משרד הביטחון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏תקציב משרד הביטחון: עריכה, עדכון, הרחבה
שורה 16:
'''משרד הביטחון''' (או בראשי תיבות: '''משהב"ט''') הוא [[משרד ממשלתי|המשרד הממשלתי]] האמון על ביטחונה של [[מדינת ישראל]]. זהו המשרד הממשלתי בעל ה[[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב]] השני בגודלו בישראל, אחרי משרד החינוך{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://next.obudget.org/|הכותב=הסדנא לידע ציבורי|כותרת=מפתח התקציב|אתר=next.obudget.org|תאריך_וידוא=2018-12-01}}}}. מטה המשרד ממוקם ב[[מחנה רבין]] (הקריה) ב[[תל אביב-יפו]].
 
==מערכת הבטחוןהביטחון==
[[קובץ:Flag of Israel Minister of Defence.svg|שמאל|ממוזער|250px|דגלו הרשמי של שר הביטחון]]
מערכת הביטחון מורכבת משלושה אורגנים:
שורה 119:
 
==תקציב משרד הביטחון==
הוצאות הביטחון הגבוהות בישראל הן, בין היתר, פועל יוצא של האיומים הביטחוניים הניצבים בפניה. עקב כך שיעור תקציב הביטחון מהתמ"ג גבוה בישראל מאשר במדינות אירופה וארה״ב. בשנת 2017 היוו הוצאות הביטחון כ-5.74% תוצר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mof.gov.il/BudgetSite/statebudget/BUDGET2019/MINISTERIESBUDGET/Safety/DocLib/MisradHabitachon_Main.pdf|הכותב=|כותרת=תקציב משרד הביטחון|אתר=משרד האוצר|תאריך=}}</ref>
 
לתקציב הביטחון שלושה יעדים מרכזיים:
 
'''מוכנות''' - הכנת הצבא למלחמה. התקציבים המופנים למוכנות נועדו לממן בין השאר רכש של חלקי חילוף, שמירת כשירותן של הזרועות על ידי אימונים, מלאי תחמושת וכיו"ב.
 
'''התעצמות''' - השקעה במלאי ההון הביטחוני העתידי. מטרתה לתת מענה לאיומים נחזים קיימים ועתידיים באמצעות מחקר ופיתוח, וכן להצטייד באמצעים שיעמדו לרשות המערכת בטווח של מספר שנים.
 
'''פעילות שוטפת ובטחון שוטף''' - אלו מתבטאים בעלויות התחזוקה, בפעילות הביטחון היומיומית של מערכת הבטחון וכן בהוצאות שכר, הגמלאות, ואגפי השיקום והמשפחות השכולות.
 
=== בקרה תקציבית ===
תקציב משרד הביטחון הוא באופן מסורתי תקציב המשרד הממשלתי גדול ביותר ב'''[[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב השנתי]]''' (ושני רק לתקציב המופנה להחזר חובות). באופן מסורתי ישנה הסתרה לגבי מרכיבי התקציב, והנתון הגלוי היחיד המפורסם לציבור הוא גודל התקציב הכללי. תהליכי הבקרה והשקיפות השתפרו והורחבו הן על ידי גורמים שונים בממשלה — משרד האוצר, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-הביטחוני), [[מבקר המדינה]] ו[[המועצה לביטחון לאומי]] — והן על ידי הכנסת באמצעות ועדת החוץ והביטחון (וועדות המשנה שלה) והוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. בכלל זה נעשו מספר צעדים להגברת הפיקוח והשקיפות האזרחית על תקציב הביטחון במסגרת החלטות הממשלה והסיכומים בין משרד האוצר למשרד הביטחון: פרסום חלק תקציב הביטחון הלא מסווג וקביעת כללים מגבילים על ניהולו, בקרה על תהליך קבלת החלטות בפרויקטים רב-שנתיים ונושאים נוספים.{{ש}}
ב-8 בינואר 2012 התקבלה החלטת ממשלה 4088 המגדירה מהלכים לשיפור השקיפות והבקרה על תקציב הביטחון בתחום התקציב והשכר. בהמשך לכך הועמד לרשות משרד האוצר מסוף תקציב המאפשר צפייה ישירה בזמן אמת בתקציב משרד הביטחון. בהתאם לכך ממשיך ממשיכים משרד הביטחון ומשרד האוצר לפעול יחד ובתיאום, על פי הסכמים והחלטות, לקידום נושא השקיפות והבקרה ואף מקדמים את הרחבת שיתוף הפעולה בנושא.{{הערה|שם=עיקרי התקציב לשנת 2013–2014 - משרד האוצר|mof.gov.il/BudgetSite/statebudget/.../MainBudgetFull_2013_2014.doc
}}
 
