הבדלים בין גרסאות בדף "ממלכת כארתלי-קאחתי"

 
==היסטוריה==
לאחר מותו של נאדר שאה בשנת 1747, [[ארקלה השני]] ו[[תאימורז השני, מלך קאחתי|תאימורז השני]] {{אנ|Teimuraz II of Kakheti}} ניצלו את התוהו ובוהו בחצר הפרסית. בתקופה שלאחר מכן כרת ארקלה השני בריתות עם החאנות של האזור {{אנ|Khanates of the Caucasus}}, ביסס את מעמדו כשליט מוביל ב[[עבר הקווקז]], וביקש סיוע רוסי. בשנת 1762 הוא ירש את אביו כמלך [[ממלכת כאתליכארתלי]] ויחד עם העובדה שכבר היה מלך [[ממלכת קאחתי]], הפכה [[מזרח גאורגיה]] מאוחדת מבחינה פוליטית בפעם הראשונה מזה של מאות. בסביבות שנת 1760 היה ברור כי כארים חאן זנאד {{אנ|Karim Khan Zand}} הוא השליט החדש של [[ממלכת פרס|פרס]]. זמן קצר לאחר מכן ב- 1762-1763 הגיש ארקלה את כתב צייתנותו לפרס וקיבל את הסמכתו כ[[ואלי (תואר שלטוני)|וואלי]] ("מושל" או "משנה למלך") של גוֹרגִ'יסְטַאן ([[גאורגיה]]). שהיה תואר שלטוני [[האימפריה הספווית|ספווי]] מסורתי, שהפך באותם ימים תואר ריק מתוכן. כארים חאן נפטר בשנת 1779, ועם מותו חזר התוהו ובוהו לחצר הפרסית.
 
מתוך כוונה שממלכתו תישאר עצמאית ומצד שני מתוך הכרה שיצטרך מגן חיצוני, ארקלה השני בא לידי הסכם עם [[האימפריה הרוסית]] בשנת 1783 וחתם על [[חוזה גאורגייבסק]]. על פי ההסכם הועבר האחריות לביטחון הממלכה ויחסי החוץ שלה, לידי הרוסים. כמו כן, התכחש ארקלה באופן רשמי מכל תלות בפרס או כל ממלכה אחרת. עם זאת למרות הוויתורים הגדולים שנעשו לרוסיה, הצליח ארקלה לשמור על אוטונומיה פנימית בתוך ממלכתו.