|
#הפניה [[ar:دولة فلسطين]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=ממלכה מ[[תקופת בית ראשון]]|אחר=ממלכה מ[[תקופת בית שני]]|ראו=[[ממלכת החשמונאים]]}}
{{מדינה
| שם=ממלכת יהודה
| מדינה=ממלכת יהודה
| סוג מדינה=לשעבר
| תמונה=
| שם בשפת המקור=יהד
| תמונת דגל=
| תמונת סמל=Kingdom_of_Judah_insignia_(based_on_LMLK).jpg
| מוטו לאומי=
| המנון=
| קובץ המנון=
| יבשת =[[אסיה]]
| שפה רשמית=[[עברית מקראית]]
| עיר בירה=[[חברון]]{{ש}}[[ירושלים בתקופת בית ראשון#תולדות ירושלים בתקופת בית ראשון|ירושלים]]
| קואורדינטות של הבירה=
| העיר הגדולה ביותר=
| משטר=[[מונרכיה]]
| ראש המדינה=
| מנהיגים=
| שמות מנהיגים=
| הקמה=[[פילוג ממלכת ישראל המאוחדת]]
| אירועי הקמה=תאריך
| תאריכי הקמה=[[928 לפנה"ס]] לערך
| פירוק=[[בית המקדש הראשון#החורבן|חורבן בית המקדש]]
| אירועי פירוק=תאריך
| תאריכי פירוק =[[586 לפנה"ס]]
| ישות קודמת=[[קובץ:Kingdom_of_Israel_1020_map.svg|24px]] [[ממלכת ישראל המאוחדת]]
| ישות יורשת=[[קובץ:Nebukadnessar_II.jpg|24px]] [[יהוד (פרובינציה בבלית)|יהוד]] (תחת שליטת [[בבל|האימפריה הבבלית]])
| שליטים בולטים=
| שטח בעבר=
| תאריך שטח בעבר=
| אוכלוסייה בעבר=
| תאריך אוכלוסייה בעבר=
| אחוז מים=
| דת=[[יהדות]]
| מטבע=
| סימון מטבע=
| אזור זמן=
| סיומת אינטרנט=
| קידומת טלפון=
| מפה מתבנית=[[קובץ:Levant_830-HE.svg|מרכז|250px]]ממלכת יהודה בירוק בהיר
| מפה נוספת מתבנית=
| תמונת מפה=
}}'''ממלכת יהודה''' הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו ב[[ארץ ישראל]] במהלך [[תקופת הברזל]] השנייה, החל מהשליש האחרון של [[המאה ה-10 לפני הספירה]] ועד לחורבן [[בית המקדש הראשון]] על ידי [[בבל|האימפריה הבבלית]] בשנת [[586 לפני הספירה]].
לפי [[הכרונולוגיה המקראית והמסורתית|הכרונולוגיה היהודית המסורתית]] התקיימה ממלכה זו בין השנים [[שנים עבריות ב'תת"ק - ב'תתקצ"ט|ב'תתקס"ד]] - [[שנים עבריות ג'ש' - ג'שצ"ט|ג'של"ח]] ([[המאה ה-8 לפנה"ס|796 לפנה"ס]] - [[המאה ה-5 לפנה"ס|422 לפנה"ס]]).
על פי [[המקרא]], הוקמה הממלכה לאחר התפרקות [[ממלכת ישראל המאוחדת]] ל[[ממלכת ישראל]] בצפון, וממלכת יהודה בדרום. [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] מצביעים על כך שבמהלך תקופת הברזל הראשונה (מאות 12-10 לפנה"ס) החלו להיווצר באזור מקומות יישוב, ובמהלך תקופת הברזל השנייה התגבשה ממלכת יהודה.
ממלכת יהודה לעיתים מוזכרת כממלכה הדרומית כדי להבחינה מהממלכה הצפונית (היא ממלכת ישראל). מלכי ממלכת יהודה השתייכו כולם (למעט [[עתליה]]) לשושלת [[בית דוד]]. בירתה של ממלכת יהודה הייתה [[ירושלים]], בה ניצב [[בית המקדש הראשון|בית המקדש]].
