יוסף אלרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 104:
השופט אלרון נקט בגישה זו אף באשר לשימוש בהריסת בתי מחבלים כאמצעי הרתעתי, וקבע כי "חרף הספקות שהובעו בעת האחרונה בפסיקה ובספרות ביחס לכוח ההרתעה של הריסת בתים, עמדתי היא כי כאשר הוכיח המפקד הצבאי שקיים אפקט הרתעתי ראוי ומשמעותי, כבענייננו, הרי שאין להתערב בהחלטת הרשויות המוסמכות לעשות שימוש באמצעי זה"{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\17\860\087\j04&fileName=17087860.J04&type=2 בג"ץ 8786/17 אבו אלרוב נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (26.11.2017)]}}.
במקרה אחר הוא קבע כי החלטת [[משרד הבריאות]] האוסרת על ביצוע לידות בית ב"מרכזי לידה טבעית", סבירה ומידתית, וזאת תוך שציין שאף שיש טעם בעמדת העותרות באשר ליתרונות הגלומים בלידה מחוץ לכתלי בית החולים, הרי ש"בהפעילו ביקורת שיפוטית על החלטת הרשות, בית המשפט אינו נדרש להכריע מי מבין העמדות נכונה או ראויה יותר בעיניו; עליו לבחון האם החלטתה של הרשות התקבלה על סמך שיקולים ענייניים ומקצועיים והאם היא מצויה במתחם הסבירות". לאחר איזון שערך בין זכותן של יולדות לאוטונומיה ולפרטיות לבין הרצון להגן על חייהם ובריאותם של היולדת והיילוד, קבע כי לא נפל פגם בהחלטת משרד הבריאות בעניין זה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17054280.J07|סוג=בג"ץ|עותר=רום|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=18 ביוני 2018}}}}. אלרון גם סירב בדעת הרוב להתערב בשיקול מנהל השירותים הווטרינריים באיזון בין צער בעלי חיים לבריאות הציבור{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=19008610.Z12|סוג=עע"מ|עותר=מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר|משיב=נח - התאחדות ישראלית של ארגונים|ניתן ב=26 ביוני 2019}}}}.
במספר מקרים אחרים אלרון נמנע מלהתערב בשיקול דעתן של רשויות התכנון, וציין כי בית המשפט "ייטה שלא להתערב בהחלטותיהם של גופי התכנון אלא אם הוכח קיומו של פגם משפטי בהליך קבלת ההחלטות, או שההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני"{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\17\740\059\j11&fileName=17059740.J11&type=2 בג"ץ 5974/17 המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה (23.1.2019)]. ראו גם עע"מ 7310/16 עיריית בת ים נ' ועדת המשנה לעררים המועצה הארצית לתכנון ובניה (23.10.2018).}}.
| |||