ויקיפדיה

ציונות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עריכות טרול
שורה 3:
[[קובץ:Flag-of-Israel-4-Zachi-Evenor.jpg|ממוזער|250px|[[דגל ישראל|דגל התנועה הציונית]] שאומץ כ[[דגל ישראל]] עם קום המדינה]]
[[קובץ:Zionist Congress.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בנימין זאב הרצל]] נואם ב[[הקונגרס הציוני השני|קונגרס הציוני השני]] בבזל 1898.]]
[[קובץ:Zionism 9204 Peace Conference 1920.pdf|ממוזער|שמאל|באביב 1917 הקים משרד החוץ הבריטי מחלקה שתפקידה ליצור מידע רקע לשימוש הנציגים הבריטים לקראת דיוני ועידת השלום בפריז בין השאר על עתיד השטחים העות'מאניים במזרח התיכון. מסמך 162 שיצרה הוועדה לקראת הגשת [[התביעה היהודית מועידת השלום בפריז (1919)]] לבית לאומי יהודי בארץ ישראל עניינו תולדות העם היהודי והציונות, הזוכה לתואר "התנועה הלאומית העתיקה בהיסטוריה". קובץ Pdf]]
[[קובץ:Asefathanivharim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגל התנועה הציונית מונף בכינוס [[אספת הנבחרים]] בשנת [[1944]]]]
'''ציונות''' טרםהיא [[הקמת המדינה|הקמת מדינת ישראל]] הייתה [[תנועה חברתית|תנועה]] [[לאומיות|לאומית]] [[יהודי]]ת שחתרההתומכת להשבת היהודים למולדתם ההיסטורית, והקמתבהקמת [[בית לאומי לעם היהודי|בית לאומי]] בארץ ישראל. זמן קצר לאחר הקמת התנועה הציונית קישרו רוב מנהיגי התנועה את מטרתה הראשית עם חידושהקמת ה[[ריבונות]]מדינה של [[העם היהודייהודית]] במולדתו ההיסטורית - ב[[ארץ ישראל]]., מאזתוך [[הכרזתחידוש העצמאות|הקמת]] [[מדינת ישראל]] ב-1948 ממשיכה התנועה הציונית בעיקר לתמוך בישראל, ולטפל באיומים על קיומההיהודית וביטחונהבמקום.
 
שורשי הציונות נעוצים במניעים ובערכים עתיקי-יומין הטבועים במסורת הדתית מזה, ובאידיאולוגיות הלאומיות שפרחו באירופה במאה ה-19 מזה. הציונות כתנועה פוליטית עממית שהתפתחה בקרב היהודים במזרח אירופה דורבנה על-ידי פרצי אנטישמיות וניזונה מתהליך החילון הגובר והולך בקרב האוכלוסייה היהודית מאמצע המאה ה-19, שנתן אותותיו גם בחילון הכמיהה הדתית בת-שנות-אלפיים לציון. העולם המודרני הוביל לכך שמצד אחד הדת חדלה מלהיות מגדיר זהות מספק עבורם. קונפליקט זה הוביל ליצירתה של הגדרה עצמית לאומית חדשה.{{הערה|[https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7745 צמיחתה של הציונות], פרופ' [[שלמה אבינרי]]. מתוך [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]}}
 
מראשיתה היו מטרות הציונות [[שיבת ציון]], [[קיבוץ גלויות|קיבוץ הגלויות]], החייאת התרבות ו[[עברית|השפה העברית]] וביסוס [[ריבונות]] יהודית עצמאית. לפי [[בנימין זאב הרצל|בנימין זאב תאודור הרצל,]] הנחשב להוגה הציונות ה[[מודרניזם|מודרנית]], הציונות היא מסכת רעיונות רחבה, שבה כלולה לא רק השאיפה לשטח מדיני מובטח כ[[חוק]] בשביל העם היהודי, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית. מאז [[הכרזת העצמאות|הקמת]] [[מדינת ישראל]] ב-1948 ממשיכה התנועה הציונית בעיקר לתמוך בישראל, ולטפל באיומים על קיומה וביטחונה.
 
מראשיתה, לא הייתה הציונות הומוגנית. הוגיה, מנהיגיה ומפלגותיה היו שונים זה מזה ואף סותרים בדעתם. צורך השעה לצד הכמיהה לשוב למולדת האבות הביאו לפשרות ולוויתורים למען מטרה תרבותית ופוליטית משותפת.
שורה 18 ⟵ 17:
==יעדי הציונות==
כינונה של ריבונות יהודית בארץ ישראל הוצע על ידי [[מבשרי הציונות]], והיה יעדם של אנשי [[העלייה הראשונה]], ובכלל זה אנשי [[ביל"ו]]. הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל סומנה כיעדה הראשון במעלה של הציונות בספרו של בנימין זאב הרצל '''[[מדינת היהודים]]'''. ב[[תוכנית בזל]], שגובשה ב[[הקונגרס הציוני הראשון|קונגרס הציוני הראשון]] ב-[[1897]], הוגדרה מטרתה העיקרית של התנועה הלאומית-היהודית: "הציונות שואפת להקים בית מולדת לעם ישראל בארץ ישראל, מובטח לפי משפט הכלל".{{הערה|יש הסוברים, כי הביטוי "בית מולדת" נאמר כדי לא להכעיס את [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטונות]] [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאניים]] ששלטו בארץ ישראל, שמא יפגעו ביישוב היהודי בארץ וב[[עלייה לארץ ישראל|עולים]] לארץ ישראל.}}
השאיפה הציונית לריבונות יהודית בארץ ישראל הוכרה במידה מסוימת ב[[הצהרת בלפור]] שדיברה על [[בית לאומי לעם היהודי]] בארץ ישראל, מצאה ביטוייה המעשי [[התביעה היהודית מועידת השלום בפריז (1919)|בתביעה היהודית מועידת השלום בפריז (1919)]] להכיר בזכותו ההיסטורית של העם היהודי על ארץ-ישראל ובזכות היהודים לכונן מחדש בארץ-ישראל את ביתם הלאומי וזכתה להכרת אומות העולם ב[[ועידת סן רמו]] שהחליטה למסור את [[המנדט]] על ארץ ישראל לידי הנאמן בריטניה שיפעל להבשלת התנאים למימוש התביעה הציונית.
 
לא כל יעדי הציונות לא הוסכמו על כל הזרמים של התנועה הציונית. היו יעדים שהשתנווהשתנו במשך הזמן בהתאם להתפתחויות השונות, כמו [[מלחמת העולם הראשונה]], [[המנדט הבריטי]], [[העפלה]], [[מלחמת העולם השנייה]], [[השואה]], הקמת [[מדינת ישראל]] ו[[מלחמת העצמאות]], גם סדר העדיפויות בין היעדים השונים לא היה קבוע, גם בין אלה שהסכימו עליהם. לדוגמה, במשך עשרות שנים כללה התנועה הציונית זרמים וחוגים שראו בהקמת [[מדינה דו-לאומית]] מטרה נכונה כמו תנועת [[ברית שלום]] שהוקמה ב-[[1925]], ו[[מפלגת פועלים השומר הצעיר|מפלגת "השומר הצעיר"]] שהוקמה ב-[[1946]].
 
בין מטרותיה של הציונות ניתן למנות:
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ציונות"