==יהודה==
"יהודה" הוא שמו של [[שבט יהודה|השבט המקראי]], על שם [[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]], בנו הרביעי של [[יעקב אבינו|יעקב]], אשר כל בני השבט הם צאצאיו ועל פי המקרא הם רובה של האוכלוסייה של ממלכת יהודה והעניקו לה את שמה. חלק מהחוקרים סבורים שמעיקרו לא היה השם "יהודה" אלא כינוי גאוגרפי ל[[יהודה (חבל ארץ)|חבל ההר]] שסביבו צמחה הממלכה.
תושבי אותה ממלכה כונו הן במקרא והן במקורות חיצוניים כגון כתובות ארכאולוגיות (לדוגמה: "[[מנסרת סנחריב]]") בשם "[[יהודים]]". לאחר חורבן ממלכת ישראל, נטמעו התושבים הנותרים שלא גלו עם [[עשרת השבטים]], בממלכת יהודה השכנה. כתוצאה מכך הורחב מאז ואילך המונח "יהודי" והוא כולל את כל צאצאי העברים.
==היסטוריה==
[[קובץ:Captive Judæan kingdom..jpg|ימין|ממוזער|120px|שבוי ממלכת יהודה על קיר במקדש אמון מ[[כרנך]], המתעד את מסע [[פרעה]] [[שישק הראשון|שישק]] לארץ ישראל ב-[[המאה ה-10 לפנה"ס|926/5 לפנה"ס]].]]
{{תקופות בארץ ישראל}}
[[קובץ:A dictionary of the Bible.. (1887) (14595256698).jpg|250px|ממוזער|ממלכת יהודה ושלמה. מפה משנת 1887]]
=== היווסדות ממלכת יהודה ===
==== לפי המקרא ====
על פי המקרא ממלכת יהודה נוסדה בעקבות [[פילוג ממלכת ישראל המאוחדת|פילוגה של ממלכת ישראל המאוחדת]], עם מותו של [[שלמה המלך]]{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|יב}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|י}}}} ועליית בנו [[רחבעם]] למלכות, בשנת [[928 לפנה"ס]] לערך. לפי המסופר, הפילוג התרחש ב[[שכם]] בעקבות סירוב המלך רחבעם להקל את נטל המיסים. כתוצאה מכך מרדו ברחבעם כל שבטי הממלכה למעט [[שבט יהודה]] ו[[שבט בנימין]] אשר נותרו נאמנים ל[[בית דוד]]. [[ירושלים]] הפכה ל[[עיר בירה|בירתה]] של הממלכה החדשה, שנקראה "ממלכת יהודה". בניגוד ל[[ממלכת ישראל]] שם התחלפו מספר שושלות מלכים, ביהודה שלט בית דוד רוב הזמן למעט זמן מלכותה של עתליה המלכה (842 עד 836 לפנה"ס).
במשך שישים השנים שלאחר הפילוג עוד ניסו מלכי יהודה להשליט עצמם מחדש על הממלכה של עשרת השבטים הנותרים, כך שהתקיים מצב של לוחמה מתמשכת בין שתי הממלכות. במשך 80 השנים הבאות לא הייתה מלחמה ביניהן. ברוב הזמן הן היו בנות ברית ידידותיות, ושיתפו פעולה נגד אויביהן המשותפים, בעיקר נגד [[דמשק]], במשך 150 שנה.
==== לפי הארכאולוגיה המקראית ====
{{ערך מורחב|ארכאולוגיה מקראית#הממלכה המאוחדת}}
תהליך היווסדותה של ממלכת יהודה כרוך במחלוקת לגבי שאלת קיומה של הממלכה המאוחדת. עד לשנות התשעים מקובל היה בקרב רוב החוקרים התיאור המקראי לראשית ההתנחלות הישראלית ולקיומה של [[ממלכת ישראל המאוחדת]], שממנה התפצלה ממלכת יהודה. משום כך, טען בנימין מזר שהמעבר בין השלב הראשון של תקופת הברזל, תקופת הברזל 1, המאופיינת ביישובים כפריים קטנים ותרבות חומרית דלה, לשלב השני, תקופת הברזל 2א', בה התפתחו העיור והתרבות החומרית, חל בסביבות שנת 1000 לפסה"נ - שנים ספורות לאחר עליית דוד לשלטון, לפי הכרונולוגיה המקראית{{הערה|1=Mazar, B. 1951. The Stratification of Tell Abu Hawan on the Bay of Acre. Bulletin of the American Schools of Oriental Research 124: 21-25}}.
