אילן גילאון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 75:
בינואר 2017, הצליח גילאון להעביר בקריאה טרומית הצעת חוק שלו להשוואת קצבת הנכות לגובה שכר המינימום, וזאת בניגוד לעמדת הממשלה. כתוצאה מהיעדרותם של מספר חברי כנסת מהקואליציה ולכמה אשר נמנעו עברה הצעת החוק בפער של קול בודד. המהלך אמנם נבלם בשלבי החקיקה המאוחרים יותר, אך הוביל למאבק ציבורי חריף להעלאת קצבאות הנכות, אשר כלל הפגנות וחסימות כבישים של ארגוני הנכים. באוגוסט 2017 הצטרפה [[הסתדרות העובדים הכללית החדשה]] למאבק, ובערב יום הכיפורים לאחר משא ומתן שבו לקחו חלק גם חבר הכנסת גילאון לצד יו"ר הקואליציה חבר הכנסת דוד ביטן - הגיעו להסכמות עם נציגי הממשלה בדבר העלאת קצבת הנכות לכ-4050 ש"ח בפעימות עד שנת 2021, ולהצמדתה לשכר הממוצע במשק{{הערה|1= יניב כרמל, [http://www.davar1.co.il/special/first-we-take-manhatan/ אילן, התפשרתם בהסכם? "פירסט ווי טייק מנהטן, ד'ן ווי טייק ברלין"], באתר [[דבר ראשון (אתר אינטרנט)|דבר ראשון]], 11 באוקטובר 2017}}.
 
בחודש מרץ 2017 גילאון הכריז על התמודדתו לראשות מרצ מול יו"ר המפלגה המכהנת זהבה גלאון, אך בפברואר 2018 פרש מהמירוץ בעקבות [[שבץ מוחי]] שעבר{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|אילן גילאון מסביר את הרקע לפרישה: "עברתי שבץ מוחי"|breaking-news/Article-627541|13 במרץ 2018}}}}. במרץ 2019 עבר שבץ מוחי נוסף.
 
בפריימריז שנערכו במפלגת מר"צ לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים ואחת]] זכה גילאון במקום הראשון (לאחר יו"ר המפלגה [[תמר זנדברג]]).