סרגיוס השני – הבדלי גרסאות

סרג'יו נולד בשנת [[790]] ב[[רומא]] למשפחה אצילית, והתחנך בקנטורה סקולה. הוא הוסמך ל[[קרדינל]] הכומר של כנסיית סנט מרטין וסילבסטר על ידי האפיפיור [[פסקליס הראשון]]. תחת [[גרגוריוס הרביעי]], הוא הפך לכומר ראשי.<ref name{{הערה|שם="Mann">|[http://www.newadvent.org/cathen/13728c.htm Mann, Horace. "Pope Sergius II." The Catholic Encyclopedia] Vol. 13. New York: Robert Appleton Company, 1912. 14 September 2017</ref>}}

בפגישה שנערכה לייעוד יורשו של [[גרגוריוס הרביעי]], שמו של סרגיוס הועמד על ידי האריסטוקרטיה, בעוד אנשי רומא הכריזו על הדיאקון [[יוחנן השמיני (אנטי-אפיפיור)|יוחנן]]. האופוזיציה נדחקה, כאשר סרגיוס התערב כדי להציל את חייו של יוחנן. אבל יוחנן נסגר במנזר, וסרגיוס הוכתר כראוי, בלי לבקש אישור של בית המלוכה הפרנקי.<ref name{{הערה|שם="Mann">|[http://www.newadvent.org/cathen/13728c.htm Mann, Horace. "Pope Sergius II." The Catholic Encyclopedia] Vol. 13. New York: Robert Appleton Company, 1912. 14 September 2017</ref>}}

סרגיוס תרם לשיפוץ עירוני ב[[רומא]], לשיפור הכנסיות, האקוודוקטים והבזיליקה הלטראנית.<ref name{{הערה|שם="Mann">|[http://www.newadvent.org/cathen/13728c.htm Mann, Horace. "Pope Sergius II." The Catholic Encyclopedia] Vol. 13. New York: Robert Appleton Company, 1912. 14 September 2017</ref>}} הוא ואחיו, בנדיקט, מימנו את תוכניות הבנייה שלהם על ידי מכירת משרות לכנסיות שונות למציע הגבוה ביותר.

במהלך כהונתו שלו פאתי העיר רומא היו הרוסות, והכנסיות של [[בזיליקת סנט פטרוס הקדוש|סנט פטרוס]] ו[[בזיליקת פאולוס הקדוש מחוץ לחומות|סנט פאולוס]] נהרסו על ידי הערבים, שגם התקרבו לפורטוס ו[[אוסטיה (עיר)|אוסטיה]] באוגוסט [[846]]. במהלך הפשיטה, הוא (יחד עם אנשי רומא) הביט בחוסר אונים כשהסתתר מאחורי הקירות האאורליאניים. אף על פי שהיה מודע לכוונותיהם של הפושטים, סרגיוס נראה כמי שלא פעל מספיק מספיק כדי להתכונן למה שאירע. <ref>{{הערה|{{Cite book|title=The Birth of the West: Rome, Germany, France, and the Creation of Europe in the Tenth Century|last=Paul Collins|date=4 Mar 2014|publisher=PublicAffairs|isbn=9781610393683|edition=illustrated, reprint|pages=46–7}}</ref>}}