החל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], בעקבות נגישות למידע ארכאולוגי חדש, ארכאולוגים שונים החלו הטילו ספק בקיומה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.oxfordscholarship.com/view/10.1093/acprof:oso/9780198728771.001.0001/acprof-9780198728771-chapter-3|הכותב=Reinhard G. Kratz|כותרת=Historical and Biblical Israel: The History, Tradition, and Archives of Israel and Judah|אתר=אוניברסיטת אוקספורד|תאריך=}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 25495495:0|{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=Qjkz_8EMoaUC&pg=PA302&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|הכותב=|כותרת=Biblical History and Israel S Past: The Changing Study of the Bible and History|אתר=|תאריך=}}}}. טקסטים עתיקים{{הבהרה|מאיזו תקופה}} שנמצאו מתייחסים בנפרד לממלכת ישראל וממלכת יהודה, ומכנים את ממלכת יהודה העתיקה בשם "בית דוד". על פי [[ממצא ארכאולוגי|הממצאים הארכאולוגים]], כמות התושבים שהייתה באזור ממלכת יהודה לפני היווסדה נעה בין מאות לאלפי אנשים, ועל פי רוב{{מקור}} הארכאולוגים, הממצאים אינם מעידים, למשל, על מערכת [[בירוקרטיה|ביורוקרטית]] מתקדמת המאפיינת ממלכה מסודרת, ומכך עולה תמונה אפשרית שמלכות דוד המוקדמת הייתה קטנה ומקומית{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=tu02muKUVJ0C&pg=PA229&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|הכותב=|כותרת=The Pitcher is Broken: Memorial Essays for Gösta W. Ahlström|אתר=|עמודים=229-228|תאריך=}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20181003124250:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=lWyHy0nxqMc&list=PLNiWLB_wsOg56IVOunaES9qw3FAVJrZXA&index=2|הכותב=|כותרת=עלייתה של האימפריה האשורית וחורבנה של ממלכת ישראל|אתר=|מידע נוסף=דקות 26:23-10:24|תאריך=}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 25495495:0}}, וייתכן שאפילו הייתה בפועל ממלכת חסות של ממלכת ישראל{{הערה|שם=הערה מספר 20181003124250:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=lWyHy0nxqMc&list=PLNiWLB_wsOg56IVOunaES9qw3FAVJrZXA&index=2|הכותב=|כותרת=עלייתה של האימפריה האשורית וחורבנה של ממלכת ישראל|אתר=|מידע נוסף=דקות 26:23-10:24|תאריך=}}}}. בשנת 1996 הציע [[ישראל פינקלשטיין]] את 'הכרונולוגיה הנמוכה', לפיה המעבר בין שלביה של תקופת הברזל אירע לאחר מסע [[שישק הראשון#מסעו הצבאי של שושנק הראשון|שישק]] לארץ בשנת 925 לפנה"ס לערך (מל"א י"ד 25){{הערה|1=Finkelstein, I. 1996. [http://www.ingentaconnect.com/content/maney/lev/1996/00000028/00000001/art00011 The Archaeology of the United Monarchy: An Alternative View.] Levant 28: 177-186}}, לאחר התקופה בה לפי המקרא התקיימה הממלכה המאוחדת. אסכולות שונות במחקר מעריכות שממלכת יהודה נוסדה - בדומה לממלכות נוספות באזור כמו [[מואב]] ו[[ממלכת אדום|אדום]] - כמה עשרות שנים לאחר התפתחותן של ממלכות צפוניות יותר, ביניהן ממלכת ישראל{{הערה|שם=הערה מספר 20181003124250:0}}.
