מכרז – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון שגיאה פרמטרית |
מ ויקיזציה |
||
שורה 24:
[[בית המשפט העליון]] בשבתו כ[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]] הוא למעשה מעצב דיני המכרזים בישראל, עקב דיוניו בעתירות רבות שהוגשו נגד רשויות המדינה בעניין מכרזים שנערכו על ידן. פסק הדין הנחשב לפורץ דרך בתחום הוא בג"ץ 292/62 '''בית האריזה רחובות בע"מ ואח' נ' שר החקלאות ואח'''', אשר קבע בין השאר כי דיני המכרזים ידונו בבג"ץ ולא בבתי המשפט האזרחיים (מחוזי ושלום).
חוק חובת מכרזים, אותו יזם ח"כ [[מרדכי וירשובסקי]] וקידם ח"כ [[אוריאל לין]] שעמד באותה העת בראש [[ועדת החוקה, חוק ומשפט|ועדת חוקה, חוק ומשפט]] של הכנסת, והתקנות שהותקנו על פי החוק בוועדת משנה מיוחדת של ועדת חוקה, חוק ומשפט שהוקמה לצורך כך בראשות ח"כ [[אברהם פורז]], הם למעשה ברובם המכריע עיגון בחקיקה של ההסדר הנורמטיבי אותו יצר בג"ץ במשך 30 השנים בהם דן בענייני מכרזים ציבוריים.
החלטתו של השופט [[צבי ברנזון]] בפסק הדין בעניין '''בית האריזה רחובות''' הייתה תקפה עד לפרסום פסק הדין בבג"ץ 991/91 '''דוד פסטרנק בע"מ נ' שר הבינוי והשיכון'''{{הערה|פ"ד מה(5) 50}}, שם קבע השופט (לימים נשיא) [[
עתירות בקשר למכרזים שפורסמו על ידי גופים ציבוריים, שהיו נדונות בעבר ב[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"ץ]], נדונות כיום ב[[בית משפט לעניינים מינהליים|בתי המשפט לעניינים מנהליים]], שהוקמו בשנת [[2000]].
קבלת עובדים בדרגות מסוימות לעבודה, בסקטור הציבורי, נעשית במכרזי [[ניהול משאבי אנוש|כח אדם]].
===פטור מקיום מכרז===
שורה 66:
* מכרז של עירית רמת גן למשרה של מפקח על שרתי בתי הספר בעיר כלל את ההנחיה כי "רצויה ידיעת השפות יידיש, עברית ו[[צרפתית]]". לאחר פנייה של העיתונות בוטלה ההעדפה לידיעת צרפתית{{הערה|{{מעריב||ידיעת צרפתית רצויה|1970/07/14|01001}}}}. בשנת [[2010]] פסל [[משרד הביטחון]] מכרז שכמעט ויצא מטעמו עבור אבטחה במתחם [[הקריה]]{{הערה|{{TheMarker|מירב ארלוזורוב|מכרז תפור? התנאי במכרז משרד הביטחון לשירותי אבטחה - חברה הממוקמת במרחק של עד חצי ק"מ מהקריה|1.561184|7 בינואר 2010}}}}. במכרז הייתה דרישה קשה להצדקה שעל פיה משרדי חברת האבטחה שתזכה במכרז יצטרכו להיות ממוקמים במרחק של פחות מחצי קילומטר מהקריה. רק חברה אחת יכלה לעמוד בתנאי זה. בשל החשד למכרז תפור שונו תנאי המכרז ונכתב בו כי משרדי החברה יצטרכו להיות ממוקמים במרחק של פחות משישה קילומטרים מהקריה. בתנאים אלה יכלו לעמוד חברות אבטחה אחדות.
בשירות הציבורי נהוג לשנות את הכללים, על מנת לאפשר לאדם הרצוי לקבל תפקיד בניגוד לכללים המוחלפים. לדוגמה, חוק בתי המשפט (תיקון מס' 67), התשע"ב–2012 (הידוע בכינויו "חוק גרוניס"). בחוק זה בוטל תנאי, לפיו הכשירות למינוי כנשיא בית המשפט העליון נתונה רק למי שיש לו אופק שירות (לפני פנסיה), של שלוש שנים לפחות{{הערה| {{ynet|מורן אזולאי|המחליף של ביניש: חוק גרוניס אושר בכנסת|4170313|3 בינואר 2012}}}}. כך גם מונתה קודם לכן, נשיאת [[בתי הדין לעבודה|בית הדין הארצי לעבודה]], אשר לכבודה שונתה שיטת הוותק אשר נהוגה בדרך כלל ב[[הוועדה לבחירת שופטים|וועדה לבחירת שופטים]].
דרך נוספת בה נהוג לתפור מכרז בשירות הציבורי, היא לאייש תפקידים "באופן זמני" על ידי האדם הרצוי, ואחר כך להעדיפו במכרז מן הטעם שהוא כבר ביצע את התפקיד{{הערה|בג"ץ 703 /87, ד"ר קראון (קרן) נ' נציב שירות המדינה ואח'; פד"י כרך מה)2(, עמ' 512. )}}.
| |||