יהדות רפורמית – הבדלי גרסאות

ב-1926 הוחלט להקים גוף בינלאומי משותף שירכז את הרפורמים כולם, בארצות הברית, בגרמניה, בבריטניה וביתר אירופה. בכנס היסוד נכחו משתתפים כמונטיפיורי, שנבחר לנשיא, לוי מצרפת, נציגי איחוד הקהילות העבריות בארצות הברית והאיחוד הליברלי בגרמניה ומשקיפים שהגיעו מאזורים מרוחקים כשוודיהכ[[שוודיה]] והודו. המוזמנים, כתב הרב יעקב ק. שנקמן, {{ציטוטון|חלקו את יסודות היהדות הרפורמית: אמונה בהתגלות מתמדת, במרכזיות תורת הנביאים בדתנו והסכמה פה אחד לצורך להתאים את ההנהגות העתיקות לימינו.}}{{הערה|Jacob K. Shankman, '''Rabbi Dr. Solomon B. Freehof's Role in the World Union for Progressive Judaism''', התפרסם בתוך: '''Essays in honor of Solomon B. Freehof''', Rodef Shalom, 1964. עמ' 129.}} אחרי דיונים ממושכים בשאלה, ולאחר מחלוקות לגבי המושגים "רפורמי" ו"ליברלי", הוחלט לקרוא לארגון החדש [[האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת]]. יצחק מאיר וייז קבע עוד ב-1871 שהשם הזה נאות יותר מ"יהדות רפורמית" לתיאור מהות הזרם, אך השתמש באחרון כי היה רווח יותר בארצות הברית.{{הערה|יצחק מאיר וייז, Reformed Judaism (1871), מבחר מכתביו, 1916. [https://archive.org/stream/selectedwriting00assogoog#page/n278/mode/1up עמ' 263].}} האיגוד ניסה להפיץ את משנתו לארצות נוספות: בסוף שנות ה-20 נוצר קשר עם חוגים מצומצמים ב[[יהדות הולנד]], והוקם שם סניף קטן.