סרגיוס השני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפה (אף על פי ש, למרות ש) |
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) |
||
שורה 12:
== ביוגרפיה ==
סרג'יו נולד בשנת [[790]] ב[[רומא]] למשפחה אצילית, והתחנך בקנטורה סקולה. הוא הוסמך ל[[קרדינל]] הכומר של כנסיית סנט מרטין וסילבסטר על ידי האפיפיור [[פסקליס הראשון]]. תחת [[גרגוריוס הרביעי]], הוא הפך לכומר ראשי.
בפגישה שנערכה לייעוד יורשו של [[גרגוריוס הרביעי]], שמו של סרגיוס הועמד על ידי האריסטוקרטיה, בעוד אנשי רומא הכריזו על הדיאקון [[יוחנן השמיני (אנטי-אפיפיור)|יוחנן]]. האופוזיציה נדחקה, כאשר סרגיוס התערב כדי להציל את חייו של יוחנן. אבל יוחנן נסגר במנזר, וסרגיוס הוכתר כראוי, בלי לבקש אישור של בית המלוכה הפרנקי.
אבל הקיסר הגרמני לותר הראשון לא הסכים לנטישה זו של הרומאנה הקונסטרוקטיבית מ-[[824]], שכללה חוק שאסור לקדש את האפיפיור עד לבחירתו באישור הקיסר הפרנקי. הוא שלח צבא תחת בנו לואי, ה[[משנה למלך]] באיטליה, כדי להקים מחדש את סמכותו. הכנסייה והקיסר הגיעו להסכמות, וסרגיוס המליך את לואי למלך [[לומברדיה]], אף על פי שהאפיפיור לא נענה כל הדרישות שהוטלו עליו.
סרגיוס תרם לשיפוץ עירוני ב[[רומא]], לשיפור הכנסיות, האקוודוקטים והבזיליקה הלטראנית.
במהלך כהונתו שלו פאתי העיר רומא היו הרוסות, והכנסיות של [[בזיליקת סנט פטרוס הקדוש|סנט פטרוס]] ו[[בזיליקת פאולוס הקדוש מחוץ לחומות|סנט פאולוס]] נהרסו על ידי הערבים, שגם התקרבו לפורטוס ו[[אוסטיה (עיר)|אוסטיה]] באוגוסט [[846]]. במהלך הפשיטה, הוא (יחד עם אנשי רומא) הביט בחוסר אונים כשהסתתר מאחורי הקירות האאורליאניים. אף על פי שהיה מודע לכוונותיהם של הפושטים, סרגיוס נראה כמי שלא פעל מספיק מספיק כדי להתכונן למה שאירע.
סרגיוס מת ב-[[27 בינואר]] [[847]], תוך כדי משא ומתן עם שני פטריארכים, ובמקומו נבחר האפיפיור [[לאו הרביעי]].
|