פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 60 בתים ,  לפני 3 חודשים
קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים
{{רב
| שם = רבי יעקב בן אשר
| שם בשפת המקור =
| תמונה =
| כיתוב =
| כינוי = בעל הטורים
| תאריך לידה עברי = [[ה'כ"ט]]
| תאריך לידה = [[1269]]
| תאריך פטירה = [[1343]]
| מקום פעילות =
| השתייכות = [[ראשונים]]
| תחומי עיסוק = [[הלכה]], [[פרשנות המקרא|פירוש לתורה]]
| תפקידים נוספים =
| רבותיו = אביו [[הרא"ש]]
| תלמידיו =
| בני דורו =
| חיבוריו = "[[ארבעה טורים]]", פירוש "בעל הטורים" על התורה, קיצור פסקי הרא"ש
}}
 
==קורות חייו==
נולד בגרמניה כבנו השלישי של רבנו [[אשר בן יחיאל]] (הרא"ש). למד תורה מפי אביו, וב-[[1304]] ייתכן שעבר עמו ל[[טולדו]] שב[[ספרד]].{{הערה|1= אולם יש מקורות הטוענים שמבין כל בני משפחתו הוא היחידי שנשאר ב[[אשכנז]].}}. שני אחיו הגדולים ממנו [[יחיאל בן הרא"ש|רבי יחיאל]] ורבי שלמה החסיד מתו בגיל מוקדם.
 
למרות גדולתו התורנית סירב רבי יעקב לשמש ברבנות וחי חיי דוחק, כפי שמעיד הוא על עצמו:
 
"וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אבי אדוני ז"ל, כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = רבי יעקב בן אשר, בעל הטורים|שם = ארבעה טורים אורח חיים סימן רמב|מו"ל = שירת דבורה|שנת הוצאה = }}}}.
 
אחיו ר' [[יהודה בן הרא״ש]] כיהן ברבנות [[טולדו|טוליטולה]] לאחר פטירת אביהם [[הרא"ש]] בשנת ה"א פ"ח (1327). גם שאר אחיו, ר' אליקום, ר' משה, ר' אליעזר ור' שמעון היו חכמים גדולים אולם מחיבוריהם לא נשאר בידינו דבר.
 
בסוף ימיו עקר ר' יעקב בן אשר מ[[טולדו]].{{הערה|1=ייתכן ונמצאה מצבתו בעיר טולדו בה מצוין שנפטר בתאריך י"ב בתמוז אך לא ברורה שנת פטירתו}}. יש אומרים{{הערה|1=כך מופיע בספרו של ה[[חיד"א]] "[[שם הגדולים]]", בדומה למסורת שצויינה בהערה בספר "סדר הדורות"}} שהוא נסע מאשכנז ל[[ארץ ישראל]].
 
ממסמכים שהתגלו{{מקור}} באי היווני [[כיוס]] מסתבר שר' יעקב חי באי זה ושם נפטר בשנת ה'ק"ח.{{הערה|שם=אנציקלופדיה|1=[http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=464&letter=C&search=Chios הקהילה היהודית בכיוס], באתר [[האנציקלופדיה היהודית]] {{אנגלית}}.}}. עדות נוספת לכך היא מר' [[נתן מברסלב]] שכתב כי בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "כיוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים. עם זאת, מקור אחר{{הערה|{{HebrewBooks||סדר הדורות|46817|שנת ה"א ק'|עמוד=251}}}} מסמן את מקום קבורתו באזור [[איזמיר]].
 
רחוב הטורים בירושלים נקרא על שמו ושם ספרו.{{הערה|1=[https://www.jerusalem.muni.il/he/city/streetnames/streets/?street=336 על רחוב הטורים] באתר עיריית ירושלים}}
 
==חיבוריו==
 
===== ארבעה טורים =====
הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "[[ארבעה טורים]]", הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:
 
