תהילים ע"ח – הבדלי גרסאות

 

==מבנה המזמור==

{| class="wikitable"

|-

 

==תיאור מכות מצרים במזמור==

יש הסוברים כי ציון [[מספר טיפולוגי|מספרים טיפולוגיים]] אלו בספר שמות, עשר מכות ובמזמורים ע"ח וק"ה, שבע מכות מבטאים שלמות. במקרא מספר סיפורים בהם קיים חילוף מספרים בין שבע לעשר. ב{{תנ"ך|דברים|ז|א}} מציין הכתוב שבעה עמים זרים ואילו ב{{תנ"ך|בראשית|טו|יט|כא}} בסיפור [[ברית בין הבתרים]] מציין הכתוב עשרה עמים. כך גם ב[[משנה]] קיים חילוף זה בין המספר עשר לשבע. ב{{תלמוד בבלי|חגיגה|יב|א}} נכתב: "אמר [[רב (אמורא)|רב]]: בעשרה דברים נברא העולם..." וב[[אבות דרבי נתן]]{{הערה|1=אבות דרבי נתן, נוסחה א', ל"ז}} מציין הכתוב שבעה דברים לפיהם העולם עומד: "בשבעה דברים ברא ה' את עולמו..." [[שמואל ליונשטם]] טוען כי שתי מסורות שקולות אלו זו כנגד זו. התיאור המובא בתהילים פותח ב[[מכת דם]] וכך גם בשמות. יש הסוברים כי זאת מסורת קדומה שהשתרשה. מכת הדם מנחיתה על המצרים מוות וצמא הנרמזות מתוכן המזמור. לאחר תיאור מכת הדם במזמור באות ברצף [[מכת ערוב]] ו[[מכת צפרדע]]ים. מכות המתארות מחלה מופיעות בסדר שונה מהתיאור המובא בספר שמות. מזמור ע"ח מתאר כי [[מכת דבר|מכת הדבר]] הכתה באדם ולא בחי. מזמור ע"ח מאריך בתיאור במכה זו שלא כמו ב[[תורה]]. ייתכן כי מסורת זו קודמת למסורת הכתובה בשמות אשר ממעטת בתיאורה. מכת הארבה במזמור רביעית במספר ועוצמתה עולה על זו של קודמתה. לאחר מכה זו באה מכת הברד אשר בה בא לידי ביטוי הרס הסביבה והיא ממשיכה את ההרס הסביבתי שגרם הארבה. לאחר מכן מגיעה מכת הדבר כנראה הברד הפוגע בחי ואז המזמור מסתיים במכת הדבר הפוגע באדם. שלושת המקורות מסיימים ב[[מכת בכורות]].{{הערה|1=שמואל א' ליונשטם, '''מסורת יציאת מצרים בהשתלשלותה''', ירושלים, מאגנס, תשכ"ה, ע"מ 43-32}}

{| class="wikitable"