זמן אלול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 3:
 
==מאפיינים==
יחודו של "זמן" זה נעוץ בכך שהוא מוקדש לעשיית [[תשובה (יהדות)|תשובה]], ולעבודה רוחנית מיוחדת לקראת בואם של [[הימים הנוראים]]. הדבר מתבטא באופנים שונים: לעיתים בהתארכות [[סדר מוסר]], ולימוד ספרים אחרים במקום ספרי המוסר השגרתיים, כדוגמת "[[שערי תשובה]]" של [[רבנו יונה]],{{הערה|ראו גם בפיסקה '''לקריאה נוספת'''.}} ריבוי שיחות מוסר מצד ה[[משגיח]] והתחזקות של התלמידים בינם לבין עצמם. יש שנוהגים לא לצאת מהישיבה לאורך כל הזמן, כדי להימנע מהשפעות העולם שבחוץ, ולמעט באכילה, שינהבשינה ווב[[ביטול תורה]]. [[תענית דיבור]] נפוצה אף היא בחודש אלול.{{ש}}הנחת המוצא של גישה זו היא כי כולם חוטאים בדברים רבים, כולל הצדיקים ביותר, ועל כן אין מי שלא צריך לחוש פחד לאורך כל חודש אלול מפני הימים הנוראים - ימי הדין. כפי שכותב הרב [[אליהו דסלר]]: {{ציטוטון|מה מצבנו? מי שירצה להכיר את האמת ידע ויווכח שהנו פושע בכל רגע, פושע בכל נקודה, והגרוע ביותר - שלא ידע מזה כלל|[[מכתב מאליהו]], {{הערה|כרך ב', עמ' 54}}}}.
 
כבר מימי קדם הוקדש חודש [[אלול]] לשיבה ב[[תשובה (יהדות)|תשובה]] ולאמירת [[סליחות]] לקראת הימים הנוראים. אך בישיבות, בעיקר בעקבות [[תנועת המוסר]], הדגישו "זמן" זה באופן מיוחד. הרב [[יחזקאל לוינשטיין]] מעיד: {{ציטוטון|בלומדי בישיבת לומז'ה היו בימי אלול מתכנסים הנערים לפני תפילת מעריב במוצש"ק בחדר חשוך, ור' דוד טעביל מתלמידי הגרי"ס <small>(רבי דוד טביל מתלמידי רבי [[ישראל סלנטר]])</small> היה מדבר דברי התעוררות ומסיימים בתפילת "השיבנו", וכולם היו פורצים בבכי מר מפחד יום הדין.|'''אור יחזקאל''', {{הערה|עמ' פ"ג}}}}.
{{ש}}גם בימינו הדבר נכון, אם כי בצורה פחות דרמטית: {{ציטוטון|האווירה של אלול היא אווירה של ערב משפט... עכשיו, ערב המשפט, יש אווירה לחוצה; אנשים מסתובבים עם פרצופים רציניים. אם מישהו אומר בשולחן בחדר האוכל משהו שנשמע כמו התחלה של לשון הרע, מיד יזכירו לו כולם: 'אלול, אלול'. בכלל, משתדלים לקצר בארוחות ולדבר בהן כמה שיותר בדברי תורה.}}{{הערה|1={{הארץ|[[ידידיה מאיר]]|לשון הרע? ביטול תורה? פגישות לשידוכים? לא בזמן אלול|1.819113|20.8.2002}}.}}.
 
==בתנועת המוסר==