את הספר כתב כשלפניו אוסף מקורות ותקצירי הלכות מן הרמב"ם ומספרו של אביו פסקי הרא"ש.{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40266&st=&pgnum=14 תורת הטור], [[משה שטינברג]] תשי"ט עמוד 14, (בהוצאת הרבנות הראשית)}} בספר ארבעה טורים פעמים רבות הוחלף לשון הרמב"ם בציטוטים מהגהותיו של אביו, הכוללים שגיאות דקדוקיות האופייניות ליהודי אשכנז, אפילו בציטוט מן המשנה. בחיבור [[שולחן ערוך]] של רבי [[יוסף קארו]] שנכתב כמאתיים שנה מאוחר יותר, תוקן הלשון וקוצר, תוך השמטת מרבית המקורות שסירבלו לדעתו את הקריאה.{{הערה|1=מחקרים פילולוגיים בהשתלשלות הספרות ההלכתית, תשמ"ח 1988, הוצ' האוניברסיטה העברית}}
 
את הספר כתב כשלפניו אוסף מקורות ותקצירי הלכות מן הרמב"ם ומספרו של אביו פסקי הרא"ש.{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40266&st=&pgnum=14 תורת הטור], [[משה שטינברג]] תשי"ט עמוד 14, (בהוצאת הרבנות הראשית)}} בספר ארבעה טורים פעמים רבות הוחלף לשון הרמב"ם בציטוטים מהגהותיו של אביו, הכוללים שגיאות דקדוקיות האופייניות ליהודי אשכנז, אפילו בציטוט מן המשנה. בחיבור [[שולחן ערוך]] של רבי [[יוסף קארו]] שנכתב כמאתיים שנה מאוחר יותר, תוקן הלשון וקוצר, תוך השמטת מרבית המקורות שסירבלו לדעתו את הקריאה.{{הערה|1=מחקרים פילולוגיים בהשתלשלות הספרות ההלכתית, תשמ"ח 1988, הוצ' האוניברסיטה העברית}}
הספר, שיצא לאור ב[[שנת ה"ק']] (סביבות 1340) חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:
 
הספר, שיצא לאור ב[[שנת ה"ק']] (סביבות 1340) חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:
* טור '''[[אורח חיים]]''' - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, [[ברכה|ברכות]], [[תפילה]], [[קריאת שמע]], הלכות סעודה ו[[ברכות הנהנין]], הלכות [[שבת]] ודיני [[קידוש החודש]], [[חגי ישראל|מועדי השנה]] ו[[תענית|תעניות]]. להלכות קידוש החודש צירף מספר מפות לחשבון [[הלוח העברי]] עד סוף [[מניין השנים בלוח העברי|האלף השישי]].
* טור '''[[יורה דעה]]''' - העוסק בענייני [[איסור והיתר]], [[שחיטה (הלכה)|שחיטה]], [[בשר וחלב]], תערובות, [[עבודה זרה]] ו[[חוקות הגויים]], [[טהרה]], [[לימוד תורה]], כבוד [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] ועוד. חלק זה כתוב על פי הספר '''תורת הבית הארוך''' של [[הרשב"א]], אשר השפיע רבות גם על פסקי הרא"ש, והרא"ש אף התכתב עם הרשב"א על כך.{{הערה|1=[https://www.machonso.org/uploads/images/%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%9Fיעקבסון.pdf מקורות של פסיקת מרן הבית יוסף בהלכות נידה], הרב אליסף יעקבסון. בחקירה פילולוגית כולל השוואה ממוחשבת ובדיקות הסתברותיות מוכיח הרב יעקבסון שיורה דעה נסמך הן על הסדר והן על ציטוט נרחב מתוך דברי הרשב"א בספרו תורת הבית במהדורת "הארוך". (אתר מכון שלמה אומן)}}{{הערה|שם=רייניץ|1=מבוא ל[http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935804/NLI פירוש בעל הטורים על התורה] תשל"ג 1973, הוצאת פלדהיים, בעריכת הרב יעקב קופל רייניץ. (הקישור לכרטסת [[הספרייה הלאומית]], המחבר יליד שנת תרצ"ג)}}
* טור '''[[אבן העזר]]''' - העוסק בענייני [[דיני אישות|אישות]] ומשפחה, [[גירושין]], [[ייבום]] ועוד. חלק זה רובו נסמך ישירות על הלכות אישות במשנה תורה לרמב"ם.{{הערה|שם=רייניץ}}
* טור '''[[חושן משפט]]''' - העוסק בעיקר ב[[דיני ממונות]], [[דיין (הלכה)|דיינות]], [[עדות]] ועוד. חלק זה כתוב ברובו על פי '''ספר התרומות''' של רבי [[שמואל הסרדי]], שבתורו משלים ונסמך בחלקו על סיכום הלכות משא ומתן בספר משנה תורה לרמב"ם.{{הערה|שם=רייניץ}}
מייד עם חיבורו הפך הספר לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי [[דוד אבודרהם]] עשה בו שימוש לצורך כתיבת ספרו. כמאתיים שנה אחרי כתיבת ארבעה טורים, כתב רבי [[יוסף קארו]] פירוש והרחבה לארבעה טורים בשם "[[בית יוסף]]" ובו סיכום מקורותיו התלמודיים והשוואה בין פסיקותיהם של הרמב"ם הרי"ף והרא"ש, לאור מחקרו על מקורות הרמב"ם בספרו [[כסף משנה]].{{הערה|ישנם ממצאים סותרים המורים על מועד וסדר חיבור ספרי רבי יוסף קארו. ברור שזמן רב עבר בין חיבור ספרו ''כסף משנה'' על הרמב"ם והספר ''בית יוסף'' על ארבעה טורים, אך לא ברור איזה קדם. כך גם לגבי סדר הדפסת ספרים אלו לעומת המועד הידוע של הדפסת השולחן ערוך. בכל מקרה ברור שלפני רבי יוסף קארו עמד אוסף מקורות על פי סדר כתיבת הרמב"ם וכן מקורות ב"פסקי הראש" בעת שכתב את ספרו על ארבעה טורים. ראו ''[[שם הגדולים]]'' ערך ''כסף משנה,'' הרב חיים יוסף דוד אזולאי. ובחקירה בת זמננו ראו ''דפוסי שולחן ערוך הראשונים'' עמוד 89, הרב ראובן מרגליות, הוצ' מוסד הרב קוק.}} תקציר ספרו זה הכתוב במתכונת הספר ארבעה טורים אך מקצר בו, מתקן את שגיאות העברית, ופוסק על פי מנהג היהודים מגורשי ספרד, הוא ה[[שולחן ערוך]].
 
