הבדלים בין גרסאות בדף "בנימין זאב (שיר)"

נוספו 1,441 בתים ,  לפני שנתיים
אין תקציר עריכה
[[קובץ:Yankale Rotblit.JPG|ממוזער|מחבר השיר, [[יענקלה רוטבליט]]]]
[[קובץ:Yair Rosenblum (cropped).jpg|ממוזער|המלחין, [[יאיר רוזנבלום]]]]
'''בנימין זאב''' (ב[[אינציפיט|מילותיו הראשונות]]: "תשטוף את העפר מן העיניים, בנימין זאב") הוא [[זמר עברי|שיר עברי]] שחיבר [[יענקלה רוטבליט]], הלחין [[יאיר רוזנבלום]] ושרה [[רבקה מיכאלי]]. זהו אחד מקומץ שירים בעברית העוסקים בדמותו של חוזה מדינת היהודים, [[בנימין זאב הרצל]].{{הערה|בין השירים האחרים העוסקים בהרצל או מתייחסים לדמותו בצורה מהותית: "הרצל" ("הרצל וכל האדונים הנכבדים"), שכתב [[יורם טהרלב]], הלחין יאיר רוזנבלום וביצעה [[להקת גייסות השריון]] (1972); "ציונות בלי מרכאות", שכתב [[דן אלמגור]], הלחין [[שלמה ארצי]] וביצעו ארצי ו[[חנן יובל]] (1973); "למה לא אוגנדה", שיר-מערכון של [[שלישיית מה קשור]] (2002); "גבי ודבי" ("היפ הופ ציוני") של להקת [[הדג נחש]] (2003); וכן אלבומו של רוטבליט "מדינת היהודים".}} השיר התפרסם במקור בראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]]<!-- כנראה 1972? --> במדורו הסאטיריה[[סאטירה|סאטירי]] של רוטבליט בעיתון "[[הארץ]]", "שחק אותה", וכעבור שנתיים הולחן על ידי רוזנבלום עבור תוכנית היחיד של מיכאלי "שעות נוספות", ב[[מנהל מוזיקלי|ניהולו המוזיקלי]] של [[אלכס וייס]],{{הערה|{{הארץ|בן שלו|מכונת הלהיטים שאיש (כמעט) אינו זוכר|1.1522616|14 באוק׳ 2011}}.}} שעלתה בקיץ [[1974]]. מיכאלי, קומיקאית ובדרנית, הגישה את השיר ב[[שירה דיבורית]] בסגנון [[קברט]]י.
 
