel+Starts+Reexamining+Military+Missions+and+Technology מקור נוסף למאמר בטקסט מלא]}}. ב-2008 נקלט בחיל ה'''[[הרון TP]]''' ("'''איתן'''") - מטוס ללא טייס ארוך טווח. ב-[[2014]] נקלט בחיל ה'''[[הרמס 900]]''' בשם "'''כוכב'''", והוא נטל חלק ב[[מבצע צוק איתן]] במהלך תהליך כניסתו לשירות, וב-[[2015]] הוכרז כמבצעי{{הערה|[http://www.iaf.org.il/4427-45608-he/IAF.aspx כטב"ם חדש לחה"א: ה"כוכב" מבצעי], [[ביטאון חיל האוויר]], 10 בנובמבר 2015.}}.
 
{{-}}
 
===מערך ההגנה האווירית===
[[קובץ:Arrow anti-ballistic missile launch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טיל "[[חץ 2]]" נורה מהמשגר במהלך ניסוי טיסה. המערכת, הנמצאת באחריות מערך הנ"מ, מיועדת ליירוט [[טיל בליסטי|טילים בליסטיים]] בעת מעופם, והיא המערכת המבצעית היחידה מסוגה בעולם.]]
{{הפניה לערך מורחב|מערך ההגנה האווירית}}
בצה"ל, כוחות ההגנה האווירית (לשעבר [[נ"מ]]) כפופים לחיל האוויר. כוחות אלה אחראים על [[נגד מטוסים|הפלת כלי טיס עוינים]], [[ארטילריה רקטית|רקטות ארטירלריות]] ו[[טיל בליסטי|טילים בליסטיים]] באמצעות ירי מהקרקע ומתן חיפוי נגד-מטוסים לכוחות היבשה של צה"ל. בהתאם לדוקטרינת הגנת שמי המדינה המערבית, נסמך חיל האוויר הישראלי בעיקר על מטוסי יירוט ככלי להשגת עליונות אווירית, כאשר מערך הנ"מ מהווה את קו ההגנה האחרון מפני איומים אוויריים. לוחמי הנ"מ מפעילים אמצעים שונים, ביניהם: טילי הכתף [[FIM-92 סטינגר]] ("ברקן"), סוללות טילי [[MIM-23 הוק]] וסוללות טילי [[MIM-104 פטריוט]] ("יהלום"), שרשמו הפלות בכורה עולמיות בשירות ישראל.
 
בנוסף לטילי נ"מ מפעיל מערך ההגנה האווירית את [[מערך ההגנה הרב-שכבתית]] נגד [[ארטילריה רקטית]] ו[[טיל קרקע-קרקע|טילי קרקע-קרקע]]. המערך כולל בשכבתו הגבוהה ביותר סוללות טילי "[[חץ 3]]" שמיועד ליירט טילים בליסטים מחוץ ל[[אטמוספירה]], מתחתיו סוללות טילי "[[חץ 2]]", המיועדים ליירוט טילים בליסטיים בעת מעופם ומתחתם מערכת "[[קלע דוד]]" ליירוט טילי קרקע-קרקע לטווח בינוני וארוך ורקטות לטווח ארוך, [[טיל שיוט|טילי שיוט]] ו[[כלי טיס]]. מתחת לקלע דוד נמצאות סוללות "[[כיפת ברזל]]" המיועדות ליירוט רקטות ארטילריות קצרות טווח. כיפת ברזל נקלטה בחיל ב-[[2011]] ומאז זכתה להצלחה חסרת תקדים ויירטה מאות רקטות שירו מחבלים פלסטינים על ישראל.
 
===מערך האחזקה===
מערך האחזקה מעניק למטוסי חיל האוויר את הטיפול הטכני שבלעדיו לא ימריאו. המערך מתפקד ברמות שונות:
*טיפול שוטף בטייסות בדרג א'.
*תיקונים רציניים יותר במוסכי הבסיסים ב[[טייסת]] תחזוקה (דרג ב').
*פירוק מטוסים והרכבתם מחדש, עד הבורג האחרון, ביחידת האחזקה האווירית בדרג ד'.
 
לכל מטוס מנוהל מעין תיק אישי ובו פירוט כל רשימת התקלות שלו וכל פעולות התחזוקה שבוצעו בו.
 
===מערך הבקרה===
{{הפניה לערך מורחב|מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי}}
מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי אחראי על בניית התמונה האווירית, תמונה של כל [[כלי טיס|כלי הטיס]] הנמצאים במרחב האווירי של [[מדינת ישראל]] וסביבתה. המערך ממונה על פיקוח על התנועה האווירית בכל המרחב האווירי של ישראל, וכן על גילוי וזיהוי ניסיונות חדירה למרחב האווירי של מדינת ישראל, והכוונת [[מטוס קרב|מטוסי הירוט]] של החיל אל עבר מטרות אוויריות.
 
המערך כולל יחידות בקרה אזוריות (יב"א) ב[[הר מירון]] ב[[מצפה רמון]], יחידת בקרה אזורית נוספת ב[[בעל חצור]] ויחידות בקרה מקומיות, דוגמת זה שב[[נמל התעופה עובדה|בסיס חיל האוויר בעובדה]], הפרוסות ברחבי הארץ ומספקות כיסוי של המרחב האווירי של מדינת ישראל וסביבתה באמצעות [[מכ"ם|מכ"מים]]. על כל יב"א מפקד [[קצין (צבא)|קצין]] ב[[דרגות צה"ל|דרגת]] [[סגן-אלוף]]. בראש מפקדת יחידות הבקרה (מיח"ה 517) עומד קצין בדרגת אלוף-משנה.
 
===כוחות האוויר המיוחדים===
{{ערך מורחב|מפקדת כוחות האוויר המיוחדים}}
חיל האוויר מפעיל מספר יחידות למשימות מיוחדות, הידועות שבהן:
* [[יחידת שלדג]].
* [[יחידת החילוץ והפינוי בהיטס]] (יחידה 669).
* [[יחידת ההנחתה הקדמית]] (יחידה 5700).
 
===טייסות הניסויים===
בזרוע האוויר קיימות שתי יחידות ניסויים:
*[[מרכז ניסויי טיסה|טייסת מנ"ט]] (מרכז ניסוי טיסה) - אחראית על ניסויים במטוסי קרב, מטוסי תובלה, [[מסוק]]ים ו[[כלי טיס בלתי מאויש|כטב"ם-ים]].
*[[יחידת ניסוי טילים]] (ינ"ט) - אחראית על ניסויים בטילי הזרוע.
 
===מערך ההדרכה===
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Air Force Pilots.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[נווט קרב|נווטת קרב]] ו[[נווט]]ת תובלה - לוחמות צוות אוויר בחיל האוויר]]
הכשרה למקצועות הדרושים בחיל האוויר נעשית בדרך כלל באחד מבתי הספר של החיל, ולאחריו [[הכשרה תוך כדי עבודה]] ביחידה מבצעית. חלק מהמקצועות המיוחדים בחיל האוויר עוברים את ההכשרה במלואה בבסיסי שטח, כגון טכנאי [[בדיקות לא הורסות]] (אל הרס) המוכשרים ב[[יחידת האחזקה האווירית 22|יחידת האחזקה האווירית]] של חיל האוויר. מערך ההדרכה של חיל האוויר הישראלי כולל שבעה בתי-ספר עיקריים:
*'''[[בית הספר לטיסה]]''' - ממוקם ב[[חצרים (בסיס)|בסיס חיל-האוויר חצרים]], ובו מתקיים [[קורס טיס|קורס הטיס]] שמכשיר אנשי צוות אוויר (קצינים לוחמים בכלי טיס) - טייסים, נווטים ומכוננים.
*'''[[בית הספר למקצועות הטכניים]]''' ('''ביסל"ט''') - ממוקם ב[[נמל התעופה חיפה|בסיס חיל-האוויר חיפה]] (בח"א 21). ביסל"ט מכשיר חיילים לשירות במערך הטכני של החיל כמכונאים, חשמלאים וטכנאים.
*'''[[בית הספר למקצועות התעופה]]''' ('''ביסמ"ת''') - ממוקם ב[[נמל התעופה עובדה|בסיס חיל-האוויר עובדה]] (בח"א 10). ביסמ"ת מכשיר חיילים לשירות במערך התעופה של החיל כפקחי טיסה, [[כבאות אווירית|כבאים]], פקידות מבצעים (פקמ"ציות), מפענחי תצלומי-אוויר (תצ"א), מקצועות הבקרה ועוד.
*'''[[בית הספר להגנה אווירית]]''' ('''ביסל"א''') - ממוקם בסמוך לקיבוץ [[משאבי שדה]] בדרום הארץ. מכשיר לוחמי נ"מ ושאר מקצועות תומכי לחימה במערך ההגנה האווירית
*'''[[בית הספר לקצינים של חיל האוויר|בית הספר לקצינים]]''' ('''ביסל"ק''') - ממוקם ב[[נמל התעופה עובדה|בסיס חיל-האוויר עובדה]]. ובו עוברים הכשרה רוב קציני החיל לאחר סיום [[בה"ד 1]].
*'''[[בית הספר לחי"ר של חיל האוויר]]''' ('''ביסל"ח''') - ממוקם על יד בסיס חיל האוויר בחצרים. בית הספר לחי"ר של חיל האוויר מכשיר את כלל החיילים המשתייכים ל[[מערך ההגנה הקרקעית]] של חיל האוויר, מבצע הדרכות לכל הנושאים הקשורים בחי"ר בחיל וכמו כן אחראי להכשרת כל הנושאים באחריות להגנה קרקעית של בסיסי חיל האוויר.
*'''[[בית הספר למפעילי כטמ"ם]]''' - ממוקם בבסיס חיל האוויר בפלמחים. מכשיר מטיסי מל"טים.
*'''[[בית הספר לפיקוד ומנהיגות]]''' - ממוקם בקמפוס [[גבעת רם]] של [[האוניברסיטה העברית בירושלים]]. מעביר קורסים מתקדמים לקצינים ונגדים, ובו מתקיימת [[תוכנית תלפיות]].
 
==סמל החיל==
[[קובץ:IDF Original Historic tag.svg|ממוזער|הסמל הראשון של חיל האוויר בשנות החמישים]]
הסמל הראשון של החיל נקבע בתקופתו של [[חיים לסקוב|לסקוב]] בין השנים 1951–1953. הסמל עוצב על פי תווית של כנפי [[נשר]] ישראלי שהתגלתה בעתיקות [[בית שאן]]{{הערה|1=[http://fisherlibrary.co.il/biography/Tzahal_becheilo.pdf צה"ל בחילו, חיל האוויר, מאת זאב שיף], עמוד 50 {{קישור שבור|1 ביולי 2017}}}}.
 
==מדי החיל==
[[קובץ:כובע של חיל האוויר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כובע מצחייה]]
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Maj. Gen. Amir Eshel Appointed New IAF Commander (cropped-02).jpg|ממוזער|250px|מפקד חיל האוויר ה-17 האלוף [[אמיר אשל]] במדי א' של חיל האוויר]]
* חוגרים ו[[קצין|קצינים]] עד כניסתם לקבע: מכנסיים וחולצה בצבע חקי בהיר.
* נגדים מדרגת רס"ל, קצין שסיים [[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]], קצין בתפקיד ייצוגי וקצינים בקבע (מדרגת סרן ומעלה): מכנסיים בצבע כחול כהה וחולצה בצבע תכלת.
* דרגות החוגרים הנגדים והקצינים בצבע כסף על רקע כחול.
* לקצינים כובע מצחייה כחול עם סמל חיל האוויר.
 
