תשוקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 25775009 של Rpz79 (שיחה) אם ברצונך לשנות את שם הערך, יש דרך לעשות זאת ראה וק:שינוי שם ערך
שורה 6:
 
== תשוקה במקרא ==
המילה "תשוקה" מופיעה במקרא, בהטיות שונות, שלוש פעמים בסך הכל. בבראשית ג' נאמר בעקבות חטא אכילת פרי העץ הדעת: {{ציטוטון|אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ '''תְּשׁוּקָתֵךְ''' וְהוּא יִמְשׇׁל בָּךְ}}, בבראשית ד' נאמר אל קין לאחר שמנחתו לא נענתה: {{ציטוטון|הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ '''תְּשׁוּקָתוֹ''' וְאַתָּה תִּמְשׇׁל בּוֹ}}. המופע השלישי הוא בשיר השירים ז': {{ציטוטון|אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי '''תְּשׁוּקָתוֹ'''}}.
כבר במקרא, בספר [[בראשית]] אנו נתקלים בעדויות ראשוניות לנושא התשוקה, שבא לידי ביטוי בסיפור [[אדם וחווה]].
 
המורכבות של פירוש המילה 'תשוקה' נובעת הן ממיעוט המופעים שלה, הן מהאניגמטיות של חלק מההקשרים בה היא מופיעה והן בגלל הסנטימנט השונה כל כך בין ההקשרים של המופעים הללו – בבראשית המילה נושאת מטען רגשי שלילי ואילו בשיר השירים נראה כי למילה יש סנטימנט חיובי דווקא.
חווה, על אף האיסור לאכול מ[[עץ הדעת]], משתוקקת לאכול מהעץ כיוון שהוא תאווה לעיניים. היא אוכלת מפרי העץ וגורמת אף לאדם לאכול מן העץ. ניתן לראות כי אף העונש אותו חווה קיבלה קשור באופן ישיר לתשוקה: "וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ". (בראשית ג טז). מאידך קיים אזכור גם לתשוקה גברית אל האישה, "אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ" (שיר השירים ז' י"א)
 
גישה פרשנית אחת, מפרשת את המילה "תשוקה" במשמעות של 'משיכה' (desire) ובעיקר משיכה בעלת אופי מיני. יש ניואנסים בקרב מחזיקי גישה זו – חלקם תופסים את המשיכה בצורה מינית יותר ואחרים מזהים אותה כמשיכה וכתלות גופנית או נפשית של האישה באיש. גישה זו באה לידי ביטוי מובהק בתרגומים מודרניים שונים למקרא והיא מבוססת בחלקה על המופע של המילה 'תשוקה' בשיר השירים, שם למילה יש הקשר ארוטי מובהק והן על שימושים מאוחרים במילה תשוקה. השלכת גישה זו, בין היתר, היא שהכתובים בספר בראשית מזהים את המשיכה האירוטית שבין האיש לאישה כמרכיב בעונשה של האישה.
 
קריאה אחרת, מפרשת את המילה 'תשוקה' בהקשר של 'תשובה' (return) או פנייה של האישה חזרה אל האיש שלה. לקריאה זו יש ביסוס הן מתוך תרגומי המקרא הקדומים לשפות שונות (שמקבלים ביטוי גם בפרשנות המקרא הנוצרית והיהודית המוקדמת) והן מתוך עיון בהקשר המקומי של הכתובים בבראשית. בראשית ג' מתאר את העונש שלוקה בו האדם לאחר חטאו, העונש אצל האדם היא שיבתו אל העפר ממנו נוצר. תשוקת האישה מקבילה לשיבת האדם אל האדמה כי האדם נוצר מן האדמה ואילו האישה נוצרה מהאדם.
 
הביטוי "נפש שוקקה" במובן של אדם שמתאווה למזון, מופיע מספר פעמים במקרא: "וְהִנֵּה עָיֵף וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה" (ישעיה כ"ט ח'). "כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה" (תהילים ק"ז ט').