שמואל קלמן מירסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 11:
מירסקי היה בן המחזור הראשון של הלומדים ב[[בית הספר המנדטורי למשפטים]], שם למד בין השאר אצל השופט העליון [[גד פרומקין]] וד"ר [[יעקב ישראל דה האן]]. בשנת 1924 קיבל את ה[[דיפלומה]] במשפטים והיה פעיל באגודת בוגרי בית הספר{{הערה|{{דואר היום||באגודת המוסמכים למשפט|1926/08/16|00401}}}} ובהנחלת המשפט העברי{{הערה|{{דואר היום||בין גומרי ביה"ס למשפטים|1924/06/30|00304}}}}.
 
ב-[[1922]] [[הגירה לארצות הברית|היגר]] אביו לניו יורק עם בני משפחתו, ובאוגוסט [[1926]]{{הערה|{{דואר היום||לאמריקה|1926/09/14|00401}}}}, לבקשת המשפחה, הצטרפו אליו מירסקי ומשפחתו. הוא קיבל משרת הוראה ב[[ישיבת רבי יצחק אלחנן]], במוסד זה ובמוסדות המסונפים אליו, הוא שימש בתפקידי הוראה וניהול עד סוף ימיו, תוך עבודה מחקרית של ההדרת כתבי הגאונים והראשונים. בשנתבמקביל הוא ניהל זמן מה את תלמוד התורה של יהודי [[1952חלב (עיר)|חלב]] ובית הספר שולמית לבנות. באותו זמן הוא יסדקיבל אתתואר המכוןראשון "סורא"מ[[אוניברסיטת בניוניו יורק]] ובמקבילואת בירושליםהתארים השני והשלישי מ[[אוניברסיטת קולומביה]]. עבודת הדוקטורט שלו הייתה בנושא "[[שאילתות דרב אחאי]], לשםמהותו הוצאהוטיבו, והשוואת כתבי לאורהיד של כתבי[[ספר הקדמוניםבראשית]] מן השאילתות, יחד עם תרגום ב[[אנגלית]] של הטקסט".
 
במקביל הוא ניהל זמן מה את תלמוד התורה של יהודי [[חלב (עיר)|חלב]] ובית הספר שולמית לבנות. באותו זמן הוא קיבל תואר ראשון מ[[אוניברסיטת ניו יורק]] ואת התארים השני והשלישי מ[[אוניברסיטת קולומביה]]. עבודת הדוקטורט שלו הייתה בנושא "[[שאילתות דרב אחאי]], מהותו וטיבו, והשוואת כתבי היד של [[ספר בראשית]] מן השאילתות, יחד עם תרגום ב[[אנגלית]] של הטקסט".
 
היה פעיל בתנועת [[המזרחי]] בארצות הברית ו[[קנדה]], ואף שימש מטעמם ציר ב[[קונגרס הציוני]] ב[[ז'נבה]] בשנת [[1939]]. שימש כרב קהילת בית הכנסת של קהילת [[ישראל הצעיר]] בשכונת [[בורו פארק]] ב[[ברוקלין]].
 
שימש בתפקידים רבים, בעיקר בארגונים הקשורים לשפה ה[[עברית]] ותרבותה{{הערה|{{זמנים||גדלה ההתעניינות בשפה העברית ברחבי ארה"ב|1955/08/16|00401}}}}, כן היה נשיא ועד הרבנים של שכונת בורו פארק. היה קשור מאוד לארץ ישראל ונהג לבקר בה כמעט מדי שנה. בשנת 1951 הוא הוציא את ספרו "בין שקיעה לזריחה" בהוצאת "סורא"{{הערה|{{הצופה||בין שקיעה לזריחה|1951/06/29|00500}}}} ובשנת 1953 הקים בשיתוף פעולה של ישיבה יוניברסיטי ו[[משרד הדתות]] את "מכון סורא" שייעד להיות גשר בין ירושלים של מעלה וניו יורק של מעלה{{הערה|{{שערים||מכון למחקר סורא|1953/08/24|00308}}{{ש}}{{חרות||האוניברסיטה ישיבה חוגגת הקמת מכון סורא|1954/05/04|00208}}}}. המכון הוציא מאסף, שיצא ארבע פעמים בין השנים תשי"ד ו-תשכ"ד{{הערה|{{דבר|אברהם חיים אלחנני|סורא|1953/11/20|00418}}{{ש}}{{דבר||סורא|1956/01/13|00605}}{{ש}}{{הבוקר|שלום בן ברוך|סורא ג', קובץ לחכמת ישראל|1958/08/15|00505}}}} ועסק בהוצאת כתבי קדמונים וענייני משפט עברי{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|סורא: כאן משווים בין מערכות המשפט העברית והנוכרית|1965/10/24|02006}}}}. לנשיא הכבוד של המכון גייס מירסקי את [[נשיא המדינה]], [[יצחק בן צבי]]{{הערה|{{הצופה||מכון סורא ישמש גשר בין ישראל לתפוצות|1955/09/02|00815}}}}, ולאחר מותו את [[זלמן שז"ר]]{{הערה|{{הצופה||נשיא המדינה יכהן כנשיא כבוד של מכון "סורא"|1964/04/24|00220}}}}. באמצע שנות ה-60 הוא פעל להקים מבנה למכון סורא ב[[גבעת מרדכי]]{{הערה|{{הצופה||בנין למכון סורא יוקם בירושלים|1964/08/27|00300}}}}{{הערה|{{הצופה||מכון סורא בירושלים|1964/05/01|01004}}}} ותרם את ספרייתו הפרטית למכון{{הערה|{{הצופה||אבן פינה למכון סורא הונחה בירושלים|1965/08/16|00604}}}}.
שימש בתפקידים רבים, בעיקר בארגונים הקשורים לשפה ה[[עברית]] ותרבותה{{הערה|{{זמנים||גדלה ההתעניינות בשפה העברית ברחבי ארה"ב|1955/08/16|00401}}}}, כן היה נשיא ועד הרבנים של שכונת בורו פארק.
 
בעיצומה של עבודתו המדעית, חלה מירסקי ונפטר בניו יורק ב[[כ"ו באלול]], [[תשכ"ז]] (1 באוקטובר [[1967]]){{הערה|{{מעריב||מת ד"ר ש. מירסקי|1967/10/02|00113}}}}.
שורה 42 ⟵ 40:
* מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם, בעריכת שמואל ק. מירסקי, ניו-יורק, עגן, תשט"ז, 1956
 
ערךכמו אתכן הקובץהיה "סורא" שיצא כספר שנה ביו השנים תשי"ד ל-תשכ"ד, ואתעורך הרבעון "[[תלפיות (רבעון)|תלפיות]]" שיצא בשנים תש"ד-תשכ"ה וחיבר מאמרים רבים שנתפרסמו בכתבי עת שונים.
 
כמו כן חיבר מאמרים רבים שנתפרסמו בכתבי עת שונים.
 
==ספרי יובל וזיכרון==