[[כומתה|כומתת]] החיל היא בצבע [[אפור]] כהה עם סמל חיל האוויר כסוף.
 
== דרגות החיל ==
{{ערך מורחב|דרגות צה"ל}}
דרגות החיל בתחילתו היו שונות מהנהוג בחילות היבשה. להלן טבלה משווה.
{| class="wikitable"
!שם הדרגה בזרוע היבשה
!שם הדרגה בזרוע האוויר
|-
|טוראי
|אוויראי
|-
|טוראי ראשון
|אוויראי ראשון
|-
|רב-טוראי
|אוויראי מוסמך
|-
|סמל
|סמל אוויר
|-
|סמל ראשון
|סמל טייס
|-
|רב-סמל
|סמל תעופה
|-
|רב-סמל ראשון
|חסין אוויר
|-
|סגן
|פקד אוויר
|-
|סגן ראשון
|פקד טייס
|-
|סרן
|פקד תעופה
|-
|רב-סרן
|ראש טייסת
|-
|אין מקבילה
|ראש כנף
|-
|סגן-אלוף
|ראש להק
|-
|אלוף
|אלוף אוויר
|-
|רב-אלוף
|
|}
עם הזמן אוחדו שמות הדרגות וסימניהן עם אלה של כוחות היבשה, כדי ליצור אחידות.
 
==מפקדי חיל האוויר==
'''מפקד חיל האוויר הישראלי''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''מח"א''') הוא [[קצין (צבא)|קצין]] בדרגת [[אלוף]].
 
ספירת מפקדי חיל האוויר הרשמית מתחילה בישראל עמיר, אך למעשה לפניו מונו שני מפקדים: [[יהושע אשל|יהושע אייזיק (אשל)]], שהיה מפקד "המועצה הכללית לתעופה" ומפקד [[שירות האוויר]] של [[ההגנה]] עוד בטרם שינה זה את שמו ל"חיל האוויר" ו[[אלכס זילוני]], ששירת כמוביל ב[[חיל האוויר המלכותי]] של [[בריטניה]], אשר החליף אותו זמן קצר לאחר מכן. דרגי הפיקוד של חיל האוויר לא הכירו בשניהם, ומבחינה מעשית, לא הכירו גם בפיקודו של ישראל עמיר, ונמנעו משיתופו בקביעת מדיניות והחלטות שונות. הפיקוד התייצב רק לאחר שמונה אהרון רמז כמפקד החיל. מינויו של מפקד חיל האוויר, נדון ב[[מטה הכללי]] ומתקבל על ידי הרמטכ"ל תוך אישורו של [[שר הביטחון]].
 
{| border=1 cellpadding=4 cellspacing=0
|- bgcolor="#F0F0F0"
|'''שם''' || '''תקופת כהונה כמפקד החיל''' || '''הערות'''
|-
| [[ישראל עמיר]] || [[מאי]] [[1948]] - [[יולי]] 1948 ||מקים החיל. לא היה [[טייס]]
|-
| [[אהרון רמז]] || [[יולי]] [[1948]] - [[דצמבר]] [[1950]] ||מפקד החיל ב[[מלחמת העצמאות]]
|-
| [[שלמה שמיר]] || [[דצמבר]] [[1950]] - [[אוגוסט]] [[1951]] || מקים [[מערך ההגנה האווירית|מערך הנ"מ]] בחיל. כיהן לפני כן [[מפקד חיל הים הישראלי|כמפקד]] השני של [[חיל הים הישראלי|חיל הים]]
|-
| [[חיים לסקוב]] || [[אוגוסט]] [[1951]] - [[מאי]] [[1953]] ||לימים ה[[ראש המטה הכללי|רמטכ"ל]] החמישי של [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]]. לא היה טייס
|-
| [[דן טולקובסקי]] || [[מאי]] [[1953]] - [[יולי]] [[1958]] ||מפקד החיל במעבר ל[[מטוס סילון|עידן הסילון]] וב[[מלחמת סיני]]
|-
| [[עזר ויצמן]] || [[יולי]] [[1958]] - [[אפריל]] [[1966]] ||לימים ה[[נשיא מדינת ישראל|נשיא]] השביעי של [[ישראל|מדינת ישראל]]
|-
| [[מרדכי הוד]] || [[אפריל]] [[1966]] - [[מאי]] [[1973]] ||מפקד החיל ב[[מלחמת ששת הימים]] וב[[מלחמת ההתשה]]
|-
| [[בני פלד]] || [[מאי]] [[1973]] - [[אוקטובר]] [[1977]] ||מפקד החיל ב[[מלחמת יום הכיפורים]] וב[[מבצע יונתן]]
|-
| [[דוד עברי]] || [[אוקטובר]] [[1977]] - [[דצמבר]] [[1982]] ||מפקד החיל ב[[מבצע ליטני]], [[מבצע אופרה]] ו[[מלחמת לבנון הראשונה]]
|-
| [[עמוס לפידות]] || [[דצמבר]] [[1982]] - [[ספטמבר]] [[1987]] ||מפקד החיל ב[[מבצע משה]] וב[[מבצע רגל עץ]]
|-
| [[אביהו בן-נון]] || [[ספטמבר]] [[1987]] - [[ינואר]] [[1992]] ||מפקד החיל ב[[מלחמת המפרץ]] וב[[מבצע שלמה]]
|-
| [[הרצל בודינגר]] || [[ינואר]] [[1992]] - [[יולי]] [[1996]] ||מפקד החיל ב[[מבצע דין וחשבון]] ו[[מבצע ענבי זעם]]
|-
| [[איתן בן-אליהו]] || [[יולי]] [[1996]] - [[אפריל]] [[2000]] || &nbsp;
|-
| [[דן חלוץ]] || [[אפריל]] [[2000]] - אפריל [[2004]] ||מפקד החיל ב[[האינתיפאדה השנייה|אינתיפאדה השנייה]], ולימים הרמטכ"ל ה-18 של צה"ל
|-
| [[אליעזר שקדי]] ||[[אפריל]] [[2004]] - [[מאי]] [[2008]] ||מפקד החיל ב[[מלחמת לבנון השנייה]] וב[[תקיפת הכור הגרעיני בסוריה|מבצע מחוץ לקופסה]]
|-
| [[עידו נחושתן]] ||[[מאי]] [[2008]] - מאי [[2012]] ||מפקד החיל ב[[מבצע עופרת יצוקה]]
|-
| [[אמיר אשל]] || מאי [[2012]] - אוגוסט [[2017]] || מפקד החיל ב[[מבצע עמוד ענן]] וב[[מבצע צוק איתן]]
|-
|-
| [[עמיקם נורקין]] || אוגוסט [[2017]] - מכהן ||
|-
|}
 
==היסטוריה==
{{שורשי חיל האוויר הישראלי}}
===מלחמת העצמאות===
[[קובץ:Auster J1 Autocrat.PNG|שמאל|ממוזער|250px|[[אוסטר אוטוקרט]] "פרימוס". אחד המטוסים הראשונים של חיל האוויר הישראלי]]
{{הפניה לערך מורחב|חיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות}}
[[קובץ:Kurs Tayis 2.jpg|250px|ממוזער|שמאל|חניכי קורס טיס מס' 2, קורס הטיס הראשון שהתנהל כולו בישראל. בתמונה, לפי דרגתם בסיום שירותם בצה"ל:{{ש}}
שורה עליונה, מימין לשמאל: סא"ל משולם ("שוליק") ספיר, יהושע בובטס (נפצע בטיסת אימונים), אפרים סמולארג' (הודח מהקורס), סא"ל אורי יפה, סרן בני רון, צבי ("צוץ") לנדאו (הודח מהקורס), אל"ם יעקב סלומון, אל"ם [[יואש צידון|יואש צידון (צ'אטו)]].{{ש}}
שורה מרכזית, מימין לשמאל: סרן {{נזכור את כולם|44120|לזלי אוסטרוב}} (נהרג בטיסה), "לא ידוע", סג"ם {{נזכור את כולם|4876|גבריאל מאיר}} (נהרג בטיסה), רס"ן [[רענן לוריא]] (האחרון שהודח מהקורס), אלוף [[בני פלד]], סא"ל אריאל נאייר.{{ש}}
יושבים, מימין לשמאל: סג"ם {{נזכור את כולם|92257|שמואל שמואלי}} (נהרג בטיסה), סא"ל הלל ספקטור, סגן {{נזכור את כולם|7700|עמרי אריאב}} (נהרג בטיסה), גדעון בדש (הודח מהקורס).]]
[[קובץ:Memorial plaque of the Hagana air service headquarters in the Kirya - Tel Aviv.JPG|250px|ממוזער|שמאל|לוחית זיכרון למטה חיל האוויר בקריה בתל אביב]]
 
ראשיתו של חיל האוויר הישראלי היה "[[שרות האוויר]]", ה[[חיל אוויר|זרוע האווירית]] של [[ההגנה]]. באוקטובר [[1947]], ובתחילת [[מלחמת העצמאות]] הפעיל שרות האוויר רק מטוסי סיור קלים. מפקדו הראשון היה [[יהושע אשל|יהושע אייזיק (אשל)]]. באפריל 1948 החליף השם "חיל האוויר", בהדרגה, את השם "שרות האוויר", מבלי שפורסמה הודעה רשמית על כך. רק אחרי [[פלישת צבאות ערב]] השיג חיל האוויר [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] בעלי חימוש תקני. בפעולתם הראשונה, ב-29 במאי 1948, תקפו ארבעה מטוסי [[אוויה S-199]] את ראש הטור המצרי סמוך ל[[גשר עד הלום|ג'סר איסדוד]] מצפון ל[[איסדוד]]. אחד הטייסים, אדי כהן, נהרג, עוד השתתפו בתקיפה [[מודי אלון]], [[עזר ויצמן]] ו[[לו לנרט]]. התקפה דומה נערכה גם על ראש הטור העיראקי באזור [[טול כרם]]. ימים מספר לאחר מכן השיג חיל האוויר הצלחה מוראלית חשובה עת הפיל הטייס מודי אלון, במטוס אוויה, שני מטוסים מצריים שהפציצו את תל אביב לאור יום.
 
ב-[[4 ביוני]] 1948 תקפו שלושה מטוסי חיל האוויר ספינה מצרית שהתקרבה לחופי תל אביב. אחד המטוסים נפגע ונפל לים, ושני טייסיו {{נזכור את כולם|8334|דוד שפרינצק}} ומתי סוקניק נהרגו (אנדרטה לזכרם מוצבת ב[[גן העצמאות (תל אביב)|גן העצמאות]] בתל אביב).
 
עם התבססותו, רכש חיל האוויר עליונות אווירית בשמי הארץ ואף הפציץ ערי בירה של מדינות האויב. [[עמאן]] הופצצה ב-[[2 ביוני]], [[דמשק]] הופצצה ב-[[10 ביוני]] 1948 ו[[קהיר]] הופצצה ב-[[15 ביולי]] 1948. לחיל האוויר היה חלק נכבד בשמירת הקשר עם הנגב המנותק, עת העביר במבצע "אבק" (אוגוסט - אוקטובר 1948), אלפי טונות אספקה אל הנגב ואלפי חיילים אל הנגב וממנו. כן שמר חיל האוויר על הקשר עם סדום.
 
