המחוז היהודי האוטונומי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הפניה לדף ar:دولة فلسطين |
מ שוחזר מעריכות של 212.179.174.206 (שיחה) לעריכה האחרונה של Euro know |
||
שורה 1:
{{עיר
|שם=המחוז היהודי האוטונומי
|סוג יישוב=[[מחוזות (אובלסטי) אוטונומיים של רוסיה|מחוז אוטונומי]]
|שם בשפת המקור=Еврейская автономная область {{ש}} ייִדישע אויטאָנאָמע געגנט
|תמונה=
|מדינה=רוסיה
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[מחוזות פדרליים של רוסיה|מחוז פדרלי]]
|יחידה שלטונית ראשונה=[[המחוז הפדרלי של המזרח הרחוק|מחוז המזרח הרחוק]]
|יחידה שלטונית שנייה=[[המחוז הכלכלי של המזרח הרחוק|מחוז המזרח הרחוק]]
|סוג יחידה שלטונית שנייה=[[מחוזות כלכליים של רוסיה|מחוז כלכלי]]
|ראש העיר=
|מושל=[[אלכסנדר לווינטל]]
|סוג יחידה שלטונית מתחת=
|נפות במחוז=
|ערים במחוז=
|בירת המחוז=[[בירוביג'ן]]
|עיר אם=
|שפה רשמית=[[רוסית]]
|שטח=36,271
|דירוג שטח=60
|דירוג אוכלוסייה=82
|גובה=
|תאריך ייסוד=[[1934]]
|אוכלוסייה=162,014
|שנת אוכלוסייה=2018
|הערת אוכלוסייה=
|צפיפות=4.53
|שנת צפיפות=2017
|מטרופולין=
|שנת מטרופולין=
|הערת מטרופולין=
|קואורדינטות=
|אזור זמן=+11
|אתר אינטרנט=[http://www.eao.ru/ www.eao.ru]
|מפה={{מפת איתור/רוסיה|מדינה=המחוז היהודי האוטונומי}}
|מפה מפורטת={{מפת מיקום|מדינה=המחוז היהודי האוטונומי|שם=המחוז היהודי האוטונומי|אורך=135.00|רוחב=47.60|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ריק}}
|סטטיסטיקות=
}}
'''המחוז היהודי האוטונומי''' (ב[[רוסית]]: '''Еврейская автономная область''', ב[[יידיש]]: '''ייִדישע אויטאָנאָמע געגנט''') הוא [[סובייקטים פדרליים של רוסיה|סובייקט]] ב[[רוסיה]] הסמוך ל[[מנצ'וריה]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_MAPS_JER003509115|הכותב=|כותרת=מפת מנצ'וריה והאזור, 1942|אתר=אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]|תאריך=}}}}שב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] והוא המחוז האוטונומי היחיד ברוסיה. שטח המחוז האוטונומי הוא כ-36,000 קמ"ר ובמפקד 2018 חיו בו 162,014 תושבים. העיר המרכזית במחוז היא [[בירוביג'ן]]. לעיתים קוראים בטעות לכל האזור בשם זה.
נכון למפקד האוכלוסין של 2010, היו בה 1,628 תושבים ממוצא [[יהודים|יהודי]] המהווים כ-0.9% מכלל תושבי המחוז (כשהשאר ברובם [[רוסים]]-[[נוצרים]]).
==גאוגרפיה==
המחוז האוטונומי נמצא ב[[המזרח הרחוק הרוסי|מזרח הרחוק הרוסי]], מצפון לנהר ה[[אמור (נהר)|אמור]] שהוא גם הגבול עם מחוז [[חיילונגג'יאנג]] שבסין, בצפון ובמזרח הוא גובל עם [[חברובסק (מחוז)|מחוז חברובסק]] ובמערב עם [[אמור (מחוז)|מחוז אמור]].
את צפון המחוז חוצה [[מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית]]. מצפון למחוז נמצאים [[הרי בוריה]] ובמזרחו שפלה.
==היסטוריה==
[[קובץ:Government-hq.jpg|ממוזער|כתובת ברוסית וביידיש על מבנה הממשלה בבירוביג'ן]]
החלטה על הקמת מחוז יהודי אוטונומי התקבלה ב-[[28 במרץ]] [[1928]] בנשיאות הוועד הפועל המרכזי של ברית המועצות. המחוז הוקם בשנת [[1934]] ונרשם בחוקה (סעיף 22) כ"מחוז יהודי עצמאי".
ההחלטה התקבלה בשל:
*הצורך לחזק ולפתח את המזרח הרחוק.
