שמשון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ronam20 (שיחה | תרומות)
←‏ממצאים ארכאולוגיים: אין מקור ולא יהיה
הרחבה
שורה 57:
שלא כמו שופטים אחרים המתוארים בספר שופטים, המספר המקראי מקדיש לשמשון ארבעה פרקים שלמים, יותר מלכל שופט אחר, וחייו מתוארים בפירוט רב – החל מתיאור הוריו וטרום לידתו, וכלה בתיאור מפורט של מותו ומקום קבורתו – סיפור חיים שלם.
 
שמשון היה שופט חריג בהשוואה לשופטים אחרים. הוא פעל לבדו כ"זאב בודד" נגד הפלשתים בפעולות נקם אישיות, הקשורות בדרך כלל בנשותיו. אין בתיאור חייו של שמשון אלמנטים של הנהגת העם. הוא לא אירגן צבא, לא מתואר איך הנהיג את העם, ואין בסיפור חייו אלמנטים המתבקשים משופט-מנהיג, ולמרותובפעם היחידה בה מופיעים אנשים מישראל בסיפורו, הם מוחים על מעשיו ומסגירים אותו לפלישתים. למרות זאת נאמר עליו פעמיים כי {{ציטוטון|שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה}}.

חרף המסרים השליליים החבויים בסיפורו, אין בו גינוי של מעשיו, למעט תמיהתם של הוריו על בקשתו לשאת פלשתית לאישה,{{הערה|{{ציטוטון|ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים|{{תנ"ך|שופטים|יד|ג}}}}}} וגם אז מצדיק המקרא את מעשיו ומציין כי {{ציטוטון|וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ, כִּי מֵ-ה' הִיא|{{תנ"ך|שופטים|יד|ד|קצר=כן}}}}. פרשת חייו היוותה, לפיכך, אתגר למפרשים - גם אלה הנוקטים גישה אמונית.
 
=== במדרשי חז"ל ===
שורה 74 ⟵ 76:
 
===שמשון כגיבור מיתולוגי===
שמשון הוא הגיבור האולטימטיבי במיתולוגיה היהודית, בדומה לגיבורים במיתולוגיות אחרות, שהבולט ביניהם הוא [[הרקולס]] ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]] וה[[מיתולוגיה רומית|רומית]]. קיימים קווי דמיון רבים בין סיפור שמשון לסיפורו של הרקולס, לדוגמה: לשניהם כוח פיזי על־טבעי, שניהם נלחמו ב[[אריה]] וניצחו אותו בידיים חשופות וללא כלי נשק, שניהם נשאו על כתפיהם סמלים של כוח - שמשון, את שערי עזה, והרקולס את האריה שאותו ניצח, ולזמן מה גם את השמים. שניהם נפלו עקב פגיעה שנגרמה להם כתוצאה מנשותיהם, ושניהם נוקמים בעת מותם. בנוסף,בדומה קייםלעמודים דמיון מפתיע במוצאם - הרקולס משבט הדנאים, ואילושמוטט שמשון משבט דן. דווקא על רקע הדמיון הרבבמותו, מבטאהרקלס השונימקים ביניהםשני אתעמודים השקפתבמעבר מחבריבין המקראאירופה לעומת השקפת מחברי המיתולוגיות היוונית והרומית: שמשון הוא [[אדם|בן אנוש]] ששאב את כוחו מהאלוהים ותלוי בו באופן מוחלט בכל מעשי גבורותיולאפריקה, והרקולס היה בנו של [[זאוס]],עמודי ושאבהרקולס|עמודי אתגיברלטר כוחו מהיותו חצי [[אלוסאוטה]]. כמו כןבנוסף, שמשוןקיים הואדמיון נזירמפתיע מלידה,במוצאם ויש שפירשו שנזירותו נועדה כאיזון רוחני לגבורתו הפיזית.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721230118:0|{{צ-ספר|שם=שבעת עמודיהרקולס התנ"ך:משבט אישים ואידיאות בספר הספרים|מו"ל=עם-עובד|שנת הוצאה=תשכ"ח}}}} [[יאיר זקוביץ]] סבור שהסיפור המקראי מבקש להתעמת עם מסורת מיתית הרואה בשמשון ענק רב-כוח שמוצאו מזיווג של אישה עם ישות אלוהיתהדנאים, בדומה לסיפור בבראשית פרק ו על ה[[נפיל]]ים. גם שמו שלואילו שמשון רומזמשבט למוצאו מ[[אל השמש|אלוהות השמש]]דן. המקרא מביא פרטים השוללים השקפה זו, ומדגיש כי שמשון איננו אלא אדם ילוד אישה.{{הערה|1=יאיר זקוביץ, '''חיי שמשון (שופטים יג-טז): ניתוח ספרותי-ביקורתי''', ירושלים: מאגנס תשמ"ב, עמ' 74–84}}
 