על פי הערכות [[כלכלה|כלכליות]] של החוקרים, שטח הליבה של יהודה כולל את אזור ההר והמדבר החל מדרום [[הר חברון]] מדרום, ועד מעט צפונית לירושלים - אזור המאפשר גידולים של [[זית (פרי)|זיתים]], [[ענבים]] ומעט [[דגנים]], אך לא כולל דרכי סחר או משאבי טבע נדירים שיאפשרו התעשרות ועוצמה כלכלית ומדינית, אלא חיים דלים יחסית מבחינת האמצעים העומדים לרשות תושבי המקום. לפיכך נוצרת התמונה לפיה ממלכת יהודה יכלה להתחזק מבחינת עושרה ומעמדה המדיני רק לאחר שהשתלטה על שטחי [[השפלה]] ו[[עין גדי (יישוב עתיק)|עין גדי]], דבר אשר קורה רק בשלב מאוחר יותר{{הערה|שם=הערה מספר 20181003124250:0}}. הכרונולוגיה הנמוכה לא התקבלה, בפרט בתחילה, על ידי רוב החוקרים, בעיקר משום משמעותה - שכבות היישוב המפוארות של ארץ-ישראל נותקו משלמה ותוארכו כ-80 שנה לאחר מכן, לימי בית-עמרי בישראל. כפתרון פשרה אפשרי למחלוקת, הרצוג וזינגר-אביץ הציעו על בסיס ניתוח כלי החרס של התקופות השונות למקם את המעבר בין שלביה של תקופת הברזל לאמצע המאה העשירית לפסה"נ{{הערה|1=Herzog, Z. and Zinger-Avitz, L. 2004. Redefining the Centre: The Emergence of State in Judah. Tel Aviv 31: 209-244.}}, ובהתאמה להצעה זו הוצעה 'הכרונולוגיה המעודכנת' בידי [[עמיחי מזר]], לפיה אירע המעבר בשליש הראשון של אותה המאה{{הערה|1=Mazar, A. 2005. The debate over the chronology of the Iron Age in the southern Levant. The The Bible and Radiocarbon Dating, pp. 15-30}}.
בדיקות [[תיארוך פחמן-14]], היכולות לתארך שכבות ארכאולוגיות לפי בדיקות כימיות, תמכו בכרונולוגיה הנמוכה{{הערה|1=Boaretto, E., Jull, A.J.T., Gilboa, A. and Sharon, I. 2005. Dating the Iron Age I/II Transition in Israel: First Intercomparison Results. Radiocarbon 47: 39-55}}. ואולם [[סער גנור]], יחד עם [[יוסי גרפינקל]], פירסמו בדיקת פחמן 14 שסותרת את שיטתו של פינקלשטיין, ותומכת בתיארוך המסורתי{{הערה|1=מאמר [http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=17&sub_subj_id=517&id=1518#as חפירות חורבת קייפה וסופה של ה“כרונולוגיה הנמוכה”], באתר של רשות העתיקות.}}.
הדיון אודות הממלכה המאוחדת ממשיך להתקיים גם עתה. יש שמכירים בקיומה של ישות מדינית שמושבה בירושלים, אבל טוענים שהממלכה המאוחדת לא הייתה גדולה או בעלת השפעה, וכי את המהפכה העירונית/תרבותית יש לייחס רק לימי הממלכה המפולגת. בספרו [[ראשית ישראל]] טען פינקלשטיין כי אין ראיות ארכאולוגיות לקיומה של הממלכה המאוחדת. לדבריו, הממלכה הראשונה שנוסדה היא [[ממלכת ישראל]] הצפונית, ורק לאחר חורבנה של זו הופכת ממלכת יהודה למשמעותית באזור. פינקלשטיין כתב שירושלים הייתה בתקופה המיוחסת לדוד ושלמה כפר עני קטן, ולא בירה של ממלכה עשירה. ואולם יש המערערים על מסקנותיו, וטוענים שהעדר ממצאים ניתן לתלות בגורמים שונים ואיננו מהווה ראיה, ובפרט בנוגע לדוד ושלמה, שהמקום הטבעי לממצאים מתקופתם הוא באתר בעייתי, עיר דוד, עליו פעלו כוחות סחף חזקים והיה חשוף לתהליכי חציבה, בנייה והרס במשך אלפי שנים - תהליכים שמחקו שרידים ועקבות של תקופות קדומות{{הערה|1=J.M. Cahill, “Jerusalem at the Time of the United Monarchy: The Archaeological Evidence”, in Jerusalem in Bible and Archaeology, pp. 13-80.}}. ד"ר [[אילת מזר]] רואה בממצאים החדשים (ארמון המיוחס לדוד{{הערה|1=מאמר על [http://www.bib-arch.org/e-features/king-davids-palace.asp ארמונו של דוד המלך], בכתב העת Biblical Archaeology Review}} שנתגלה ב-2005 וחומות ירושלים המיוחסות לשלמה{{הערה|1=מאמר אודות [http://www.hayadan.org.il/first-temple-wall-unearth-2302102/ חומות שבנה המלך שלמה בירושלים] באתר הידען.}} שנתגלו ב-2010), ערעור על טענת פינקלשטיין לחוסר ממצאים. [[אמנון בן-תור]] הסתמך על שלושת השערים הזהים באופן בנייתם שנמצאו ב[[תל חצור]] (הגלילית), ב[[תל גזר|גזר]] (בשפלת יהודה) וב[[תל מגידו|מגידו]] (בצפון השומרון) כאסמכתא לכתוב במקרא (מלכים א ט' ט"ו) ששלמה בנה "את חצור ואת מגידו ואת גזר", כלומר שלט על שטח ניכר מארץ ישראל. בן-תור תיארך את השערים לפי בחינה ישירה של [[סטרטיגרפיה (ארכאולוגיה)|הרצף הסטרטיגרפי]] באתר והגיע למסקנה שיש לתארך את השער בחצור למאה העשירית, תוך הפרכה של התיארוך המאוחר של פינקלשטיין.
