ממשלת אחדות לאומית (ישראל) – הבדלי גרסאות

:על אף היציבות שהושגה, סבלה הממשלה ממשברים תכופים, שנפתרו במשא ומתן אינטנסיבי בין הצדדים. סכסוך שהתגלע בין שמעון פרס ליצחק מודעי הביא להחלפת מודעי ב[[משה נסים]] כשר האוצר. לקראת סוף כהונתה ניסה שמעון פרס, כשר חוץ, לקדם יוזמה לכינוס "[[ועידת שלום בינלאומית]]" לפתרון הסכסוך ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], כל זאת תוך התנגדות חריפה של ראש הממשלה יצחק שמיר.

 

* [[ממשלת ישראל העשרים ושלוש]] ב[[הכנסת השתים עשרה|כנסת השתים עשרה]], בראשות יצחק שמיר, [[1988]]: מערכת [[הבחירות לכנסת השתים עשרה]] בשנת 1988 הייתה צמודה אף היא. ב[[עימות בחירות|עימות]] הטלוויזיוני שנערך בין שמיר ופרס ערב הבחירות הצהיר שמיר במפורש כי לאחר הבחירות יתמוך בהקמת ממשלת אחדות נוספת. הדבר הביא לו ליתרון קל, ותוצאות הבחירות הביאו 40 מנדטים לליכוד ו-39 מנדטים למערך. על אף שניסה בתחילה להקים [[ממשלה צרה]] עם המפלגות הדתיות והמפלגות הימניות, הצטרפו בסוף אנשי המערך אל הממשלה, כאשר פרס משמש כשר האוצר ורבין שר הביטחון.{{הערה|{{מעריב||נצחון לשמיר: ממשלת אחדות|1988/12/21|00105}}, {{מעריב||המשך|1988/12/21|00204}}{{ש}}{{מעריב|מנחם רהט, אילן בכר ויוסף צוריאל|המפד"ל וש"ס מצטרפות לממשלה|1988/12/22|00105}}, {{מעריב||המשך|1988/12/22|00200}}}} לראשונה הצטרף לממשלה שר צעיר, [[אריה דרעי]] מ[[מפלגת ש"ס|ש"ס]]. הממשלה סבלה מלחצים וחיכוכים פנימיים מתחילת דרכה, ונראה כי ההרמוניה ששרתה בממשלה הקודמת אבדה. בחודש מרץ [[1990]] הגו אנשי מפלגת העבודה עם אריה דרעי את רעיון "[[התרגיל המסריח]]" שעיקרו הפלת הממשלה, ויצירת קואליציה חדשה של המערך והמפלגות הדתיות. הממשלה הופלה ביום [[15 במרץ]] 1990, ונשיא המדינה חיים הרצוג הטיל על שמעון פרס את הרכבת הממשלה. באופן מפתיע, חזרו בהם השותפים הקואליציונים [[אגודת ישראל]], ו[[מפלגת ש"ס|ש"ס]] מהסכמתן להקים ממשלה עם המערך, ופרס התבזה בכך שלאחר שהודיע כי הצליח להרכיב את הממשלה, וביקש לכנס לשם כך את הכנסת, היה אנוס להודיע כי נכשל. לאחר כשלושה חודשים של אי וודאות, הצליח יצחק שמיר להקים ממשלה צרה עם המפלגות הדתיות ומפלגות הימין. אף ימיה של ממשלה זו היו קצרים ומרים. האירועים שהתרחשו, [[מלחמת המפרץ הראשונה]] ו[[ועידת מדריד]] שבאה בעקבותיה, ערערו את אמונם של אנשי הימין בממשלה שהסכימה לשבת בוועידת מדריד, והם הביאו להפלת הממשלה בחודש ינואר [[1992]].

* [[ממשלת ישראל העשרים ותשע]], ב[[הכנסת החמש עשרה|כנסת החמש עשרה]], בראשות [[אריאל שרון]], [[2001]]. ב[[הבחירות לכנסת החמש עשרה|בחירות לכנסת החמש עשרה]], שהתקיימו בשנת [[1999]] הצביע הבוחר (בפעם האחרונה) בשני פתקים. האחד לכנסת, ואילו השני לראשות הממשלה. לראשות הממשלה נבחר [[אהוד ברק]] שהחל את אחת מתקופות הכהונה הקצרות והסוערות הזכורות לראש ממשלה בישראל. לאחר כישלון [[ועידת קמפ דייוויד (2000)|ועידת קמפ דייוויד]], ותחילת [[האינתיפאדה השנייה]] איבד ברק את הבסיס הקואליציוני לממשלתו, ולנוכח הרוב שנוצר בעד הקדמת הבחירות לכנסת הודיע על התפטרותו, ועל עריכת בחירות חדשות לראשות הממשלה בלבד. בבחירות שהתקיימו ב-[[6 בפברואר]] 2001 הביס אריאל שרון את ברק. ברק התפטר מחברותו בכנסת, ולמנהיג המפלגה מונה במינוי זמני שמעון פרס. זה הוביל את המפלגה לממשלת אחדות עם הליכוד, בה קיבל פרס את תפקיד שר החוץ, ו[[בנימין בן אליעזר]] מונה לשר ביטחון. שרון הציג את הממשלה בפני הכנסת ב-[[7 במרץ]].