ארבעה טורים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הנצחה: תיקון קישור |
CalcifyWeaver (שיחה | תרומות) תיקון כיווניות הערת שוליים |
||
שורה 32:
כ-150 שנה אחר הופעת הספר ארבעה טורים, ומיד לאחר הדפסתו החלו נוצָרים חיבורים וביאורים שונים עליו. הפירוש הראשון שנכתב באופן מלא על ספר ארבעה טורים הוא ביאורו של רבי [[יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)|יצחק אבוהב]]. ציטוטים מהחיבור הובאו כבר בחיבורו של רבי יוסף קארו, "בית יוסף", אך החיבור הודפס במלואו מתוך כתב-היד רק ב-[[1995]]. זמן מה אחריו כתב רבי [[אברהם בן אביגדור (פראג)|אברהם בן אביגדור]] הגהות על ארבעה טורים.
תפוצתו של הספר ארבעה טורים, ובעיקר הרחבת ההלכות שבו עם רוב דעות הפוסקים השונות בהן{{הערה|רבי יוסף קארו, בית יוסף, הקדמה, ד"ה על כן.|ימין=כן}}, הביאו את רבי [[יוסף קארו]] לכתוב עליו את חיבורו "[[בית יוסף]]", שהיווה את הבסיס לחיבורו המסכם "[[שולחן ערוך]]" שבא בעקבותיו. במקביל כתב [[הרמ"א]] על הספר את חיבורו "דרכי משה", בו הוסיף בעיקר את פסקי ה[[ראשונים]] ומנהגי [[יהדות אשכנז]]. רבי [[שלמה לוריא]], בן תקופתו, כתב גם כן חיבור הגהות קצר על הטורים. חיבור נוסף מהדור שלאחריהם נכתב בידי תלמיד הרמ"א, רבי [[יהושע פלק כץ]]. הוא קרא את חיבורו בשם "בית ישראל"{{הערה|כך כתב בהקדמה לספרו "מאירת עיניים" על שולחן ערוך חלק [[חושן משפט]].|ימין=כן}}, כשהוא בנוי על שני חלקים מקבילים: "פרישה" ו"דרישה". למעשה, חיבורו מוכר בשמות אלו ("דרישה ופרישה" או "פרישה ודרישה"). החיבור "בית חדש" (מכונה "ב"ח") מרבי [[יואל סירקיש]] נכתב והודפס זמן קצר לאחר מכן. חופף לתקופה זו, כתב רבי [[ליב חנליש]], אף הוא תלמיד הרמ"א, חידושים והגהות על חלק [[אורח חיים]] שמתוך הארבעה טורים.
רבי [[חיים בנבנישתי]] כתב אף הוא חיבור על ארבעה טורים בשם "כנסת הגדולה". חיבור זה שונה בסגנונו מקודמיו. החיבור כולל ביאור דברי הטור והבית יוסף עם מקבץ מקיף של דברי הפוסקים בנידונים נוספים. לאחר יותר מ-100 שנה, בסוף [[המאה ה-18]] הדפיסו בני משפחת מייא מהדורה חדשה של הטורים, אליה צירפו את פירושו של רבי ליב חנליש בתוספת חידושים והגהות משל שניים מבני המשפחה, רבי [[מיכאל שמעון מייא|מיכאל שמעון]] ורבי [[יוסף מייא|יוסף]], על כל ארבעה חלקי הטורים. חיבור זה נקרא בשמות שונים על ידי בעלי הדפוסים והמהדירים, המוכרים שבהם: "חידושי מהרל"ח הגהות" ו"חידושי הגהות".
| |||