*כתוצאה ממדיניות הלאומיות של סטלין שכללה שינויי גבולות וחלוקה מחדש של יחידות טריטוריאליות בהתאם לשיקולים לאומיים ואתניים.
* ה[[יהדות]] היוותה איום על ה[[אתאיזם]].
* ה[[ציונות]] שכתנועה [[לאום|לאומית]] היוותה איום על החזון הבינלאומי הסובייטי.
* המחשבה שיהדות העולם תתרום להקמת ותחזוקת האזור האוטונומי, מחשבה שהתממשה כאשר ארגונים כמו "אורט" ו"איקאר" (יידישע קאלאניזאציע אין ראטן-פארבאנד) תמכו בהתיישבות היהודית מראשיתה והחל ב-1935 תמך גם הארגון אמביג'אן (Ambijan - הוועד האמריקאי למען ההתיישבות היהודית בבירוביג'אן) .
ה[[שפה]] הרשמית באזור הייתה [[יידיש]] ולא [[עברית]]. סמל האזור הוא מגן [[הרלדיקה|הרלדי]] ביחס של 8:9. צבע המגן הוא [[ירוק|ירוק כהה]]. בתחתית ובראש הסמל נמצאים פסים רוחביים בצבעים לבן-כחול-לבן כאשר כל אחד מן הפסים הוא ברוחב של 1/50 מאורך הסמל. הפסים הכחולים מסמלים את הנהרות בירה ובידז'אן. במרכז המגן נמצא [[טיגריס סיבירי]] בעל פסים שחורים כצבעיו המקוריים. הטיגריס פונה ימינה כאות לעבר של האזור וסמל לעתיד בהתפתחות של המקום. [[דגל המחוז היהודי האוטונומי|דגל המחוז]] לבן ובמרכזו קשת בענן.
על פי גישתו של [[סטלין]] לשאלה הלאומית, קבוצה צריכה טריטוריה כדי להיות לאום. ליהודים אין טריטוריה ולכן הם אינם זכאים לזכויות לאומיות. [[קומוניזם|קומוניסטים]] יהודים טענו כי הדרך לפתרון הדילמה האידאולוגית היא להקים טריטוריה יהודית. הסובייטים היו מעוניינים לספק ליהודים בית לאומי שלא יהיה ב[[ארץ ישראל]], שכן הציונות היוותה איום מסוים, וראו בה יריבה ל[[מרקסיזם]].
סיבה נוספת שבעטיה פיתחו הסובייטים את האזור היא שמירה על הגבול עם [[הרפובליקה הסינית (1912–1949)|סין]]. באותה תקופה חלקים אלו לא היו מיושבים והגבול היה רגיש. ליהודים, לעומת זאת, היו קהילות במערב [[ברית המועצות]]. היו הצעות להקים את האזור היהודי ב[[חצי האי קרים|קרים]] או ב[[אוקראינה]], אולם הצעות אלו נדחו בשל חשש מ[[אנטישמיות]]. היו שטענו כי קרים ואוקראינה התנגדו להקמת האזור בשטחן. אחרים טענו כי סטלין הונע מאנטישמיות ורצה להרחיק את היהודים ממוקדי כוח אפשריים.
נעשו פעולות [[תעמולה]] ניכרות כדי לעודד הגירה לאזור. הוכנו פוסטרים, מסמכים הוצנחו באזורים בהם גרו יהודים, נכתבו ספרים ביידיש על ה[[אוטופיה]] הסוציאליסטית. הממשלה אף הפיקה סרט ב[[יידיש]] בשם "מחפשי האושר" על משפחה שעזבה את [[ארצות הברית]] בשל [[השפל הגדול|השפל הכלכלי]] והגיעה לאזור. התעמולה הייתה כה יעילה עד כי כמה אלפי יהודים שאינם סובייטים היגרו לאזור, בכללם גם כמה מאות מ[[ארץ ישראל]].
ה[[אקלים]] הבעייתי הקשה על ההתיישבות באזור. על המתיישבים היה להקים יישוב מאפס. למרות זאת הם הצליחו בכך. כאשר האוכלוסייה היהודית במקום גדלה, החלה להתפתח בו תרבות יהודית. יצא עיתון ביידיש בשם ''[[ביראבידזשאנער שטערן|בּיראָבּידזשאנער שטערנ]]'' (כוכב בירוביג'ן). חלק מהיישובים נקראו בשמות עבריים: יצירה, עבודה, משמר ותל חי. רחובות העיר נקראו על שם [[סופר]]ים יידים כמו [[שלום עליכם]] ו[[יצחק לייבוש פרץ|י.ל. פרץ]]. הכתיב היידי שונה, בתחילה תוך ביטול האותיות הסופיות (למשל: ביראבידזשא'''נ''') ובהמשך נעשה מאמץ לכתוב יידיש באותיות קיריליות ולא עבריות.