במחצית השנייה של 1948 רכש חיל האוויר עליונות אווירית על חילות האוויר הערביים, דבר שהתבטא בהשתתפותו במבצעים האחרונים של המלחמה, כמו [[מבצע שוטר]] בסוף יולי, [[מבצע יואב]] ב-15 עד 22 באוקטובר. [[מבצע חירם]] בסוף אותו חודש, ובמבצעים בחזית הדרום שסיימו את המלחמה, ובראשם [[מבצע חורב]], בסוף דצמבר ובימים הראשונים של 1949. עם זאת, גם בשלבים אלה כוחו היה דל מכדי להשפיע באופן מכריע על מהלך המלחמה. לקראת תום מלחמת העצמאות היה חיל האוויר שליט יחיד בשמי מדינת ישראל. ב-[[7 בינואר]] [[1949]], ב[[תקרית האוויר הישראלית-בריטית]], אף הפיל חמישה מטוסים בריטיים שחגו מעל כוחות צה"ל בחזית הדרומית.
 
במלחמת העצמאות שירתו בחייל גם נשים טייסות. אחת מהן, [[זהרה לביטוב]], נהרגה בתאונת מטוס באוגוסט 1948.
 
בסך הכול הפיל חיל האוויר 21 מטוסי אויב במלחמת העצמאות.
 
לאחר המלחמה היו בחיל האוויר 173 מטוסים מ-20 דגמים. רק 74 מהמטוסים היו שמישים, ומתוכם רק 15 היו מטוסי קרב והפצצה{{הערה|{{מגביהים עוף|פרק ב - [[אורי דרומי]], "חיל האוויר בשני העשורים הראשונים - ממלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים", עמ' 24}}}}.
 
ב[[דצמבר]] [[1948]] עבר מטה חיל האוויר ל[[הקריה|קריה]] ב[[תל אביב]]. עיריית תל אביב הציבה על כך [[לוחית זיכרון]] בכניסה לשער דוד ברחוב קפלן.
 
====הוויכוח על מעמדו של חיל האוויר====
במקביל למלחמה ועם הקמת צה"ל התקיים ויכוח עז על מקומו של חיל האוויר ותפקידו בצה"ל. הפיקוד העליון של צה"ל, בראשות [[יגאל ידין]] (שהיה ראש [[אגף מבצעים]] והמפקד בפועל של צה"ל) ראה בחיל האוויר חיל מסייע, כמו [[חיל התותחנים]]. מכיוון שכך, ראה המטכ"ל את חיל האוויר ככפוף לו בכל ההיבטים, וסבר שכל ענייני החיל אמורים להגיע מהמעטפת הכלל צה"לית, כמו כל חיל אחר. היבט בולט של תפיסה זו הייתה ההנחה שמפקד החיל אינו חייב להיות טייס, אלא קצין בכיר שיידע לנהל את החיל על פי כללי הניהול והפיקוד של כל חיל אחר. כך התמנה [[ישראל עמיר]] למפקד הראשון של חיל האוויר, למרות העובדה שלא היה לו עבר כאיש תעופה{{הערה|שם=חורי|{{אתר חיל האוויר|דודי חורי|כל ההתחלות קשות|1327-22380|24 ביוני 2004}}.}}.
 
בניגוד לתפיסה זו עמדו ראשי חיל האוויר על כך שעצמאותו של החיל חייבת להישמר, וכי על החיל להיות כפוף ישירות לרמטכ"ל. לתפיסתם, לחיל האוויר יש משימות ייחודיות, הדורשות שהחיל יהיה עצמאי ברוב התחומים שהוזכרו לעיל, הן בתחומים מבצעיים ומודיעיניים והן בתחומים ארגוניים ולוגיסטיים. ראשי החיל דרשו שמפקדם יהיה טייס, ואף הצביעו על [[אהרן רמז]], ששירת כ[[טייס קרב]] ב[[חיל האוויר המלכותי]] הבריטי ב[[מלחמת העולם השנייה]] בזירת מערב אירופה. ואולם, רמז היה פלייט סרג'נט בלבד (באנגלית: Flight Sergeant, סמל טיס, דרגה המקבילה בערך לדרגת [[רב-סמל מתקדם (צה"ל)|רב-סמל מתקדם]] בצה"ל), וכך לא נשמעה דעתו מול הפיקוד הבכיר של צה"ל{{הערה|{{אתר חיל האוויר|[[ליאור שליין]]|אהרון רמז ז"ל, המפקד השני (יולי 1948 - דצמבר 1950)|969-16581|1 בדצמבר 1997}}.}}{{הערה|[http://brew.clients.ch/raf41sqdn.htm אהרן רמז] באתר [http://brew.clients.ch/raf41sqdn.htm על טייסת 41] בחיל האוויר המלכותי שבה שירת.}}.
 
המחלוקת יצרה קשיים עמוקים בתפקוד חיל האוויר, שהגיעו לשיאם לאחר [[קרבות עשרת הימים]], באמצע יולי 1948. הפיקוד העליון האשים את חיל האוויר בכישלונות מבצעיים ובחוסר יעילות. אהרן רמז האשים בתגובה את הפיקוד העליון בכך שאינו מאפשר לחיל האוויר את התנאים הדרושים להצלחתו{{הערה|שם=יונאי|אהוד יונאי, עמ' 45.}}. בעצת מתנדבים מדרום אפריקה פנה [[דוד בן-גוריון]] ל[[ססיל מרגו]], יהודי תושב [[דרום אפריקה]] שהיה [[קולונל]] ב[[חיל האוויר הדרום-אפריקאי]] ומפקד [[כנף (תעופה)|כנף]] במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], וביקש ממנו להגיע לארץ ולסייע בארגון חיל האוויר.
 
מרגו הגיע לארץ ב-[[12 ביולי]], ולאחר כמה שבועות הגיש לבן-גוריון את המלצותיו. הוא קבע שהיעד העיקרי של חיל האוויר צריך להיות השמדת כוחו האווירי של האויב, ולקראת יעד זה צריך חיל האוויר להתארגן - מבצעית, ארגונית ומקצועית. חיל האוויר, על פי המלצותיו של מרגו, צריך להיות כפוף ישירות לרמטכ"ל, ולהיות בעל עצמאות ארגונית ומבצעית. מרגו הציע דרכים לארגון פנימי של עבודת החיל ולממשק של החיל עם המטכ"ל, ודרש שהשינוי יתרחש בתוך זמן קצר. המלצותיו של מרגו הביאו להתנגדות רבה. אחד הנושאים שעליהם התנהל ויכוח חריף במיוחד היה השליטה במערך ה[[מכ"ם]] בצה"ל. באותה תקופה לא היו כלל מכשירים כאלה בישראל, אך מרגו עמד על כך שהכרחי לרכשם, ושמערך המכ"ם יהיה בשליטת חיל האוויר.
 
בן-גוריון אימץ מיד את המלצותיו של מרגו. אחת ההמלצות החשובות של מרגו הייתה שחיל האוויר יהיה בפיקוד אנשי צוות אוויר ישראליים, ולא מתנדבים יהודים או לא יהודים שיחזרו בכל עת לארצותיהם. המלצה זו הייתה מקובלת גם על מתנגדיו, ובן-גוריון אימץ גם אותן. בן-גוריון הציע למרגו עצמו לעמוד בראש החיל, אך הוא סירב. שלושה ימים לאחר הגשת ההמלצות מונה אהרן רמז לתפקיד מפקד החיל{{הערה|שם=חורי}}{{הערה|שם=יונאי}}.
 
המלצותיו של מרגו היו דומות בעיקרן להמלצות שהגיש אהרן רמז זמן רב לפני כן. ואולם, רמז היה, כאמור, סמל בלבד, שהסתמך על תאוריה; מרגו, לעומתו, היה קצין בדרגת קולונל שפיקד על יחידה גדולה בצבא מאורגן, והכיר מבפנים את ההתנהלות המעשית של חיל אוויר גדול. משום כך הייתה לו סמכות רבה, ובן-גוריון יכול היה לאמץ את המלצותיו ולגבות אותו מול המתנגדים להן. המבנה שהציע מרגו היווה את הבסיס לארגון חיל האוויר ולפעילותו, למעשה עד היום{{הערה|שם=חורי}}{{הערה|שם=יונאי}}.
 
===מבצע קדש===
[[מלחמת סיני|מבצע קדש]] נפתח באוקטובר [[1956]] כש[[מבנה (תעופה)|רביעיית]] מטוסי [[P-51 מוסטנג|מוסטנג]] נשלחה לנתק את קווי הטלפון מערבית ל[[מעבר המיתלה|מיתלה]], על מנת למנוע דיווח על מהלכי הכוחות הישראליים.
 
גדוד הצנחנים בפיקוד [[רפאל איתן]] (רפול) הוצנח ליד מצבת פארקר במעבר המיתלה בסיני ("[[מבצע מכבש]]"). את ההצנחה ביצעה טייסת מטוסי דקוטה שהמריאה מבסיס תל נוף. אחת מטייסי המשנה הייתה הטייסת [[יעל רום]].
 
בנוסף להצנחת הצנחנים השתתף ח"א בפעולות תקיפה קרקעיות ובחיפוי על כוחות הקרקע. מטוסי הקרב העיקריים היו: [[דאסו מיסטר|מיסטר]], [[אוראגן]], [[מטאור (מטוס)|מטאור]] ו-[[P-51 מוסטנג]]. מלחמה זו הייתה הפעם הראשונה בצה"ל שבו נעשה שימוש מבצעי ב[[כסא מפלט]]. הטייס שנטש את מטוס המיסטר שלו היה [[בני פלד]], לאחר שנפגע מאש נ"מ ליד [[ראס נצרני]].
 
זוג מטוסי אוראגן השתתפו בתקיפת ה[[משחתת]] המצרית [[איברהים אל אוול]] שניסתה להפגיז את חיפה, נכנעה וצורפה לחיל הים כמשחתת "חיפה".
 
בשל העובדה שבמבצע סיני לא היו לח"א מסוקים בשימוש מבצעי, ביצעו מטוסי [[פייפר סופר-קאב|הפייפר]] את רוב משימות התובלה הקלה, ובכללן שינוע מפקדים וחילוץ פצועים. מטוסי הפייפר השתמשו בכבישים כ[[מסלול טיסה|מסלולי טיסה]], כדי להתקרב לכוחות הלוחמים, שהיו רחוקים ממסלולי טיסה מוסדרים.
 
במהלך הקרבות איבד החיל 15 מטוסים, רובם מאש [[נ"מ]], ו-5 טייסים נהרגו. בקרבות אוויר הפילו טייסי החיל 7 מטוסים מצריים - 4 מטוסי ומפייר ו-3 מטוסי [[מיג 15]].
 