לדברי גרפינקל, גם הממצאים שנחשפו ב[[מבצר האלה]] מספקים הוכחה קדומה לקיומה של ממלכה ביהודה ולקיומו של מלך חזק וממשל ריכוזי בירושלים בתקופת דוד המלך{{הערה|1= [http://www.huji.ac.il/cgi-bin/dovrut/dovrut_search.pl?mesge122580533405872560 מאמר ב"מחלקה לדוברות"] באתר של האוניברסיטה העברית.}}.
=== התרחבות הממלכה ===
שינוי גדול מתרחש בשנים [[840-849 לפנה"ס|845-841 לפני הספירה]] באזור [[הלבנט]] בכלל, וכתוצאה מכך בממלכת יהודה בפרט. בעקבות שינויים פנימיים בממלכת [[ארם דמשק|ארם-דמשק]], מתפרקת ברית מקומית שהובילו ישראל ודמשק, ופורצות סדרה של מלחמות אזוריות, בהן מובסים צבאות יהודה וישראל, וכתוצאה מהן נחלשת משמעותית ממלכת ישראל, ומתמוטטת ממלכת גת ה[[פלשתים|פלשתית]], שהעיר [[גת (עיר פלשתית)|גת]] שבמרכזה הייתה דומיננטית ביותר באזור שממערב ליהודה עד לאותה עת{{הערה|שם=הערה מספר 24760411:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=lWyHy0nxqMc&list=PLNiWLB_wsOg56IVOunaES9qw3FAVJrZXA&index=2|הכותב=|כותרת=עלייתה של האימפריה האשורית וחורבנה של ממלכת ישראל|אתר=|מידע נוסף=דקות 40:36-26:28|תאריך=}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:0|{{קישור כללי|כתובת=http://rotter.net/forum/scoops1/235478.shtml|הכותב=|כותרת=תגלית מתקופת המקרא מטילה ספק בעוצמה של ממלכת דוד ושלמה|אתר=רוטר/הארץ|תאריך=}}}}.
ממלכת יהודה נכנעת לארמים, ובהמשך מנצלת את היחלשות שכנותיה ומרחיבה את גבולותיה מערבה ודרומה{{הערה|שם=הערה מספר 25046745:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 24760411:0}}, ומרחיבה את השפעתו התרבותית של אזור ירושלים. התפתחויות אלו, המתוארות במקרא וכן בכתובות אשוריות, מקבלות חיזוק גם מהממצאים הארכאולוגים. הממצאים הארכאולוגים שנמצאו מתקופה זו מצביעים גם על קפיצת מדרגה בהתפתחותה של יהודה מבחינה מנהלתית וכלכלית, ומראים התפתחות חסרת תקדים של [[פקידות]], מערכת מנהל, עושר, [[מוצרי מותרות|מותרות]] ומעמד [[אליטה]], וכן מתחדדים ההבדלים בין הממצאים של ממלכת יהודה לעומת אלו של ממלכות שכנות כמו מואב או אדום. הבדלים אלו באים לידי ביטוי בשינויי [[כתב]] למשל, ולפי חלק מהחוקרים גם בתחילת בנייתו של [[נראטיב]] היסטורי ייחודי שמטרתו להבדיל את יהודה מהממלכות האחרות באזור{{הערה|שם=הערה מספר 24760411:0}}.