השיר נכתב קרוב ל-70 שנה אחרי מותו של הרצל ופחותוכרבע משלושה עשוריםמאה לאחר [[קום מדינת ישראל]] (והמופע של מיכאלי הועלה זמן לא רב לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], שהייתה אירוע טראומטי בתולדות המדינה). שנים אחדות קודם לכן, בראשית 1969, הוכנס למחזורל[[מחזור (מטבע)|מחזור]] שטר בעריך<!-- ב[[עריך|עֲרִיךְ – הערך הנקוב של השטר -->]] הגדול ביותר עד אותה עת – 100 [[ל"י]] – אשר נשא את דיוקנו של הרצל.{{הערה|שטר זה פתח את הסדרה השלישית של הלירה הישראלית (סדרה האישים). ראו [https://www.boi.org.il/he/Currency/PastNotesAndCoinsSeries/Pages/Default.aspx#Top קטלוג שטרות ומעות מהעבר]: סדרה ג' של הל"י - סדרת האישים, התשכ"ט - 1969, באתר [[בנק ישראל]].}} ה[[דובר (שירה)|דובר]] בשיר מביט ביראת כבוד בדיוקנו של הרצל הנשקף אליו מן השטר: "אני לוקח שטר של מאה, מביט על התמונה / אני מביט היטב עליך, חוזה המדינה",. הוא מתאר אותו בחיבה "יהודי יקר כזה עם זקן עד החזה", בהתייחס לזקנו האיקוני, ותוהה: מאיפה יש לו כוח להיות חוזה?". הוא פונה להרצל ישירות, בגובה העיניים – בשמו הפרטי,{{הערה|בנימין זאב הוא [[שמות ביהדות|צירוף שמות יהודי]] מקובל (על פי [[ברכת יעקב]] ל[[בנימין]]: {{הדגשה|בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף|{{תנ"ך|בראשית|מט|כז|קצר=כן}}}}). הרצל, בן למשפחה [[התבוללות|מעורה בחברה הכללית]] ב[[אוסטרו-הונגריה]], גדל ופעל ב[[גרמנית|שפה הגרמנית]], והשם הפרטי שהשתמש בו היה תאודור, אולם בדברי ימי הציונות מקובל לקרוא לו גם בשמו העברי.}} וב[[משלב דיבורי]]{{הערה|בצורת [[הציווי החדש]] – "תשטוף" ולא "שטוף", "תביט" ולא "הבט".}} – ומבקש: "תשטוף את העפר מן העיניים,{{הערה|זוהי פרפרזה על הביטוי "[[wikt:מי יגול עפר מעיניך|מי יגול עפר מעיניך]]".}} בנימין זאב / תשטוף את העפר מן העיניים, שים יד על הלב / ותגיד לי, ככה ראית? ככה חזית? ככה רצית?". עוד הוא מבקש ממנו: "תשתה אתי כוסית אחת לחיים, תפתחוזאת אתבהתייחס הלבלמצבה /של ותסביר לי איך לא נפלת, לא התבלבלת, איך לא כשלת". נוסף על כך, הוא מספר לו ("רק דרך אגב כדי שתדע – ואם תרצה, אין זו אגדה") כי במדינההמדינה שחזה כברעוד ישנםבספריו גנבים [[ישראלים]] ("לגנב העברי הראשון כבר [[ניכוימדינת שליש|ניכו את השלישהיהודים]]") וזונות ישראליות ("ובלילה מלכה עבריה משוטטת1896) בכבישו") ואף [[משטרת ישראל|משטרהאלטנוילנד]] ישראלית, ובה גם, כדרכו של עולם, שוטרים מושחתים ("ושוטר עברי ראשון מבריח לכלא חשיש"). בכך מתכתב השיר עם אמירות ידועות של דמויות בולטות בתנועה הציונית בתקופה שלפני קום המדינה (ובפרט [[ח"נ ביאליק]]1902), שביקשו לראות מדינת יהודים ובה חברה נורמלית, הכוללת גם גנב עברי וזונה עברייה – ובה בעת מותח ביקורת על דמותה של המדינה בפועל.
 
בבית השני מבקש הדובר מהרצל להישיר אליו מבט "כמו אבא אוהב" (התואר המקובל "חוזה המדינה" מקנה להרצל מעין הילה של "[[אבי האומה]]") ולשתף אותו בתלאותיו המפורסמות בבקשת פתרון ל[[השאלה היהודית|שאלה היהודית]] ("ותגיד לי כמה רצית, כמה בכית, כמה שתית"). בבית השלישי הוא פונה אליו כחבר ומציע: "תשתה אתי כוסית אחת לחיים, תפתח את הלב / ותסביר לי איך לא נפלת, לא התבלבלת, איך לא כשלת". נוסף על כך, הוא מספר לו – "רק דרך אגב כדי שתדע – ואם תרצה, אין זו אגדה", בהתייחס ל[[מוטו]] המפורסם של ספרו "[[אלטנוילנד]]": "אם תרצו – אין זו אגדה" – כי במדינה שחזה כבר ישנם גנבים [[ישראלים]] ("לגנב העברי הראשון כבר [[ניכוי שליש|ניכו את השליש]]") וזונות ישראליות ("ובלילה מלכה עבריה משוטטת בכביש") ואף [[משטרת ישראל|משטרה]] ישראלית, ובה גם, כדרכו של עולם, שוטרים מושחתים ("ושוטר עברי ראשון מבריח לכלא חשיש"). בכך מתכתב השיר עם אמירות ידועות של דמויות בולטות בתנועה הציונית בתקופה שלפני קום המדינה (ובפרט [[ח"נ ביאליק]]), שביקשו לראות מדינת יהודים ובה חברה נורמלית, הכוללת גם גנב עברי וזונה עברייה – ובה בעת מותח ביקורת על דמותה של המדינה בפועל.
 