===מלחמת ששת הימים===
[[מלחמת ששת הימים]] נפתחה ב-[[5 ביוני]] [[1967]] בשעה 7:45 בבוקר במהלומה אווירית מקיפה, לאחר ימי ההמתנה מורטי העצבים בעקבות חסימת נתיבי השיט ב[[מצרי טיראן]] למעבר ספינות מישראל, עליה החליט [[גמאל עבד אל נאצר]], [[נשיא מצרים]].
[[קובץ:6dayswar1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קצינים מחיל האוויר הישראלי ליד מטוס מצרי שהושמד ב[[סיני]] במלחמת ששת הימים]]
 
[[קובץ:Mirage3.jpg|ממוזער|250px|[[מיראז' 3]]C מס' 159, אחד משני מטוסי המיראז' בחיל האוויר שלהם 13 הפלות של מטוסי אויב. המיראז'ים היוו את עמוד השדרה של חיל האוויר הישראלי במלחמות ששת הימים, ההתשה ויום הכיפורים.]]
לרשות חיל האוויר הישראלי עמדו 203 מטוסי קרב מהם 197 שמישים, מתוכם 65 מטוסי [[מיראז' 3]], 35 מטוסי [[סופר מיסטר]], 33 מטוסי [[מיסטר]], 19 מטוסי [[ווטור]] ו-51 מטוסי [[אוראגן]]{{הערה|דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר, עמודים 25-26}}. בשעות הראשונות של המלחמה תקף חיל האוויר הישראלי בסיסים צבאיים ושדות תעופה במדינות אויב ב"[[מבצע מוקד]]". המיתקפה הישראלית ניחתה בהפתעה מוחלטת ולמעשה הכריעה את המלחמה מראשיתה, בהשמידה את עיקר חילות האוויר של צבאות ערב על הקרקע. חיל האוויר הישראלי הנחית מכה אווירית, בו זמנית כמעט, על כל שדות התעופה המצריים. שדות התעופה הותקפו פעמים אחדות באותו יום ו[[חיל האוויר המצרי]] שותק כמעט לגמרי למשך שארית המלחמה. מיד לאחר המכה הראשונה, הותקפו גם שדות התעופה שממזרח למדינה והונחתה מכה על שדות התעופה של [[חיל האוויר הסורי]], [[חיל האוויר הלבנוני]] ו[[חיל האוויר הירדני]] והופצץ גם שדה התעופה ה[[עיראק]]י המערבי ביותר. בניגוד למתקפה היבשתית שכוונה תחילה רק נגד החזית המצרית, ההתקפה האווירית כוונה להשגת עליונות אווירית למשך כל ימי הלחימה. כ-350 מטוסים הושמדו ביום הראשון למלחמה מתוך כ-600 המטוסים שהיו למדינות הערביות הלוחמות. עד סוף המלחמה הושמדו 451 כלי טיס של חילות האוויר הערביים, לעומת 45 מטוסים שאבדו לחיל האוויר הישראלי. במלחמה נהרגו 25 טייסים ישראלים ו-7 נוספים נשבו. בתום הלחימה נותרו בחיל 139 מטוסים שמישים.
 
המתקפה המקדימה המוצלחת איפשרה לחיל האוויר הישראלי להגיש סיוע התקפי נמרץ לכוחות היבשה הישראליים, בצורה הולכת וגוברת במשך כל ימי הלחימה. הותקפו מהאוויר כוחות שריון וארטילריה של צבאות ערב, והחישו במידה רבה את שבירת צבאות ערב. התקפות על העורף הישראלי מהאוויר במהלך המלחמה היו מעטות.
 
===מלחמת ההתשה===
[[קובץ:IsraeliSkyhawk.JPG|ממוזער|שמאל|250px|[[A-4 סקייהוק]] ("עיט")]]
ב[[מלחמת ההתשה]] פעל חיל האוויר בתקיפה של מטרות קרקע וב[[קרב אוויר|קרבות אוויר]]. תקיפות של מטרות אזרחיות בעומק מצרים היו בין הגורמים שהביאו לסיומה של המלחמה. חיל האוויר היה גורם עיקרי במלחמה זו, שבה סבלו כוחות היבשה מנחיתות ניכרת. החיל ביצע 12,850 גיחות במהלך המלחמה, שבהן הוטלו יותר מ-50,000 פצצות. חיל האוויר המצרי איבד 92 ממטוסיו, ולחיל האוויר הישראלי אבדו 15 מטוסים.
 
פעולות בולטות של חיל האוויר במלחמה זו:
* יולי [[1969]]: [[קרבות טקסס ואריזונה|בסדרה של קרבות אוויר]] שיזם חיל האוויר הישראלי הופלו כ-20 מטוסי קרב מצריים.
* [[11 בספטמבר]] 1969: 11 מטוסים מצריים הופלו בקרבות אוויר לאחר שניסו לתקוף את כוחות צה"ל באזור [[תעלת סואץ]].
* [[26 בדצמבר]] 1969: [[מבצע תרנגול 53]], שבו נחטף [[מכ"ם]] מצרי מדגם P-12 שהיה ממוקם ק"מ אחד מראס-ערב הנמצאת לחוף [[מפרץ סואץ]].
* [[7 בינואר]] [[1970]]: תחילתם של "[[מבצעי פריחה]]", הפצצות חיל האוויר בעומק מצרים, שנמשכו עד [[13 באפריל]] 1970.
*[[30 ביולי]] 1970: [[רימון 20]] - קרב אוויר באזור התעלה שבמהלכו הפילו טייסי [[טייסת 119]] ("טייסת העטלף") ו[[טייסת 69]] ("טייסת הפטישים") של חיל האוויר הישראלי חמישה מטוסי קרב שטייסיהם [[רוסיה|רוסים]].
 
===מלחמת יום הכיפורים===
{{הפניה לערך מורחב|חיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים}}
[[קובץ:F-4E_Israel_HAPIM0321.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[F-4 פנטום]] ("קורנס")]]
[[מלחמת יום הכיפורים]] הייתה הקשה במלחמותיו של חיל האוויר, והוא ספג בה אבידות ניכרות במטוסים ובטייסים, בעיקר עקב פגיעות של [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]] (טק"א). "הטיל כופף את כנף המטוס", אמר על כך [[עזר ויצמן]], מפקדו לשעבר של חיל האוויר. [[קרב אוויר|בקרבות אוויר]] ככלל הפגין החיל עליונות על פני חילות האוויר הערביים.
 
חיל האוויר הישראלי היה מקור החשש העיקרי בצבאות הערביים לפני המלחמה, והם ריכזו מאמצים רבים הן בהיבט ההצטיידות והן בהיבט התכנון על מנת לנטרל את ההשלכות הנובעות מעליונותו על פני חילות האוויר שלהם{{הערה|ע"פ עדות הרמטכ"ל המצרי במלחמה סעד שאזלי בספרו '''חציית התעלה'''. אחת מההשלכות היא ההחלטה המצרית שלא לנסות להגיע אל המעברים בסיני, שהיו מעבר לטווח הכיסוי של רוב מערך הנ"מ המצרי.}}. עליונות זו הייתה אחת הסיבות ל[[הקונספציה|קונספציה]] שהטעתה את מקבלי ההחלטות בצד הישראלי לפני פרוץ המלחמה.
 
ביומה השני של המלחמה ביצע חיל האוויר את השלב הראשון של "[[מבצע תגר]]" והתקיף ב-40 גיחות 7 שדות תעופה ב[[מצרים]], אך הפסיק את המבצע בשלב שבו היו אמורים להיות מושמדים טילי הנ"מ וסוללות התותחים. המבצע הופסק בהוראת [[שר הביטחון]] [[משה דיין]] שביקש להפעיל את "[[מבצע דוגמן-5]]" לתקיפה של כוחות הנ"מ הסוריים. מבצע זה נעשה ללא הכנה מדוקדקת וללא מודיעין, ותוצאותיו היו נפילת שישה מטוסי [[F-4 פנטום|פנטום]] ומבלי שסוללות הטילים הסוריות נפגעו כמעט.
 
בד בבד עסק חיל האוויר באינטנסיביות במתן סיוע לכוחות הקרקע, שניהלו קרבות בלימה מרים בימיה הראשונים של המלחמה. הסיוע האווירי מנע מ[[צבא סוריה]] לכבוש את דרום [[רמת הגולן]], וסייע בבלימת התקדמותו של הצבא המצרי מזרחה ב-14 באוקטובר. פעילות זו צמצמה את פעילות החיל בתקיפת חילות האוויר ומערכי הטילים של האויב. רק עם השיפור במצבם של כוחות היבשה, ובפרט לאחר פגיעה של כוחות שריון בסוללות הטק"א, החל חיל האוויר בתקיפות של שדות תעופה בעומק [[מצרים]] ומטרות תשתית ושדות תעופה בעומק [[סוריה]].
 
על פי ד"ר שמואל גורדון "חיל האוויר תרם תרומה מכרעת לבלימת הכוחות הסוריים והמצריים, הגן באופן מוחלט על כוחות צה"ל בדרכם לחזית ועל האוכלוסייה האזרחית, תקף שדות תעופה וניטרל את חילות האוויר של מצרים ושל סוריה...במשימה החשובה ביותר עבור חיל האוויר - השמדת הטק"א - הוא לא הצליח ב-7 באוקטובר מכיוון שלא ניתן לו להילחם בהתאם לדוקטרינה שלו. אולם רק חיל האוויר היה יכול להציל את המדינה מסכנה לאומית קיומית מיידית באותו יום"{{הערה|1={{מערכות|[[שמואל גורדון]]|פרדוקס ה-7 באוקטובר|1/111841|361, נובמבר 1998, עמ' 56}}.}}.
 
[[מטוס קרב|מטוסי הקרב]] שהפעיל חיל האוויר במלחמה היו [[מיראז' 3]] "שחק", [[נשר (מטוס)|תע"א נשר]] (הגרסה הישראלית ל[[מיראז' 5]]), [[A-4 סקייהוק]] "עיט" ו-[[F-4 פנטום]] "קורנס".
 
במהלך כל ימי הלחימה איבד חיל האוויר הישראלי 102 מטוסים. [[חיל האוויר המצרי]] איבד 235 מטוסים, ו[[חיל האוויר הסורי]] איבד 135 מטוסים.
 
===מלחמת לבנון===
<!--[[קובץ:F16Netz107pic003.jpg|ממוזער|250px|מטוס [[F-16 נץ 107]], שהשתתף ב[[מבצע אופרה|הפצצת הכור העיראקי]] והפיל 6.5 מטוסים בקרבות האוויר של [[מלחמת לבנון הראשונה]]]]
[[קובץ:Kfir jet.JPG|ממוזער|250px|שמאל|מטוסי ה[[כפיר (מטוס קרב)|כפיר]] הצטרפו לחיל האוויר באמצע שנות השבעים והשתתפו בלחימה במלחמת לבנון]]-->
[[קובץ:F-16-Netz-107-fighter-and-killmarks-01.jpg|ממוזער|250px|מטוס [[F-16 נץ 107]], שהשתתף ב[[מבצע אופרה|הפצצת הכור העיראקי]] והפיל 6.5 מטוסים בקרבות האוויר של [[מלחמת לבנון הראשונה]].]]
במהלך [[מלחמת לבנון הראשונה]] הופלו על ידי חיל האוויר הישראלי כ-100 מטוסים סוריים, מבלי שאיבד אף מטוס בקרבות אוויר. טייסי חיל האוויר הישראלי הפילו 80 מטוסים סוריים בקרבות אוויר, והשאר הופלו באש [[נ"מ]] וגורמים נוספים.
 
ב-6 ביוני 1982 הופל מטוס 'סקייהוק' של חיל האוויר באש מהקרקע וטייסו, [[אהרון אחיעז]] נפל בשבי [[אש"ף]]. הוא הוחזר ב-20 באוגוסט.
 