התוכנית קיבלה מהלומה כאשר [[סטלין]] החל ברדיפת היהודים באמצע שנות השלושים. מנהיגים יהודים נעצרו והוצאו להורג, בתי ספר ביידיש נסגרו, ארגונים יהודים שטיפלו באוכלוסייה, כמו [[אוזט]]-געזערד (ОЗЕТ - חברה לסידור חקלאי של יהודים עמלים בברית המועצות) וקומזט (הרשות להסבת יהודים עמלנים לחקלאות). [[מלחמת העולם השנייה]] הפסיקה את הניסיונות להעביר את היהודים למזרח.
לאחר מלחמת העולם השנייה היה ניסיון לחדש את ההתיישבות כפתרון לפליטים, אולם הרעיון לא צלח. באותו זמן מספר היהודים הגיע לשיא של כשליש מהאוכלוסייה המקומית. הקמת מדינת [[ישראל]], [[משפט הרופאים]] וגל הרדיפות השני של סטלין סתמו את הגולל על התוכנית. במהלך גל הרדיפות השני שוב נעצרו מנהיגים יהודים ואוסף ה[[יודאיקה]] שהיה בספרייה המקומית נשרף. בשנים שלאחר מכן רעיון האזור היהודי נשכח.
כמה [[תנועת ההשכלה היהודית|משכיל]]ים כגון לואיס רפפורט, יונתן ברנט וולידימיר נאומוב טענו כי סטלין תכנן לרכז את כל היהודים באזור. סטלין ביצע פעולות הגליה דומות למיעוטים לאומיים אחרים כגון הטטארים ב[[חצי האי קרים|קרים]] והגרמנים בוולגה. משפט הרופאים היה השלב הראשון בתוכנית. התוכנית נקטעה על ידי מותו של סטלין ב-[[5 במרץ]] [[1953]].
עם [[נפילת ברית המועצות]] והנהגת מדיניות הגירה ליברלית עזבו מרבית יהודי האזור ל[[גרמניה]] ול[[ישראל]]. ב-[[1991]] האזור קיבל מעמד של [[רפובליקה]] אוטונומית אולם עד אז רוב היהודים עזבו, ואלו שנותרו היוו כשני אחוזים מהאוכלוסייה. ב-2006 הייתה תחנת רדיו פעילה ביידיש.
נכון ל-[[2012]] נטען בעיתון ה"ביראבידזשאנר שטרן" שבמחוז נותר רק [[בית ספר]] בודד שמלמד ב[[יידיש]], מתוך 14 בתי ספר שקיימים במחוז.[http://www.nytimes.com/2012/10/04/world/europe/jewish-homeland-in-birobidzhan-russia-retains-appeal.html]
==ממשל==
===האספה המחוקקת===
[[קובץ:ЗАК ЕАО (2016).png|ממוזער|מבנה האספה המחוקקת (2016){{ש}}{{מקרא2|#0047AB|גבול=1px solid #A9A9A9}} [[רוסיה המאוחדת]] (13){{ש}}{{מקרא2|#42aaff|גבול=1px solid #A9A9A9}} [[המפלגה הליברל-דמוקרטית של רוסיה|ליברל-דמוקרטים]] (3){{ש}}{{מקרא2|#BF0C0C|גבול=1px solid #A9A9A9}} [[המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית|קומוניסטים]] (2){{ש}}{{מקרא2|#ffa500|גבול=1px solid #A9A9A9}} [[רוסיה הוגנת]] (1)
]]
הגוף המחוקק במחוז הוא '''האספה המחוקקת של המחוז היהודי האוטונומי'''{{הערה|[http://zseao.ru/ האתר הרשמי של האספה המחוקקת של המחוז היהודי האוטונומי]}} ([[רוסית]]: '''Законодательное собрание Еврейской автономной области''', [[יידיש]]: '''לעגיסלאַטיווע אַסעמבלי פון די אידישע אַוטאָנאָמאָוס קאנט''') שהוקמה בשנת [[1997]] ומורכבת מ-19 חברים. בבחירות שנערכו בספטמבר [[2016]] מפלגת [[רוסיה המאוחדת]] זכתה במרבית המושבים. יושבת ראש האספה המחוקקת היא ליובוב פאבלובה, המחליפה את אנטולי טיחומירוב (שכיהן בשנים [[2001]]-[[2016]]).