לאחר חורבנה של [[ממלכת ישראל]] בשנת [[722 לפנה"ס]] בידי ה[[אשור]]ים היגרו חלק מתושביה לממלכת יהודה ונטמעו בה. לאחר היחלשות אשור השתלטה יהודה על שטחים נרחבים מצפון, שהשתייכו בעבר לממלכת ישראל, מגמה שהסתיימה עם התחזקות כוחו של [[סרגון השני]] מלך אשור שבימיו חזרה ממלכת יהודה להשתעבד לאשור.
=== יהודה הוסאלית ===
בשנת 705 לפנה"ס נפל סרגון השני בקרב מול [[קימרים|שבטי הקימריים]], דבר שעורר את כלל הממלכות המשועבדות לאשור למרוד בה ובהן גם ממלכת יהודה תחת המלך חזקיהו. העמים שמרדו בסרגון השני עשו זאת משתי סיבות עיקריות: א. הם ראו באשור עונש (שוט ובעברית מקראית: "שבט") בו מענישים האלים את העמים הסוררים כפי שניתן למצוא בספר ישעיהו למשל: "הוי אשור, שבט אפי"{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|י|ה}}}}. מותו של סרגון סימן בעיני רבים סימן אלוהי להפסקת עונש השעבוד לאימפריה האשורית ולמאיסת האלים בה. ב. מבחינה פוליטית מותו של מלך בשדה הקרב מעוררת כאוס, זאת משום שלא מונה [[יורש עצר]] באופן מסודר ונפתחה מלחמת ירושה בין האחים הטוענים לכתר, מה שהחליש את אשור ואת אחיזתה בממלכות המשועבדות לה. בסופו של דבר תפס [[סנחריב]], אחד מבניו של סרגון השני, את השלטון ובשנת 701 לפנה"ס יצא למסע עונשין נגד ממלכת יהודה{{הערה|"ובארבע עשרה שנה למלך חזקייה, עלה סנחריב מלך-אשור על כל-ערי יהודה הבצורות--ויתפשם" ({{תנ"ך|מלכים ב|יח|יג}})}}. המלך [[חזקיהו|חיזקיהו]] שילם מס כבד לסנחריב לא לפני שהשאיר את ממלכת יהודה חרבה, כבש את העיר השנייה בגדלה, לכיש והגלה את תושביה. ברם, לא עלה בידו של סנחריב להכניע את ירושלים או לשבות את המלך המורד חזקיהו.
בסוף [[המאה ה-7 לפנה"ס]] האימפריה האשורית החלה בתהליך התמוטטות, ולתקופת ביניים קצרה לא הייתה יהודה כפופה למרותה של אימפריה חיצונית. תקופת ביניים זו היא הרקע ל[[יאשיהו#ספר דברים וריכוז הפולחן|רפורמות של יאשיהו]], שמלך על יהודה באותה התקופה. רפורמה זו סימנה שינוי דרמטי מבחינה [[אידאולוגיה|אידאולוגית]] ו[[תאולוגיה|תאולוגית]], והתמקדה באופן מעשי בעקירת פולחן ה[[אלילים]], ו[[ריכוז הפולחן]] ל[[יהוה|ה']] בירושלים תוך הריסת מקומות הפולחן ברחבי הארץ. על פי [[השערת התעודות]], עוד קודם לכן החלה להתגבש כחלק מהאליטה של יהודה קבוצה אידאולוגית אשר מזוהה עם "[[האסכולה הדויטרונומיסטית]]", וחוקרי מקרא רבים מקשרים את תקופה זו לתחילת כתיבתו של [[ספר דברים]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=2Vo-11umIZQC&pg=PA153&lpg=PA153&dq=Deuteronomy+John+W+Rogerson&redir_esc=y#v=onepage&q=Deuteronomy%20John%20W%20Rogerson&f=false|הכותב=|כותרת=Eerdmans Commentary on the Bible|אתר=|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.openu.ac.il/zmanim/zmanim94/94-neeman.html|הכותב=|כותרת=לשחזור ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל: מקרא, ארכאולוגיה וכתיבת היסטוריה|אתר=|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ranlevi.com/2018/04/09/osim_tanach_stavi_yoshiyahu_pt_2_mst/|הכותב=|כותרת=עושים תנ"ך יאשיהו וגילוי ספר התורה: הקונספירציה ששינתה את תולדות העם היהודי (חלק 2)|אתר=|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=ATDWInu5VCwC&pg=PR7&dq=Deuteronomy&redir_esc=y&hl=iw#v=onepage&q&f=false|הכותב=|כותרת=Deuteronomy: Issues and Interpretation|אתר=|עמודים=5|תאריך=}}}}.