"נושאי כלים" נוספים על הספר ארבעה טורים היו: הב"ח (בית חדש) - שכתב רבי [[יואל סירקיס]], ה"דרכי משה" שכתב [[הרמ"א]] מחבר ההגהות ל[[שולחן ערוך]] (ה"מפה"), ה"דרישה" וה"פרישה" שכתב רבי [[יהושע פלק כץ]] מחבר הסמ"ע (ספר מאירת עיניים) על השולחן ערוך לחלק חושן משפט.
 
== לקריאה נוספת ==
*[[אברהם חיים פריימן|א"ח פריימן]], '''הרא"ש''', ירושלים: [[מוסד הרב קוק]] תשמ"ו [תרגום מגרמנית, פורסם ב-1920], פרק י"ג עמ' קכא-קע.
*יצחק שטרן, מבוא ל'''פירוש הטור על התורה''', ירושלים תשכ"ד [מהד' שנייה].
*יעקב קאפל רייניץ, מבוא ל'''פירוש בעל הטורים על התורה''' : פרפראות מגימטריאות וטעמי המסורות, ירושלים: [[הוצאת פלדהיים]], תשנ"ו [מהדורה שביעית]. ‬ ‬
*[[יהודה שביב]], הפירוש הארוך של בעל הטורים לתורה, '''מחניים''' 3 (תשנ"ג) 170-179.
*אהרן ארנד, הפירוש הקצר של בעל הטורים לתורה, '''מחניים''' 3 (תשנ"ג) 180-187.
*יהודא דוב גלינסקי, על תפוצת הטורים בספרד בדור הגירוש ועל קיצור לא ידוע לטור חושן משפט, '''ישורון''' יב (תשס"ג) תשפד-תתא.
*יהודא דוב גלינסקי, "וזכה זה החכם יותר מכלם שהכל למדו מספריו" : על תפוצת "ארבעה טורים" לר’ יעקב בן הרא"ש מזמן כתיבתו ועד לסוף [[המאה ה-15]], '''[[סידרא]]''' יט (תשס"ד) 25-45.
*יעקב קאפל רייניץ, מבוא ל'''פרוש הטור על התורה''', ירושלים: [[פלדהיים]], תשס"ו.
 
== קישורים חיצוניים ==
813

עריכות