ב-[[9 ביוני]], היום הרביעי למלחמה, פתח חיל האוויר ב[[מבצע ערצב-19]] לתקיפת מערך [[טיל קרקע-אוויר|טילי הקרקע-אוויר]] הסורי ב[[בקעת הלבנון]]. מטוסי החיל השמידו את סוללות הטילים תוך שעות ספורות בלבד. במהלך התקיפה התפתח קרב האוויר הגדול בעידן הסילון, שבו השתתפו כ-120 מטוסי קרב (מדגמי [[F-15 איגל|F-15 בז]], [[F-16 פייטינג פלקון|F-16 נץ]] ו-[[F-4 פנטום]]) והופלו 29 מטוסי קרב סוריים. למחרת הופלו 30 מטוסים סוריים נוספים. אף מטוס מחיל האוויר הישראלי לא נפגע בקרבות האוויר.
 
במקביל, מסוקי [[AH-1 קוברה]] של חיל האוויר השמידו מאות [[רכב קרבי משוריין|כלי רק"מ]] סורים, לרבות עשרות [[טנק]]ים, כולל מדגם [[טי-72]].
 
ב-[[24 ביולי]] הופל ב[[טיל קרקע-אוויר]] מטוס ה[[F-4 פנטום|פנטום]] של הטייס [[סרן]] גיל פוגל{{הערה|1={{אתר חיל האוויר|דן פישל|"לפעמים אני שואל את עצמי אם באמת הייתי שם"|455-18576}}}}, והנווט [[רס"ן]] {{נזכור את כולם|510022|אהרון כץ}} והם נטשו את המטוס. לאחר הגעתו לקרקע נלקח פוגל ב[[שבי]] הסורי, ואילו כץ פגע בקרקע במהירות גבוהה, וככל הנראה נהרג במקום. לאחר שנתיים פוגל שוחרר במסגרת עסקת חילופי שבויים, שכללה גם את החזרת גופתו של כץ לארץ.
 
===האינתיפאדה השנייה===
[[קובץ:AH-64Apache004.jpg|ממוזער|250px|מסוק [[אפאצ'י AH-64]] של חיל האוויר, שימש ככלי מרכזי בחיסול פעילי טרור פלסטינים במסגרת מדיניות "[[סיכול ממוקד|הסיכולים הממוקדים]]"]]
ב[[האינתיפאדה השנייה|אינתיפאדה השנייה]] בלט חלקם של [[מסוק קרב|מסוקי הקרב]] של חיל האוויר בפעולות של [[סיכול ממוקד]] בהם חוסלו מאות מחבלים, כאשר עשרות מהם היו מחבלים בכירים (כגון מייסדי וראשי ה[[חמאס]] ב[[רצועת עזה]]). נעשה שימוש נרחב ב[[כטב"ם|כטב"מים]], בעיקר לצורכי [[מודיעין צבאי]] ולהספקת [[מודיעין חזותי]] בזמן אמת לסיכולים הממוקדים, ואת התקיפות עצמן ביצעו מסוקי [[AH-64 אפאצ'י]] עם טילי [[AGM-114 הלפייר]] ומסוקי "צפע" [[AH-1 קוברה]] עם טילי [[תמוז (טיל)|תמוז]].
 
בנוסף לסיכולים הממוקדים תקפו מטוסי ומסוקי קרב מתקני מחבלים, כגון מעבדות נפץ, מחרטות לייצור רקטות "[[קסאם]]" ומשגרי "קסאם".
 
את הפעולות המוצלחות והשינויים הללו הוביל האלוף [[דן חלוץ]], שגם שם דגש על נוהלי בטיחות והוריד באופן משמעותי את התאונות בחיל. בעקבות ההצלחה הגדולה של חיל האוויר בלחימה בטרור זכו החיל, מפקדו וטייסיו להערכה רבה. דן חלוץ הועלה לדרגת [[רב-אלוף]] ומונה ל[[רמטכ"ל]].
 
מפקד חיל האוויר שהחליף את חלוץ, האלוף [[אליעזר שקדי]], המשיך בשילוב פעילות חיל האוויר עם פעילות כוחות הקרקע, דבר שבא להבשלה בטקטיקת "הבועה האווירית" שנחלה הצלחה רבה ב[[מבצע ימי תשובה]] (כ-90 מחבלים הרוגים) וב[[מבצע גשמי קיץ]] (למעלה מ-270 מחבלים הרוגים){{הערה|1=לא כל המחבלים נהרגו מאש חיל האוויר. חלקם נהרגו גם מאש כוחות היבשה.}}. במבצעים אלה חיפו [[מסוק קרב|מסוקי הקרב]] על כוחות הקרקע והשמידו חוליות נ"ט וחוליות קסאם בשעה שמטוסי חיל האוויר תקפו מטרות תשתית.
 
===מלחמת לבנון השנייה===
ב[[מלחמת לבנון השנייה]] ביצעו [[מטוס קרב|מטוסי הקרב]] של חיל האוויר מספר חסר תקדים של 10,337 גיחות והשמידו אלפי מטרות תשתית ויעדים של ארגון [[חזבאללה]] ב[[ביירות]] וב[[דרום לבנון]], בהם: גשרים, מפקדות, בונקרים, מחסני אמל"ח, משגרי רקטות, צירי תנועה ראשיים, משאיות רקטות מסוריה וכלי רכב של הארגון. באחד משלבי המבצע, היו למעלה מ-100 מטוסים באוויר בו זמנית. [[מסוק קרב|מסוקי הקרב]] ביצעו למעלה מ־2,400 גיחות וחיפו על כוחות הקרקע שפעלו בדרום לבנון. מסוקי הסער של החיל ביצעו 2,051 גיחות שכללו פינוי פצועים תחת אש מהקרבות בדרום לבנון והנחתת יחידות [[קומנדו]] לפעולות בעורף לבנון. מטוסי התובלה ביצעו 1,263 גיחות. חיל האוויר הפעיל גם באופן נרחב [[כלי טיס בלתי מאויש|כטב"מים]] על מנת לאתר מטרות ולאכן למטוסים [[ארטילריה רקטית|משגרי רקטות]] בזמן אמת, אותם השמידו מטוסי הקרב. בסך הכול שוגרו 1,502 גיחות של כלי טיס בלתי מאוישים שהסתכמו ב-16,418 שעות טיסה. מטוסי חיל האוויר כתשו מהאוויר את [[רובע הדאחייה]] של חזבאללה בדרום ביירות והשמידו את מפקדות הארגון ובתיהם של ראשיו.
 
[[קובץ:F-16Isufa002.jpg|ממוזער|250px|[[מטוס קרב]] מדגם [[F-16I סופה]]. מטוסים אלה ביצעו מספר רב של גיחות הפצצה במלחמת לבנון השנייה]]
[[קובץ:IAF-F-15I-Raam--Independence-Day-2017-Tel-Nof-IZE-180.jpg|ממוזער|250px|[[מטוס קרב]] מדגם [[F-15I רעם]]]]
למעלה מ-20 מבצעי קומנדו בוצעו על ידי חיל האוויר. ב"[[מבצע חד וחלק]]" פשטו [[סיירת מטכ"ל]] ו[[יחידת שלדג]] על מפקדת חזבאללה שמוקמה בבית חולים ב[[בעלבק]], הרגו כ-20 מחבלים, שבו כמה ולקחו שלל חומר מודיעיני.
 
בנוסף למשימות ההתקפיות, עסקו טייסות ה[[בלקהוק]] UH-60 בפינויי פצועים, לעיתים תחת אש כבדה.
 
במהלך הלחימה אירעו מספר תאונות מבצעיות בחיל האוויר. בתאונות אלה ניזוק מטוס [[F-16I]] ("סופה") אחד (שנפגע בעת ה[[המראה (תעופה)|המראה]]), אבדו שני [[מסוק אפאצ'י|מסוקי אפאצ'י]] ("פתן") שהתנגשו זה בזה{{הערה|{{הארץ|יובל אזולאי, אלי אשכנזי|הערכה בצה"ל: 2 המסוקים התנגשו בגלל טעות אנוש|1.1122395|23 ביולי 2006}}}}, מסוק אפאצ'י-לונגבאו ("שרף") התרסק כתוצאה מכשל טכני ברוטור הזנב{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|צה"ל: האפאצ'י התרסק בשל כשל טכני ולא מפגיעת פגז ישראלי|1.1127081|9 באוגוסט 2006}}}}, ושלושה כטב"מים{{הערה|[[שמואל גורדון]], '''מחניבעל למלחמה: החלטות אסטרטגיות במלחמת לבנון''', 2012, עמ' 178}}, כתוצאה מתאונות אלו נהרגו שלושה טייסים ועוד שלושה נפצעו קשה. עוד כשל מבצעי היה ההפצצה של בניין הסמוך לבניין ובו רוכזו 57 אזרחים לבנונים בכפר [[קאנא]], דבר שגרם לקריסת המבנה ומותם של 28. הפעולה גרמה לגינויים כלפי ישראל ברחבי העולם.
 
ב-[[12 באוגוסט]] [[2006]] לפנות בוקר, הטיס חיל האוויר כוח גדול של צנחנים באמצעות יותר מ-50 [[מסוק]]ים אל עומק השטח, במה שמוגדר כמבצע ההנחתה הגדול בתולדות צה"ל מאז [[מלחמת יום הכיפורים]]{{הערה|1={{ynet|חנן גרינברג|לבנון: צה"ל הנחית כוחות במבצע הגדול מסוגו|3290039|12 באוגוסט 2006}}}}. באותו יום הופל מסוק מסוג [[CH-53 סי סטאליון|יסעור]] על ידי [[חזבאללה]], באמצעות טיל [[SA-16]] שחזבאללה כינה "וועד". לאחר שהספיק להוריד את הלוחמים, המריא המסוק מהמקום ואז נפגע. חמישה אנשי צוות אוויר נהרגו{{הערה|1={{ynet|חנן גרינברג|חזבאללה הצליח להפיל מסוק בדרום לבנון|3290229|13 באוגוסט 2006}}}}.
 
לקראת סיום המלחמה הפילו מטוסי [[F-16]] מדגם "ברק" שני [[מזל"ט]]ים של ה[[חזבאללה]] (המזל"טים מדגם [[אבאביל (כטב"ם)|אבאביל]] תוצרת [[איראן]]).
 
על פעילותם במלחמה קיבלו טייסי חיל האוויר [[עיטור המופת]] אחד וארבעה [[צל"ש רמטכ"ל|צל"שי רמטכ"ל]]. שתי טייסות מסוקי הבלק-הוק של החיל קיבלו [[צל"ש יחידתי]]: [[טייסת 123]] ("ציפורי המדבר") ו[[טייסת 124]] ("החרב המתהפכת") על פועלן לחילוץ פצועים{{הערה|1={{ynet|חנן גרינברג|רשימת מקבלי האותות ממלחמת לבנון השנייה|3435433|8 באוגוסט 2007}}}}.
 
כשנה אחרי המלחמה, ב-[[6 בספטמבר]] [[2007]], '''[[תקיפת הכור הגרעיני בסוריה|הופצץ והושמד כור גרעיני סורי]]''' בידי חיל האוויר הישראלי{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|השבועון הגרמני דר שפיגל חושף: כך הופצץ הכור הגרעיני בסוריה|1.1288082|[[2 בנובמבר]] 2009}}.}}. בתקיפה השתתפו 4 מטוסי [[F-15I רעם]] ו-4 מטוסי [[F-16I סופה]] ולפי פרסומים זרים גם מטוס [[לוחמה אלקטרונית]] וכוח של [[יחידת שלדג]] על הקרקע שסימן למטוסי הקרב ב[[לייזר]] את [[כור גרעיני|הכור הגרעיני]].
 