תקופת ביניים זו נמשכה שנים ספורות בלבד, ולאחריהן נשלטה יהודה באופן זמני וחלקי על ידי מצרים, עד שהובס הצבא המצרי בידי [[נבוכדנצר השני]] שהומלך ל[[מלכי בבל|מלך בבל]], והשלים את השתלטות [[בבל|הבבלים]] על השטחים שהיו שייכים בעבר לאשורים, ביניהם ממלכת יהודה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://geacron.com/home-en/|הכותב=|כותרת=Interactive World History Atlas since 3000 BC|אתר=|תאריך=}}}}.
[[מלחמת בבל-יהודה|נפילתה הסופית]] של ממלכת יהודה הייתה בחורבן בית המקדש הראשון (586 לפנה"ס) על ידי [[נבוזראדן]], מי שהיה מפקד שומרי הראש של נבוכדנצר השני{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|כה|ח|כא}}}}.
מלך יהודה האחרון היה צדקיהו.
==כרונולוגיה של מלכי יהודה==
{{הפניה לערך מורחב|מלכי יהודה וישראל}}
==ראו גם==
*[[נחלת שבט יהודה]]
*[[ממלכת ישראל]]
*[[בית דוד]]
*[[יהוד מדינתא]]
*[[ממלכת החשמונאים|יהודה בתקופה החשמונאית]]
*[[התקופה הרומית בארץ ישראל#יהודה כמדינה ווסאלית|יהודה בתקופה הרומית]]
*[[יהודה (חבל ארץ)]]
*[[כרונולוגיה של המקרא]]
==לקריאה נוספת==
* בוסתנאי עודד<!--בוסתנאי הוא שמו הפרטי-->, '''תולדות עם ישראל בימי בית ראשון''', כרכים ב-ד (יחידות 4–12), רעננה: הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]]. מהדורה שנייה: 2008. {{ISBN|9789650610036}}
* [[עודד ליפשיץ (היסטוריון)|עודד ליפשיץ]], '''ירושלים בין חורבן להתחדשות: יהודה תחת שלטון בבל''', ירושלים: הוצאת [[יד יצחק בן צבי]], תשס"ד-2004{{הערה|1=ביקורת: {{קתדרה|בוסתנאי עודד ואברהם פאוסט|ארץ יהודה בתקופה הנאו-בבלית|121.7|121, ספטמבר 2006, עמ' 178-171.}}.}}.
* [[עמיחי מזר]], [[גבריאל ברקאי]], '''מבוא לארכאולוגיה של ארץ-ישראל''', כרך ג' - '''תקופת הברזל''' (יחידות 8–9), רעננה: הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]].
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.bibleage.com/dictionary/bible.html תקציר על מלכי ישראל באתר "עידן התנ"ך"]
* {{קתדרה|[[יוסף גרפינקל]]|תפוצתן של 'טביעות החותם הזהות' והמערך היישובי ביהודה ערב מסע סנחריב|32.8|32, יולי 1984}}
* {{קתדרה|[[נדב נאמן]], [[אנסון רייני]], [[אברהם בירן]] ו[[יצחק בית-אריה]]|דיון: הנגב בשלהי ימיה של ממלכת יהודה|42.4|42, ינואר 1987, עמ' 38-3}}
* {{קתדרה|[[מרדכי כוגן]]|דת ופולחן בממלכת יהודה בימי ההגמוניה האשורית – עיון מחודש|69.7|69, ספטמבר 1993, עמ' 17-3}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{טווח שנים בתולדות עם ישראל|התחלה=2964|סיום=3338|תיאור=ממלכת יהודה}}
[[קטגוריה:ישויות מדיניות בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:מדינות לשעבר באסיה]]
[[קטגוריה:התקופה הישראלית]]
| 