נוף ציון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ נא להביא סימוכין בעניין, וללמוד כיצד כותבים אצלנו |
||
שורה 20:
בניית השכונה החלה לבסוף בשנת [[2005]]. היא יועדה תחילה לשיווק כדירות יוקרה לציבור [[יהדות התפוצות]], גם משום שמהדירות נשקף [[הר הבית]]{{הערה|{{הארץ|דפנה ברמן|מאות אלפי ד' תמורת "בית חלומות" בלב כפר ערבי|1.1076433|21 בינואר 2006}}}}. מיקום הפרויקט בלב שכונה [[פלסטינים|ערבית]] הקשה על המכירה לקהל האמור, ובעקבות כך הוחלט לשווק את הדירות לציבור [[דתיים לאומיים|דתי-לאומי]]. עד שנת 2009 בנתה חברת דיגל 91 יחידות דיור מתוך 395 שתוכננו. בנובמבר 2009 ערכה תנועת "הליכוד העולמי" טקס הנחת אבן הפינה להרחבת השכונה ב-105 יחידות דיור נוספות{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|יום בירושלים: שכונה יהודית נחנכה במזרח העיר, בתי ערבים נהרסו בצפונה|1.1290886|19 בנובמבר 2009}}}}.
החברה צברה הפסד של כ-15 מיליון שקל בעקבות הפרויקט ונאלצה למכור את זכויותיה בו במסגרת [[הסדר חוב]] עם נושי החברה בסוף שנת 2010. הנושים רצו למכור את זכויותיהם בפרויקט לקבוצה בראשות איש העסקים הפלסטיני-אמריקאי [[בשאר אל-מסרי]], שיוצגה על ידי עורך הדין [[דב וייסגלס]] והציעה את ההצעה הגבוהה ביותר{{הערה|{{גלובס|חן שליטא|הערכות: רוכש נוף ציון במזרח י-ם הוא בשאר אל-מסרי; תושבים: "הוא בוחן מתן פיצויים שלא נפריע לו"|1000608982|17 בדצמבר 2010}}}}. תושבי השכונה{{הערה|{{גלובס|קובי ישעיהו|דיגל: מכניסים משקיע ל"נוף ציון" במקום הפלסטיני|1000611283|27 בדצמבר 2010}}}} ופעילי ימין יצאו בקמפיין בדרישה למכירת הפרויקט לידיים יהודיות. בינואר 2011 קיבלו נושי החברה הצעה של קבוצה מתחרה בראשות המשקיע היהודי-אוסטרלי [[קווין ברמייסטר]] ו[[רמי לוי]], אשר ביקשה לרכוש רק את שטח החברה שפנוי לבנייה בשכונה. בית ההשקעות [[דש בית השקעות|דש איפקס]] (שבבעלות קבוצת [[BRM]] של האחים ניר ואלי ברקת), שהחזיק ב-35% מהאג"ח של דיגל, הטתה את הכף לטובת ההצעה של רמי לוי לבעלי האג"ח{{הערה|{{הארץ|יורם גביזון|אלי וניר ברקת טירפדו את העברת פרויקט נוף ציון למשקיע פלסטיני|1.1156317|17 בינואר 2011}}}}. בין עובדיה לוי, שהמשיך להחזיק בחלק מהקרקע, ובין ברמייסטר פרץ סכסוך על אופן חלוקת הקרקע והמשך הבנייה במקום התעכב. באוגוסט 2016 אישרה עיריית ירושלים הפקעת שטח פרטי השוכן בין שני חלקי השכונה, לטובת הקמת בתי כנסת ומקווה{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|עיריית ירושלים אישרה הפקעת שטח בג'בל מוכבר לטובת בתי כנסת ומקווה|1.3035289|16 באוגוסט 2016}}}}. באוקטובר 2017 אישרה [[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה]] [[היתר בנייה]] ל-176 יחידות דיור נוספות במתחם{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|עיריית ירושלים אישרה הרחבה משמעותית של ההתנחלות היהודית בג'בל מוכבר|1.4547221|25 באוקטובר 2017}}}}.
==ראו גם==
| |||