=== מבצע עופרת יצוקה ===
[[קובץ:Oferet-Yetzuka-F16I.jpg|ממוזער|250px|שמאל|מטוס [[F-16I]] של [[טייסת אבירי הזנב הכתום]] ממריא לתקיפת מטרות במסגרת מבצע עופרת יצוקה]]
'''[[מבצע עופרת יצוקה]]''' נגד ה[[חמאס]] וירי [[ארטילריה רקטית|רקטות]] לעבר [[ישראל]] נפתח ב-[[27 בדצמבר]], בשעות הבוקר המאוחרות, והחל בגל [[הפצצה טקטית|הפצצות אווירית]] כבדות של חיל האוויר באמצעות [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] (מדגמי [[F-15]], [[F-16]]) ו[[מסוק קרב|מסוקי קרב]] (מדגמי [[AH-1 קוברה]] ו-[[AH-64 אפאצ'י]]). בשני גלי ההפצצה הראשונים נפגעו 100 מטרות. במכה הראשונה נהרגו למעלה מ-155 אנשי חמאס ואנשי ביטחון פלסטינים. באותו יום תקף חיל האוויר עוד 70 מטרות ברצועת עזה. הפלסטינים דיווחו על כ-270 הרוגים וכ-750 פצועים{{הערה|{{הארץ|יניר יגנה|חיל האוויר החל במתקפה נרחבת בעזה; הפלשתינאים מדווחים על 195 הרוגים|1.1369938|27 בדצמבר 2008}}<BR>{{nrg|מיה בנגל ואמיר בוחבוט|עזה: 205 הרוגים; לבני: איש בחמאס לא חסין|831/371|27 בדצמבר 2008|1|1}}<BR>{{nrg|אמיר בוחבוט וג'קי חוגי|חיה"א תקף בעזה: 3 פלסטינים נהרגו|831/445|27 בדצמבר 2008|1|1}}}} רובם פעילי חמאס ומיעוטם אזרחים. את ההפצצה המסיבית ביום הראשון של המבצע, בו נפגעו מטרות ופעילי חמאס רבים תיכנן האלוף [[אליעזר שקדי]], לשעבר מפקד חיל האוויר, בסיוע [[אמ"ן]] וה[[שב"כ]].
 
ב-[[28 בדצמבר]], למחרת, תקף חיל האוויר הישראלי 40 מנהרות תת-קרקעיות ב[[ציר פילדלפי]]{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט, אורי בינדר וסוכנויות הידיעות|חיה"א תקף ברפיח; פלסטינים פרצו הגבול למצרים|831/884|28 בדצמבר 2008|1|1}}}}. צה"ל העריך שהמהלך שיבש את הזרמת אמצעי הלחימה דרך מנהרות ממצרים.
 
ב-[[29 בדצמבר]], היום השלישי למבצע, המשיך צה"ל לתקוף כ-100 יעדים נוספים בעזה, וחיסל בכירים בחמאס וב[[הג'יהאד האסלאמי|ג'יהאד האסלאמי]]{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט וסוכנויות הידיעות|עזה: 10 הרוגים בתקיפת חיה"א; בכיר בחמאס חוסל|832/566|29 בדצמבר 2008|1|1}}}}.
 
תקיפות אוויריות של מטרות טרור ומשרדי חמאס נמשכו גם בימים הבאים. ב-[[31 בדצמבר]] הרג חיל האוויר את עמאר אבו ע'לולא, בכיר ב[[ארטילריה רקטית|מערך הרקטי]] של [[הג'יהאד האסלאמי]], ו-3 פעילי טרור נוספים, כאשר תקף מחסן [[אמל"ח]] ב[[ח'אן יונס]]{{הערה|{{וואלה!|ניר יהב ויהושע בריינר|צה"ל הפציץ מסגד ששימש כמחסן רקטות|1407343|31 בדצמבר 2008}}}}. ב-[[1 בינואר]] [[2009]] [[סיכול ממוקד|חוסל]] [[ניזאר ריאן]], מס' 3 ב"זרוע המדינית" של החמאס, שהיה מעורב בפיגועי טרור כנגד ישראלים, בהפצצת ביתו ב[[מחנה הפליטים ג'בליה]]. בחיסול נהרגו עוד 18 אנשים, רובם בני משפחתו של ריאן. הבניין שבו גר שימש כמפקדה ומרכז תקשורת, מחסן אמל"ח ותחמושת, וכן הסתיר פתח של מנהרה.
 
[[אלוף פיקוד הדרום]], [[יואב גלנט]], הציג שינוי בשיטת הלחימה של צה"ל בפעילי הטרור:{{ציטוט|תוכן=בעבר כל מפקד בחמאס בנה בית של שלוש קומות, כאשר קומת המרתף שימשה מחסן לאמצעי לחימה, קומת הביניים הייתה המפקדה שלו ובקומה השלישית התגוררה המשפחה, אחרי שבמשך השנים הם הבינו שצה"ל לא יפגע במבנה בגלל המשפחה. ברגע ששינינו את הקונספט באמצעות התקשרות למשפחה וירי של פצצה בודדת, כשלאחר מכן הבניין הושמד - המפקד נותר מוטרד מכך שאין לו מפקדה וגם אין לו בית לבני משפחתו"{{הערה|1={{ynet|שמוליק חדד|גלנט אחרי החיסול: הפעלנו לחץ כביר על חמאס|3657051|15 בינואר 2009}}}}}}.
 
גם כשהחלה הפעולה הקרקעית המשיך חיל האוויר בתקיפת מטרות טרור ברצועה ומתן סיוע באש וב[[מודיעין צבאי|מודיעין]] לכוחות הקרקע.
 
ב-[[15 בינואר]] ביצע חיל האוויר הישראלי [[סיכול ממוקד]] בבכירי [[חמאס]] וחיסל את [[סעיד סיאם]], שר הפנים בממשלת חמאס, את איאד סיאם אחיו, שגם הוא בכיר בחמאס, ו[[סלאח אבו שרח]], המקשר בין הזרוע המדינית לזרוע הצבאית של חמאס{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט ועמית כהן|רצועת עזה: חוסל שר הפנים של חמאס סעיד סיאם|840/900|15 בינואר 2009|1|1}}}}.
 
===לאחר מבצע עופרת יצוקה===
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Iron Dome Battery Deployed Near Ashkelon.jpg|ממוזער|250px|משגר של סוללת [[כיפת ברזל]] מבצעית שנפרסה ליד [[אשקלון]] באפריל [[2011]] ורשמה יירוט ראשון מוצלח ב-[[7 באפריל]] 2011.]]
במרץ [[2009]] פרסמה רשת [[CBS]] כי כלי טיס של חיל האוויר הישראלי [[התקיפה הישראלית בסודאן (2009)|תקפו שיירת משאיות אמל"ח]] שהועברה מ[[איראן]] ל[[חמאס]] דרך [[סודאן]]. בתקיפה, שבוצעה בשטח סודאן, הושמדו 17 משאיות ונהרגו 39 מאנשי השיירה{{הערה|{{הארץ|[[עמוס הראל]], [[ברק רביד]] ו[[יוסי מלמן]]|מטוסי חיל האוויר תקפו בסודאן עשרות משאיות שהובילו אמצעי לחימה מאיראן לרצועת עזה|1.1252581|26 במרץ 2009}}}}. כמו כן, הגיעו דיווחים כי חיל האוויר הפציץ גם ספינת נשק איראנית שעגנה בעיר הנמל פורט סודאן{{הערה|{{nrg|ג'קי חוגי|דיווח: חיה"א תקף בסודן גם ספינה שהעבירה נשק|871/955|26 במרץ 2009|1|1}}}}. לדיווחים אלה לא ניתן כל אישור רשמי בישראל, אך ראש הממשלה, [[אהוד אולמרט]], התייחס ככל הנראה לתקיפה כשאמר ב[[מסיבת עיתונאים]] ביום שבו פורסם הדבר כי ישראל פועלת לחיזוק ההרתעה במקומות קרובים ובמקומות רחוקים{{הערה|1=יוסי זילברמן, [http://reshet.tv/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/News/Politics/StatePolicy/Article,16293.aspx?pageNumber=1 אולמרט רומז על תקיפה ישראלית בסודאן?], חדשות ערוץ 2, 26 במרץ 2009}}.
 
ב-[[2011]] הפכה מערכת "[[כיפת ברזל]]" למבצעית ורשמה יירוטי בכורה מוצלחים באפריל 2011. המערכת, שמופעלת על ידי [[מערך ההגנה האווירית]], זכתה ל[[פרס ביטחון ישראל]] [[2012]] בעקבות תפקודה המוצלח במספר עימותים והסלמות סביב [[רצועת עזה]], בהם יירטה למעלה מ-100 [[ארטילריה רקטית|רקטות]] [[גראד]] והצילה חיים רבים.
 
ב-[[23 באוקטובר]] [[2012]] [[תקיפת מפעל התחמושת "ירמוך" בסודאן|אירע פיצוץ גדול במפעל הנשק "ירמוך"]] שב[[סודאן]] בו הושמד המפעל ומספר רב של [[ארטילריה רקטית|רקטות]] ו[[טיל קרקע-קרקע|טילי קרקע-קרקע]]. הפיצוץ יוחס להפצצה מהאוויר שביצע חיל האוויר הישראלי, אך ישראל נמנעה מלקחת אחריות לתקיפה.
 
===מבצע עמוד ענן===
 
בנובמבר [[2012]] היה חיל האוויר הכוח העיקרי ב[[מבצע עמוד ענן]] כאשר תקף מהאוויר למעלה מ-1,500 מטרות [[טרור]] ב[[רצועת עזה]], רובן [[ארטילריה רקטית|משגרי רקטות]], חלקם הוטמנו מתחת לקרקע. התקיפות האוויריות הסבו פגיעה קשה ל[[חמאס]] והשמידו כמעט לחלוטין את מערך רקטות ה[[רקטת פג'ר|פג'ר 5]] ארוכות הטווח שנועדו לפגוע ב[[גוש דן]]. מנגד, 5 סוללות [[כיפת ברזל]] (סוללה חדשה נפרשה בנוהל מהיר בגוש דן) יירטו כ-428 רקטות מעל ערי ישראל ב-84% הצלחה, דבר שהעלה באופן ניכר את יוקרת המערכת.
 
=== מבצע צוק איתן ===
 
[[קובץ:IAF-F-16C-Barak2020--Independence-Day-2017-Tel-Nof-IZE-190.jpg|ממוזער|250px|[[מטוס קרב רב-משימתי]] [[F-16 פייטינג פלקון|F-16C ברק 2020]]. מטוסים אלו הפילו מספר [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים של [[חזבאללה]] ו[[חמאס]] שחדרו לתוך [[ישראל]].]]
 
'''[[מבצע צוק איתן]]''' נערך ביולי [[2014]] כתגובה למטחי רקטות על ישראל שירו [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] מ[[רצועת עזה]].
 
בעשרת הימים הראשונים של המבצע, מ-[[8 ביולי]] עד [[17 ביולי]] (אז הצטרפו [[זרוע היבשה|כוחות היבשה]]) היה חיל האוויר הגורם ההתקפי העיקרי. [[מטוס קרב|מטוסי הקרב]], [[מסוק קרב|מסוקי הקרב]] ו[[כלי טיס בלתי מאויש]]ים ביצעו למעלה מ-1,000 גיחות ותקפו למעלה מ-1,750 יעדי טרור ברצועת עזה, לרבות מפקדות, מחסני אמל"ח, בתי מחבלים בכירים, משגרים מוטמנים ו[[מנהרות הלחימה של רצועת עזה|מנהרות לחימה]]. כמו כן ביצעו כלי הטיס [[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]] נגד בכירי טרור וחוליות שיגור. בשלב השני של המבצע המשיך החיל בתקיפות אלה, ובנוסף סייע לכוחות הקרקע.
 