====מבנה====
{| class="wikitable"
|-
! סיעה !! יושב ראש !! מספר חברים
|-
| [[רוסיה המאוחדת]] || ורה טראסנקו || 13
|-
| [[המפלגה הליברל-דמוקרטית של רוסיה|המפלגה הליברל-דמוקרטית]] || גלינה טימצ'נקו || 3
|-
| [[המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית|המפלגה הקומוניסטית]] || ולדימיר פישמן || 2
|-
| [[רוסיה הוגנת]] || ולדימיר דודין || 1
|}
:ועדות
* הוועדה למדיניות כלכלית-חברתית
* ועדת התקציב והמסים
* הוועדה לחקיקה, מדיניות המשפט וענייני שלטון מקומי
* הוועדה למדיניות אגררית וענייני איכות הסביבה
* הוועדה לקשר עם אמצעי התקשורת, סדר יום ואתיקה
===מושל===
התפקיד הבכיר והעליון ביותר במחוז היהודי האוטונומי הוא תפקיד המושל. מושל המחוז אחראי לניהול ענייני המחוז וייצוגו בממשל הפדרלי.
מרבית ראשי המחוז שכיהנו לאורך ההיסטוריה היו יהודים. מושל המחוז נבחר בבחירות ישירות אחת ל-5 שנים ואינו רשאי לכהן יותר מ-2 קדנציות רצופות. מעון המושל נמצא בשדרות 60 שנה לברית המועצות בעיר [[בירוביג'ן]].
====ראשי המחוז====
{| class="wikitable" style="text-align: center"
| '''שם'''
| '''תחילת כהונה'''
| '''סוף כהונה'''
| '''שם התפקיד'''
|-
|- align=center
|מאטוויי חבקין
|1934
|1935
|המזכיר הראשון של הוועדה המחוזית במזרח הרחוק של המפלגה הבולשביקית
|-
|- align=center
|מאטוויי חבקין
|1935
|1937
|המזכיר הראשון של הוועדה המחוזית של המפלגה הבולשביקית
|-
|- align=center
|אהרון ריסקין
|מאי 1937
|אוקטובר 1937
|המזכיר הראשון של הוועדה המחוזית של המפלגה הבולשביקית
|-
|- align=center
|פיודור סטאסיוקוב
|אוקטובר 1937
|דצמבר 1937
|המזכיר הראשון של הוועדה המחוזית של המפלגה הבולשביקית
|-
|- align=center
|הירש סוחאריוב
|1937
|אפריל 1943
|המזכיר הראשון של הוועדה המחוזית של המפלגה הבולשביקית
|-
|- align=center
|אלכסנדר בחמוטסקי
|1943
|יולי 1949
|המזכיר הראשון של הוועדה המחוזית של המפלגה הבולשביקית
|-
|- align=center
|פאבל סימונוב
|1949
|אוגוסט 1952
|המזכיר הראשון של הוועדה המחוזית של המפלגה הבולשביקית
|-
|- align=center
|אלכסיי שיטיקוב
| 1952
|1955
|המזכיר הראשון של הוועדה המחוזית של המפלגה הקומוניסטית
|-
|- align=center
|לב בנקוביץ'
|1955
|1957
|המזכיר הראשון של הוועדה המחוזית של המפלגה הקומוניסטית
|-
|- align=center
|אינוקנטי פטלאיי
|1957
|10 במרץ 1959
|המזכיר הראשון של הוועדה המחוזית של המפלגה הקומוניסטית
|-
|- align=center
|אלכסיי צ'ורני
|10 במרץ 1959
|13 במאי 1962
|המזכיר הראשון של הוועדה המחוזית של המפלגה הקומוניסטית
|-
|- align=center
|גריגורי פודגאייב
|13 במאי1962
|24 ביולי 1970
|המזכיר הראשון של הוועדה המחוזית של המפלגה הקומוניסטית
|-
|- align=center
|לב שפירו
|24 ביולי 1970
|30 ביולי 1987
|המזכיר הראשון של הוועדה המחוזית של המפלגה הקומוניסטית
|-
|- align=center
|בוריס קורסונסקי
|30 ביולי 1987
|14 בספטמבר 1990
|המזכיר הראשון של הוועדה המחוזית של המפלגה הקומוניסטית
|-
|- align=center
|אנטולי קפייסטוב
|נובמבר 1990
|אוגוסט 1991
|המזכיר הראשון של הוועדה המחוזית של המפלגה הקומוניסטית
|-
|- align=center
|ניקולאי וולקוב
|14 בדצמבר 1991
|22 ביולי 1997
| ראש האדמיניסטרציה של המחוז היהודי האוטונומי
|-
|- align=center
|ניקולאי וולקוב
|22 ביולי 1997
|25 בפברואר 2010
| מושל המחוז היהודי האוטונומי
|-
|- align=center
|אלכסנדר ויניקוב
|2010
|2015
| מושל המחוז היהודי האוטונומי
|-
|- align=center
|rowspan=2|[[אלכסנדר לווינטל]]
|24 בפברואר 2015
|22 בספטמבר 2015
| ממלא מקום מושל המחוז היהודי האוטונומי
|-
|- align=center
|22 בספטמבר 2015
|
| מושל המחוז היהודי האוטונומי
|}
==אוכלוסייה==
ב-[[2005]] חיו באזור כ-188,000 תושבים, מתוכם מיעוט של כאלפיים יהודים בלבד, כששאר האוכלוסייה מורכבת מ-85% רוסים (נוצרים), לצד מיעוטים של אוקראינים ובני עמים [[אסיאתים]]. אף על פי שהיהודים מהווים חלק קטן מאוד באוכלוסיית המחוז השם והמעמד של המחוז לא השתנו.