=== הרכב תקציב משרד הביטחון ===
על פי נתוני משרד האוצר, הצעת תקציב משרד הביטחון לשנת הכספים 2019 מסתכמת בכ-72.9 מיליארד ש"ח. מהם כ-55.3 מיליארד ש"ח בהוצאה נטו וכ-17.6 מיליארד ש"ח בהוצאה מותנת בהכנסה מסיוע אמריקאי, פרויקטים משותפים, והכנסות אחרות<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://mof.gov.il/BudgetSite/statebudget/BUDGET2019/MINISTERIESBUDGET/Safety/DocLib/MisradHabitachon_Main.pdf|הכותב=|כותרת=הצעת תקציב משרד הביטחון לשנת 2019|אתר=משרד האוצר|תאריך=}}</ref>.
 
להבדיל מתקציביהם של משרדי הממשלה האחרים הממומנים על ידי מקורות המשק בלבד, תקציב הביטחון מורכב גם מכספי סיוע מארה"ב המהווה בו נדבך מרכזי. בהתאם להסכם עם הממשל בארה"ב, היקף הסיוע לשנים 2028-2019 עומד על 38 מיליארד דולר. רובו מיועד לרכש פלטפורמות ואמצעי לחימה נוספים, ואחזקת אמצעי הלחימה הנרכשים בארה"ב. 26.3% מתקציב הסיוע ניתנים להמרה להוצאה מקומית בישראל.
 
חלקו הגדול של תקציב משרד הביטחון חסוי. בשנת 2019 עמד התקציב הגלוי על כ-15.3 מיליארד ש"ח. בכללו כ-7.9 מיליארד ש"ח לשכר אנשי קבע ולגמלאות, לשיקום ולנכים כ-3.5 מיליארד, ולמשפחות שכולות ולהנצחה כ-1.5 מיליארד ש"ח. תקציב אמ"ש (אגף משאבי אנוש) במשרד הביטחון עמד על כמיליארד ש"ח<ref name=":0" />
על פי נתוני משרד האוצר{{הערה|פורסמו באתר [[TheMarker]], [http://www.themarker.com/st/inter/themarker/word/def2012.pdf]{{קישור שבור|28.1.2019}}}}, נכון לשנת [[2016]] עמד תקציב הביטחון (הוצאה בפועל) על כ־64.3 מיליארד ש"ח (מול הכנסות של כ-7.9 מיליארד ש"ח, רובם מחו"ל). נכון ל-[[2012]] מרכיב השכר בצה"ל עמד על 20.8 מיליארד ש"ח (מתוכם 10.2 מיליארד ש"ח תשלומי שכר למשרתי [[שירות קבע|קבע]] ו־5.9 מיליארד ש"ח תשלומי [[גמלה|גמלאות]], שאר הסכום שולם ל[[אזרח עובד צה"ל|אזרחים עובדי צה"ל]] (2.3 מיליארד), חיילי [[מילואים]] (1.5 מיליארד) וחיילי [[שירות סדיר|חובה]] (1.1 מיליארד)). מרכיב השכר והגמלאות בקרב עובדי משרד הביטחון עמד על 2.6 מיליארד ש"ח, ותקציב אגף השיקום עמד על 5 מיליארד ש"ח, כמחצית ממנו תגמולים ותשלומי משפחה. תקציב הרכש עמד על 30 מיליארד ש"ח, כאשר כ־9.5 מיליארד ש"ח מתוכו הוא חלק מ'''[[סיוע אמריקאי לישראל|הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל]]''', המיועד רק לרכישות בתוך [[ארצות הברית]] (כ־73.7% מהסכום הכולל של הסיוע). התקציב לבניית [[גדר הגבול ישראל-מצרים|הגדר בגבול מצריים]] עמד על 658 מיליוני ש"ח, התקציב להקמת מתקן שהייה למסתננים עמד על 144 מיליוני ש"ח, ותקציב תחזוקת [[גדר ההפרדה]] ומרחב קו התפר עמד על 648 מיליוני ש"ח. תקציב [[ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר]] עמד על 27 מיליוני ש"ח מתקציב משרד הביטחון.
 
==שר הביטחון==