[[מערך ההגנה האווירית]] נכנס לכוננות גבוהה והיווה מרכיב מרכזי בהגנה על העורף. במהלך המבצע פעלו 9 סוללות של [[כיפת ברזל]] שיירטו למעלה מ-550 רקטות בכ-90% הצלחה. מערך טילי ה[[MIM-104 פטריוט|פטריוט]] ("יהלום") יירט שני [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים ששיגר [[חמאס]]{{הערה|שם=כלכליסט-17-ביולי|{{כלכליסט||12 רקטות יורטו במטח אחד; צה"ל יירט מזל"ט נוסף של חמאס|3636380|17 ביולי 2014}}.}}
 
=== מלחמת האזרחים בסוריה והעימות עם איראן ===
 
{{הפניה לערך מורחב|ישראל במלחמת האזרחים בסוריה}}
 
[[קובץ:Yahalom-MIM-104D-Patriot--Independence-Day-2017-Tel-Nof-IZE-026.jpg|ממוזער|250px|במהלך [[מבצע צוק איתן]] יירטו סוללות [[MIM-104D פטריוט|"יהלום" (פטריוט)]] שני כטב"מים ששיגר חמאס. זמן קצר לאחר מכן הוא יירט [[מטוס קרב]] [[סוחוי Su-24]] [[סוריה|סורי]], הפלת בכורה עולמית של מטוס אויב מאויש באמצעות ה"פטריוט". מאז הפילו סוללות ה"פטריוט" [[כטב"ם|כטב"מים]] נוספים ששלחו סוריה ו[[חזבאללה]].]]
ב-[[2013]], על רקע [[מלחמת האזרחים בסוריה]], מטוסי חיל האוויר הישראלי תקפו מספר פעמים שיירות נשק ב[[סוריה]] שיועדו להעביר [[אמצעי לחימה]] מתקדמים ל[[חזבאללה]]. ב-[[31 בינואר]] [[תקיפת שיירת הנשק הסורית במחוז ריף דמשק שבסוריה|הושמדה שיירת נשק במחוז ריף דמשק בסוריה]] שהעבירה [[טיל נגד מטוסים|טילי נ"מ]] מתקדמים מדגם [[SA-17]] ונהרג [[חסן שאטרי]], גנרל בכיר ב[[משמרות המהפכה האיראניים]], ואילו בתחילת חודש [[מאי]] במספר תקיפות הושמדו שיירות ומחסני [[טיל קרקע-קרקע|טילי קרקע-קרקע]] מדגם [[פאתח 110]]{{הערה|{{ynet|רועי קייס|"טילים מאיראן הותקפו בנמל התעופה של דמשק"|4375930|5 במאי 2013}}}}. ב-[[23 בספטמבר]] [[2014]] יירטה סוללת "יהלום" של [[מערך ההגנה האווירית]] [[מטוס קרב]] סורי מדגם [[סוחוי Su-24]] באמצעות טיל [[MIM-104D פטריוט]], ובכך רשמה הפלת בכורה עולמית למערכת הפטריוט של כלי טיס מאויש עוין. ב-[[18 בינואר]] [[2015]] יוחסה לחיל האוויר הישראלי [[התקיפה האווירית בגבול ישראל-סוריה (ינואר 2015)|תקיפה אווירית בגבול ישראל-סוריה]] בה נהרגו מפקדים בכירים בחזבאללה וב[[משמרות המהפכה האסלאמית]] שעסקו בהקמת [[ארגון טרור|יחידת טרור]] ב[[רמת הגולן]]. בליל ה-[[19 בדצמבר]] 2015 יוחס לחיל האוויר הישראלי ביצוע [[סיכול ממוקד]] בבניין בפאתי [[דמשק]] בו חוסל ה[[מחבל]] [[סמיר קונטאר]] ועוד 7 אנשי חזבאללה{{הערה|שם=מותו|{{ynet|רועי קייס, יואב זיתון וליעד אוסמו|חיזבאללה: סמיר קונטאר, רוצח משפחת הרן, חוסל בתקיפה ישראלית בדמשק|4741487|20 בדצמבר 2015}}}}{{הערה|{{nrg|אסף גבור ויוחאי עופר|בכיר חיזבאללה סמיר קונטאר חוסל הלילה בסוריה|743/589|20 בדצמבר 2015|1|2}}}}.
 
התקיפות המשיכו גם ב-[[2016]]: ב-[[4 באוגוסט]] 2016, ישראל תקפה על פי דיווחים זרים שיירה של החזבאללה בסוריה שהובילה לוחמים ואמצעי לחימה. ב-[[24 באוגוסט]] כלי טיס ישראלים כל הנראה, תקפו והשמידו מפקדה של ה[[חזבאללה]] סמוך להרי הקלמון בגבול הסורי-לבנוני{{הערה|{{0404א|איציק וייס|דיווח: חיל האוויר תקף יעד חזבאללה בסוריה|20459|24 באוגוסט 2016}}.}}. ב-[[27 בנובמבר]] חיסל [[כלי טיס]] של חיל האוויר 4 מחבלי [[המדינה האסלאמית]] שתקפו כוח צה"ל ב[[רמת הגולן]]. למחרת, בתגובה לתקיפת כוח צה"ל ב-27 בנובמבר על ידי חולייה של מיליציה המסונפת למדינה האסלאמית, הפציצו [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] של חיל האוויר הישראלי מוצב נטוש של [[UNDOF]] ששימש כבסיס צבאי ללוחמי הארגון. בתקיפה הוטלו 10 פצצות של טון והושמדו אמצעי לחימה רבים ששימשו את פעילי המדינה האסלאמית בגזרה{{הערה|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|פצצות של 10 טון: צה"ל תקף מתקן של דאעש בסוריה|3017404|28 בנובמבר 2016}}.}}. ב-[[30 בנובמבר]], כלי תקשורת ערביים דיווחו שמטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי ביצעו שתי תקיפות סביבות [[דמשק]]. על פיהם, התקיפה הראשונה פגעה במצבור תחמושת של חטיבה 38 בדיוויזיה 4 של [[צבא סוריה]], והתקיפה השנייה פגעה במספר כלי רכב נושאי תחמושת ליד הכביש המהיר על ציר [[ביירות]]-דמשק - ככל הנראה של החזבאללה. לא דווח על נפגעים{{הערה|{{ynet|רועי קייס ויואב זיתון|דיווחים: "ישראל תקפה שיירת נשק של חזבאללה ליד דמשק"|4886304|30 בנובמבר 2016}}.}}.
 
ב-[[13 בינואר]] [[2017]], [[צבא סוריה]] דיווח שמטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי תקפו בחצות הלילה את שדה התעופה הצבאי אל-מאזה ב[[דמשק]]. בתקיפה הושמדו על פי סוריה מבני [[מכ"ם]], מחסני [[תחמושת]], בסיס [[חיל שריון]] ובסיס [[הגנה אווירית]], וכן נהרגו ונפצעו מספר קצינים סורים. הצבא הסורי טען שהתקיפה נועדה לסייע למורדים הסורים, והזהיר את ישראל שלתקיפה תהיה השלכות חמורות{{הערה|{{nrg|אסף גבור|הצבא הסורי: ישראל תקפה שדה תעופה בדמשק|856/993|13 בינואר 2017|1|2}}}}.
{{הפניה לערך מורחב|הסכסוך האיראני-ישראלי}}
[[קובץ:Israeli Air Force F-15i "Ra'am" 227 of 69 Squadron "The Hammers Squadron" (20238386734b).jpg|ממוזער|250px|מטוסי קרב ותקיפה מדגם [[F-15I רעם]] נטלו חלק חשוב ב[[הפצצה טקטית|הפצצות]] ב[[סוריה]].]]
[[קובץ:F-35I - Air Force Fly By on Tel Aviv Beach 2019 IMG 3716.JPG|ממוזער|250px|מטוס ה-[[F-35I אדיר]] רשם טבילת אש מבצעית ותקיפת בכורה עולמית.]]
ב-[[2018]] חלה הסלמה ב[[הסכסוך האיראני-ישראלי|עימות בין איראן לישראל]]. ב[[העימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן (פברואר 2018)|עימות אווירי בפברואר 2018]] הפיל מסוק קרב [[AH-64D אפאצ'י לונגבו]] של [[טייסת 113]] [[כלי טיס בלתי מאויש]] [[איראן|איראני]] מדגם [[סאעקה]] שחדר לשטח ישראל. בתגובה לניסיון החדירה תקף חיל האוויר את [[שדה התעופה T-4]] ב[[סוריה]] ממנו המריא הכטב"ם והשמיד את קרון הבקרה שלו. במהלך החזרה מהתקיפה הפיל [[חיל ההגנה האווירית הסורי]] מטוס [[F-16I סופה]] מעל שטח ישראל. הטייסים נטשו בשלום וחולצו. כתוצאה מכך עלתה הפעילות הישראלית נגד התבססות איראן בסוריה מדרגה וחיל האוויר שימש כמוציא לפועל של רוב התקיפות נגד מטרות איראניות וסוריות המיוחסות לישראל. ב-[[9 באפריל]] [[תקיפת שדה התעופה T-4 (אפריל 2018)|תקף חיל האוויר]] בשנית את שדה התעופה T-4, השמיד מטרות איראניות והרג 9 – 11 חיילים מ[[משמרות המהפכה האסלאמית]]. ב-[[29 באפריל]] חיל האוויר [[תקיפת מחסני התחמושת האיראניים בסוריה (אפריל 2018)|תקף והשמיד]] [[בונקר]]ים ומחסני טילים איראניים, והשמיד כ-200 [[טיל קרקע-קרקע|טילי קרקע-קרקע]] ומספר [[טיל קרקע-אוויר|טילי נ"מ]]. בתקיפה נהרגו למעלה מ-19 חיילים במשמרות המהפכה האיראנית. ב-[[10 במאי]], בתגובה לירי רקטות [[פג'ר-5]] איראניות על ישראל, ביצע חיל האוויר את [[מבצע בית הקלפים]]: תקיפה נרחבת של עשרות מטרות ובסיסים של משמרות המהפכה האסלאמית ו[[כוח קודס]] בסוריה. חרף האזהרה הישראלית, מספר סוללות [[נ"מ]] של חיל ההגנה האווירית הסורי שיגרו למעלה מ-100 טילי קרקע-אוויר לעבר המטוסים הישראליים אך לא הצליחו לפגוע בהם, ובתגובה הן הושמדו. לדברי צה"ל, הייתה זו התקיפה הנרחבת ביותר של ישראל בסוריה מאז [[1974]].
 