בהתאם לתוצאות מפקד אוכלוסין משנת [[2010]] מספר היהודים ירד ל-1,628 והם מהווים פחות מ-1% מאוכלוסיית המחוז כולו. רוב היהודים במחוז היהודי האוטונומי מרוכזים ב[[בירוביג'ן]] הבירה ובעיירות [[אמורזט]], [[בירה (רוסיה)|בירה]] ו[[סמידוביץ']].
==אזכורים בתרבות==
ב-[[2003]] יצא הסרט התיעודי L'Chayim, Comrade Stalin! (לחיים, החבר סטלין!) על התיישבות היהודים באזור.
==לקריאה נוספת==
*י. לבבי, ההתיישבות היהודית בבירוביג'אן, [[החברה ההיסטורית הישראלית]], תשכ"ה.
* [[אסתר רוזנטל-שניידרמן]], '''בירובידז’אן מקרוב''', זיכרונות, מאורעות, אישים, מ[[יידיש]]: [[שלמה אבן-שושן]], [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 1991.
* [[בוריס קטלרמן]], "[[דוד ברגלסון]] מסביב לאוטונומיה היהודית בבירוביג’אן", '''חוליות''' 9, 2002.
* [[בינה גרנצרסקה-קדרי]], "בירוביג'אן - כלום יחידה ממלכתית?", '''שבות''' 9, 1983.
* [[יעקב לבבי-בביצקי]], "הערות על בירוביג’אן בשולי חוברת סובייטית על יהדות ברית-המועצות וה'חוק על המחוז האוטונומי היהודי'", '''שבות''' 9, 1983.
* אסתר רוזנטל-שנידרמן, '''פרקי בירובידז’אן : זיכרונות''', פורסם במאסף לחקר תנועת העבודה הציונית, 1982.
* יעקב לבבי-בביצקי, "איגוד אורט העולמי וההתיישבות היהודית בבירובידז’ן", '''שבות''' 6, 1979.
* בער בוריס קוטלרמן ושמואל יבין, '''באוהאוס בבירוביג'אן: 80 שנה להתיישבות היהודית במזרח הרחוק של ברית המועצות''', הוצאת [[מרכז באוהאוס]], 2009
* Henry Felix Srebrnik (הנרי סרברניק), '''Jerusalem on the Amur''' {{כ}}McGill-Queen's Press, {{כ}},2008
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.eao.ru/eng/ האתר הממשלתי הרשמי של המחוז היהודי האוטונומי]
* [http://www.nytimes.com/2012/10/04/world/europe/jewish-homeland-in-birobidzhan-russia-retains-appeal.html?pagewanted=all&_r=0 Despite Predictions, Jewish Homeland in Siberia Retains Its Appeal], New York Times; [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1851354 הכתבה בעברית באתר הארץ]
* {{nrg|אדם שחף|השוטר שחטף אותי: יום הזוי במחוז היהודי ברוסיה|043/570|24/1/2010|55|2}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{יהדות אסיה}}
{{חלוקה מנהלית של רוסיה}}
{{מיון רגיל:יהודי אוטונומי, המחוז ה}}
[[קטגוריה:המחוז היהודי האוטונומי|*]]
[[קטגוריה:ברית המועצות: היסטוריה]]
[[קטגוריה:יהדות ברית המועצות]]
[[קטגוריה:אזורים בעלי שלטון עצמי]]
[[קטגוריה:טריטוריאליזם]]
[[קטגוריה:לאומיות יהודית]]
[[קטגוריה:מדינות יהודיות מחוץ לארץ ישראל]]
| |||