העיתונאי [[משה בן-שאול]], שביקר בחזרה למופע של מיכאלי, כתב בהקשר לשיר:
השיר הוגדר כ"שיר שנע על המתח שבין ציניות לכנות, אמפתיה וסאטירה".{{הערה|{{דבר העובדים|גיל פז|"תשטוף את העפר מן העיניים" - שלושה שירים לציון כ' בתמוז, יום פטירתו של הרצל|135900|7 ביולי 2018}}.}} מבקר המוזיקה והתרבות [[בן שלו]] הסכים כי השיר מבטא "אמפתיה עמוקה כלפי הרצל האדם" לצד "נימה סאטירית ברורה". לדבריו, זהו "שיר נהדר, גם טקסטואלית וגם מוסיקלית. מדוע הוא לא נהפך לשלאגר על-זמני? אולי בגלל האופי הסאטירי שלו, אולי בגלל הלחן הקברטי, אולי בגלל ההגשה המחוספסת של מיכאלי שאינה זמרת מובהקת. כל אלה מונעים מהשיר להיות חביבם של עורכי תוכניות הנוסטלגיה ברדיו".{{הערה|{{הארץ|בן שלו|ורק על הרצל לא ידענו לשיר שירים|1.3310889|17 במאי 2010}}.}}
 
במופע שרה מיכאלי שיר נוסף פרי עטו של רוטבליט בשם "אינפלציה" (לחן: [[אריאל זילבר]]), שבו מופיעה התייחסות כפולה להרצל כ[[מטונימיה]] של שטר של 100 לירות וכדמותו ההיסטורית של חוזה המדינה ("הרצל, אתה בירידה / תרצה או לא תרצה – זאת לא אגדה [...] הם מדפיסים ממך הרבה יותר מדי / תשמור על עצמך וגם עלי [...] הערך שלך בשוק יורד באופן קבוע [...] לא, אי אפשר לגמור איתך שבוע [...] הרצל – אתה הלא חוזה / אז איך תוציא את עצמך מזה?"),{{הערה|{{שירונט שיר|16598|877|אינפלציה}}.}} וכמוהו גם ל[[משורר לאומי|משורר הלאומי]] [[ח"נ ביאליק]] (שדמותו הופיעה באותן שנים על שטר של עשר לירות).
 
על העטיפה של תקליט המופע (ישראדיסק, 1975) מתנוסס הדיוקן שהופיע על השטר של 100 לירות, כשדמעהבלוויית דמעה גדולה זולגתהזולגת מעינו של הרצל.{{הערה|ראו {{סטריאו ומונו|13812|שעות נוספות}}.}}
 
השיר זכה ל[[גרסת כיסוי]] שלושים שנה מאוחר יותר, ב-2005, כאשר ביצע אותו [[משה בקר]] במופע שלו "סולו".{{הערה|אלבום המופע ראה אור ב-2007. ראו {{הארץ|מיכאל הנדלזלץ|בקר ישיר לנו סולו|1.1067116|17 בדצמבר 2005}}; {{ynet|תימורה לסינגר|אחרי עשרים שנה|3362119|11 בפברואר 2007}}.}}
==קישורים חיצוניים==
* {{בית לזמר העברי|003774885}}
* {{שירונט שיר|7018|877}}
* [http://www.rotblit.co.il/lyrics1.htm?xy=album3/lyric3-A14.htm השיר] באתר של [[יענקלה רוטבליט]]
* [https://yairrosenblum.co.il/song/בנימין-זאב השיר] באתר של [[יאיר רוזנבלום]]