ב-[[22 במאי]] [[2018]] חשף [[מפקד חיל האוויר]] האלוף [[עמיקם נורקין]] ש{{ציטוטון|אנחנו מטיסים את ה-F-35 מעל לכל המזרח התיכון וזה נהיה חלק מהיכולת המבצעית שלנו. אנחנו היינו הראשונים לתקוף על ידי F-35. ביצענו משימות מבצעיות ותקפנו כבר בחזיתות שונות}}. בכך אישר שחיל האוויר הישראלי ביצע את התקיפה המבצעית הראשונה של ה-[[F-35]] בעולם{{הערה|שם=דברי-מחא-אדיר|{{אתר צה"ל||כנס מח"אים הבינלאומי יוצא לדרך - "אנחנו הראשונים בעולם שביצעו תקיפה מבצעית עם ה-F-35"|אתרים/זרוע-האוויר-והחלל/כנס-מחאים-כתבה-מתגלגלת|22 במאי 2018}}.}}{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|מפקד חיל האוויר: תקפנו עם מטוס "האדיר" פעמיים - הראשונים בעולם|news/military/Article-639191|22 במאי 2018}},{{ש}}{{ynet|יואב זיתון|מפקד חיל האוויר: "אנחנו הראשונים בעולם שתקפו עם F-35"|5267484|22 במאי 2018}}.}}.
 
===הפלות מטוסי אויב בקרבות אוויר===
 
{{ערך מורחב|הפלות חיל האוויר הישראלי}}
 
במהלך המלחמות, הצליחו טייסי חיל האוויר להשיג הפלות רבות של מטוסי אוויר, ולהשיג עליונות על פני חילות האוויר היריבים. על פי נתוני חיל האוויר{{הערה|על פי [http://www.iaf.org.il/43-he/IAF.aspx אתר חיל האוויר].}}, בסך הכל הפילו טייסי חיל האוויר ב[[קרב אוויר|קרבות אוויר]], מאז [[1948]], 687 מטוסי אויב. מספר מטוסי החייל שהופלו על ידי טייסי אויב מאז 1948 עומד על 25. נתונים אלה מעמידים את יחס ההפלות על 1:27.5. להלן פירוט תוצאות קרבות האוויר במלחמות השונות (לא כולל מטוסים שהופלו באש/טילים מהקרקע):
{| class="wikitable"
|-
! המלחמה !! מטוסי אויב שהופלו !! מטוסים ישראליים שהופלו !! הערות
|-
| <center>[[מלחמת העצמאות]]</center> || <center>'''18'''</center> || <center>'''1'''(?)</center> || ייתכן שמטוס ישראלי אחד הופל מעל הגליל. שני מטוסים ישראליים קלים הופלו על ידי מטוסים מצריים. חמישה מטוסי קרב מדגם [[סופרמרין ספיטפייר|ספיטפייר]] של [[חיל האוויר המלכותי]] [[הממלכה המאוחדת|הבריטי]] [[תקרית האוויר הישראלית-בריטית|הופלו בקרב אוויר]] במהלך המלחמה על ידי טייסי חיל האוויר
|-
| <center>[[מלחמת סיני]]</center> || <center>'''7'''</center> || <center>'''1'''</center> ||
|-
| <center>[[מלחמת ששת הימים]]</center> || <center>'''60''' (451)</center> || <center>'''12'''</center> || בסוגריים מספר המטוסים שהושמדו בכל המלחמה (גם על הקרקע).
|-
| <center>[[מלחמת ההתשה]]</center> || <center>'''111'''</center> || <center>'''4'''</center> || חמישה מטוסי קרב מדגם [[מיג-21]] שהוטסו בידי טייסים [[ברית המועצות|סוביטיים]] [[מבצע רימון 20|הופלו בקרב אוויר]] במהלך המלחמה על ידי טייסי חיל האוויר במבצע [[רימון 20|"רימון 20"]]
|-
| <center>[[מלחמת יום הכיפורים]]</center> || <center>'''277'''</center> || <center>'''5'''</center> ||
|-
| <center>[[מלחמת לבנון הראשונה]]</center> || <center><center>'''88'''</center></center> || <center>'''0'''</center> ||
|-
| <center>בין המלחמות</center> || <center>'''126'''</center> || <center>3'''''</center> ||
|-
| <center>סה"כ</center> || <center>'''687'''</center> || <center>'''25-26'''</center> || יחס של 1:27.5
 
|}
 
[[קובץ:RamatDavid 020517 Aerobatic team 07.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטוסי T-6 Texan-II של הצוות ה[[אירובטיקה|אווירובטי]] של חיל האוויר]]
[[קובץ:Air Force Fly By on Tel Aviv Beach IMG 6014a.jpg|ממוזער|250px|מטוסי [[F-16I סופה]] של [[טייסת העטלף]] ב[[מטס]] חיל האוויר לכבוד [[יום העצמאות]] ה-67]]
[[קובץ:F-15 IAF Israel Independence Day flyover.jpg|ממוזער|250px|מטוסי [[F-15 איגל]] "בז משופר" במטס חל האוויר לכבוד יום העצמאות]]
 
==ראו גם==
* [[כלי טיס של צה"ל]]
* [[המערך הטכני של חיל האוויר]]
* [[מערך ההגנה האווירית]]
* [[הפלות חיל האוויר הישראלי]]
 
==לקריאה נוספת==
* [[אליעזר כהן|אליעזר (צ’יטה) כהן]] וצבי לביא, '''השמים אינם הגבול: סיפורו של חיל-האוויר הישראלי''', [[ספריית מעריב]], 1990
* אהוד יונאי, '''עליונות אווירית : סיפורו של חיל-האוויר הישראלי''', [[הוצאת כתר]], 1993
* אבי כהן, '''תולדות חיל-האוויר במלחמה לעצמאות''', [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 2004
* יצחק שטיגמן, '''מעצמאות לקדש - חיל האוויר בשנים 1949-1956''', משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1990
* זאב לכיש ומאיר אמיתי (עורכים), '''עשור לא שקט - פרקים בתולדות חיל האוויר בשנים 1956 - 1967''', משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1995
* דני שלום, '''כרעם ביום בהיר : מבצע מוקד - כך הושמדו חילות האוויר הערביים במלחמת ששת הימים''', באוויר - פרסומי תעופה, 2002
* [[זאב שיף]], '''כנפיים מעל סואץ : סיפורו של חיל האוויר במלחמת ההתשה''', שקמונה, 1970
* [[שמואל גורדון]], '''[[30 שעות באוקטובר]] - החלטות גורליות: חיל האוויר בתחילת מלחמת יום כיפור''', ספריית מעריב, 2008
* [[אריה אבנרי]], '''שמים בוערים : חיל-האוויר במלחמת יום הכפורים''', ספריית מדים, 1975
* {{מורשת חיל האוויר|[[רן רונן]] (פקר)|נץ בשחקים|874|הוצאת [[ידיעות אחרונות - ספרי חמד]], 2002, 562 עמ'}}
* יצחק שטייגמן, ראשיתו של מערך המסוקים בחיל-האוויר (1958-1948), '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''', 53, ספטמבר 1989 <!-- הקובץ באתר יד בן-צבי לא מכיל את כל העמודים -->
* {{מערכות|סא"ל שי|אתגרי הכוח האווירי של ישראל|3/113173|447, [[פברואר]] [[2013]]}}
* '''מגביהים עוף: חיל האוויר - אתגרים ומשימות''', בן שמן: מודן, 2011 (סדרת אוניברסיטה משודרת)
* חיל האוויר הישראלי-השנים הראשונות באתר [http://historia.co.il/2014/05/25/%D7%A4%D7%A8%D7%A7-102-%D7%97%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9/ קטעים בהיסטוריה]
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Air force of Israel|שם ויקישיתוף=חיל האוויר הישראלי|ויקיציטוט=חיל האוויר הישראלי|ויקימילון=חה"א}}
* {{סמל|אתר רשמי|20}}{{סמל|חיל האוויר הישראלי}} [http://www.iaf.org.il אתר חיל-האוויר] - האתר הרשמי של החיל
* {{פייסבוק|IsraeliAirForce.HE}}
* [https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%9C/ זרוע האוויר והחלל], באתר האינטרנט של [[צה"ל]]
* {{תמונות}} [http://www.flickr.com/groups/israel_air_force/pool Israel Air Force] - גלריית התמונות הרשמית של חיל האוויר, באתר [[פליקר]]
* [http://idfarchives.bloger.co.il/page/2/ מסמך היסוד שמסדיר את מעמד חיל האוויר במטה הכללי, בבלוג של ארכיון צה"ל]
* {{נענע10|[[ניב גלבוע]]|ממריאים: ביקור בחיל האוויר - מחדר האוכל ועד הקוקפיט|892787|26 באפריל 2012||news}}
* [http://www.fisherlibrary.org.il הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר] של [[מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל]]
* {{מרקיע שחקים||זרוע האויר והחלל|134771/חיל-האויר}}
* [http://www.iafe.net/ma מרחב אווירי] {{קישור שבור|1 ביולי 2017}} - אתר לתיעוד מורשת חיל האוויר
* [http://www.amutaiaf.org.il עמותת חיל האוויר] - אתר האינטרנט של העמותה
* [http://www.youtube.com/watch?v=_qzySqsT0O4&feature=youtu.be כנס – דרך הנשר בשמיים ]
* {{הארץ|עמוס הראל|תרגילי גמישות|1.1895450|29 בדצמבר 2012}}
* {{הארץ|אמיר אורן|את הדגל על הגבעה כבר יתקעו המטוסים|1.1919809|31 בינואר 2013}}
* {{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|שנה לצוק איתן {{!!}} חיל האוויר הישראלי על כוונת ועדת החקירה של האו"ם|1.2675003|3 ביולי 2015}}
* [http://www.israelilifeusa.com/israelis_in_america/philanthropy/4275 הסברה: טייסות חיל האוויר הישראלי בסיבוב הופעות במסצ'וסטס] - כתבה על טייסות חיל האוויר באתר IsraeliLifeUSA
* שאול ברנפלד, [http://www.fisher.org.il//Fisher%20Institute%20Publications/Sam%20Bronfeld/sam.pdf מ"עיט" ל"קורנס": תחילתה של ידידות אווירית] על ההיסטוריה של הקשר בין חיל האוויר הישראלי וחיל האוויר האמריקאי, [[מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל]]
* {{היסטוריית בטיחות|6048}}
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=GsJJ8em5ODk#t=100 "עם חיל התעופה"], [[יומני כרמל]] 1948. כולל את "המנון חיל השחק" <small>(דקה 1:40)</small>
* {{יוטיוב|pDRB5ckZYcs|שם=מטס חגיגי במלאת שנתיים לחיל האוויר}}, [[יומני כרמל]] נובמבר 1949
* {{יוטיוב|8TzzLzLI__Y|שם=חיל האוויר (לקט)}}, [[יומני כרמל]] אוגוסט 1953
* {{יוטיוב|MCPcs440hbI|שם=הילר 360, המסוק הראשון של חיל האויר}}
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/jhsk-YkzIZg?t=457 טקס הנחת זרים על קבר טייסים שנפלו] ב[[מלחמת השחרור]], במעמד [[דן טולקובסקי]], [[סרטי גבע]], [[ארכיון שפילברג]], 1957 <small>(התחלה 7:37)</small>
* {{יוטיוב|az2LAcvcrLo|שם=מטס יום העצמאות 2017 מעל תל אביב, 2 במאי 2017}}
* [http://www.archives.mod.gov.il/Exhib/sixdayswar/IsraeliAirForce/Pages/default.aspx חיל האוויר במלחמת ששת הימים- אתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון]
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
{{צבא הגנה לישראל}}
 
[[קטגוריה:צה"ל: זרועות ופיקודים|אוויר]]
[[קטגוריה:ישראל: תעופה]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/חיל_האוויר_הישראלי"