משה כחלון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מיסוי: מסיר קטע לא מהותי (שאני הוספתי), אעביר אותו לערך על "כולנו" |
|||
שורה 145:
====מיסוי====
מדיניות האוצר בתקופת כחלון, בתמיכתו של ראש הממשלה נתניהו, הייתה להפחית את נטל המיסים העיקריים, הפחתה שהסתכמה בכ-13 מיליארד ש"ח בשנה.{{הערה|{{TheMarker|חגי עמית|הדילמה של כחלון: להוריד את המע"מ - או להפחית שוב את המסים הישירים?|1.5978293|8 באפריל 2018}}}} זאת חרף אזהרות [[נגיד בנק ישראל|נגידת בנק ישראל]], [[קרנית פלוג]], כי הדבר עלול להוביל להגדלת ה[[גירעון תקציבי|גירעון]]. בעקבות עודף בגביית המיסים הביא כחלון להורדת שיעור [[מס ערך מוסף]] מ־18% ל־17%, החל מ־1 באוקטובר 2015. כן הופחת במהלך כהונתו [[מס חברות|מס החברות]] מ-26.5% ל-23%, מדרגות [[מס הכנסה|מס ההכנסה]] רווחו, והוגדלו ב[[הוראת שעה]] [[נקודת זיכוי|נקודות הזיכוי]] להורים לילדים עד גיל 5 שנים.{{הערה|{{כלכליסט|עמרי מילמן|הצלחה לכחלון: הכנסת אישרה את הגדלת נקודות הזיכוי במס להורים עובדים|3712972|10 במאי 2017}}}} בסוף 2017 הורה להפחית משמעותית, בחלק מהמקרים לאפס, את שיעורי ה[[מכס]] על מוצרי תינוקות, [[מכשירי חשמל ביתיים]], [[ביגוד|בגדים]] ומוצרים נוספים. כעבור שנה נמצא כי עלות ההקלה לאוצר המדינה הייתה כ-1.5 מיליארד ש"ח, והמחיר לצרכן ירד במידה קטנה בהרבה מהפחתת המכס.{{הערה|{{כאן|עמית תומר|התוכנית לביטול המכסים תימשך, אף שמחירי המוצרים לא ירדו כמצופה|44280|17 בדצמבר 2018}}}}
הכנסות חד-פעמיות, כגון מיסים שהתקבלו מרווחי מכירתן של החברות [[מובילאיי]] ו[[סודהסטרים]], סייעו לאוצר לעמוד ביעדי הגירעון למרות הפחתות המיסים הניכרות, אך במרץ [[2019]], לקראת סוף כהונתה של הממשלה, התפרסם כי הגירעון בתקציב הממשלה עלה על החזוי, בעיקר כתוצאה מהורדת שיעורי המס בשנים הקודמות.{{הערה|{{גלובס|עמירם ברקת|אם זה היה תלוי בכחלון, הגירעון כבר היה 4%|1001277208|8 במרץ 2019}}}}
| |||