דווקא על רקע הדמיון הרב, מבטא השוני ביניהם את השקפת מחברי המקרא לעומת השקפת מחברי המיתולוגיות היוונית והרומית: שמשון הוא [[אדם|בן אנוש]] ששאב את כוחו מהאלוהים ותלוי בו באופן מוחלט בכל מעשי גבורותיו, ואילו הרקולס היה בנו של [[זאוס]], ושאב את כוחו מהיותו חצי [[אל]]. כששמשון טועה לחשוב שבכוחו שלו היכה בפלשתים, ומתפאר בשיר על מעלליו<ref>"וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן בִּלְחִי הַחֲמוֹר, חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם, בִּלְחִי הַחֲמוֹר, הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ" שופטים טו טז</ref>, הוא נצמא לפתע ונאלץ להתפלל לאלוהים שיושיעו.
 
כמו כן, שמשון הוא נזיר מלידה, ויש שפירשו שנזירותו נועדה כאיזון רוחני לגבורתו הפיזית.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721230118:0|{{צ-ספר|שם=שבעת עמודי התנ"ך: אישים ואידיאות בספר הספרים|מו"ל=עם-עובד|שנת הוצאה=תשכ"ח}}}} שערו נראה לכאורה כמקור מאגי לכוחו, שהרי כוחו אובד לאחר שנגזז, אולם דוקא שם מודגש שאינו אלא אות לסיוע האלוהי, וכוחו אבד "כִּי ה' סָר מֵעָלָיו". גם מעשה גבורתו האחרון, והגדול מכולם, נובע מתפילת שמשון לאלוהים, ומבהיר את תלותו בו.
 
[[יאיר זקוביץ]] סבור שהסיפור המקראי מבקש להתעמת עם מסורת מיתית הרואה בשמשון ענק רב-כוח שמוצאו מזיווג של אישה עם ישות אלוהית, בדומה לסיפור בבראשית על [[חטא בני האלוהים|חטא בני האלהים]]. גם שמו של שמשון רומז אולי למוצאו מ[[אל השמש|אלוהות השמש]]. יש שפירשו שהסיפור רומז למוטיב המיתי של הזיווג בין האלים לאדם, דוקא כדי לדחותו. למשל, המלאך 'בא אל האישה' כשהיא לבדה בשדה, מקום מועד לדברים לא טהורים<ref>לדוגמא - "וְֽאִם בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת הַֽנַּעֲרָ֙ הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶחֱזִֽיק בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדּֽוֹ" (דברים כב כה) </ref>, וכן בדבריה הדו משמעיים למנוח בעלה "איש האלהים בא אלי". לכך מתוספים חשדנותו של בעלה והיותה עקרה. דוקא על רקע רמיזות אלו, המקרא שולל השקפה זו, ומדגיש כי שמשון איננו אלא אדם שנולד לזוג אנושי.{{הערה|1=יאיר זקוביץ, '''חיי שמשון (שופטים יג-טז): ניתוח ספרותי-ביקורתי''', ירושלים: מאגנס תשמ"ב, עמ' 74–84}}
 
לציון קריאת השם "שמשון" לא מתלווה מדרש שם, תופעה כמעט ייחודית במקרא. לדעת יאיר זקוביץ ו[[אביגדור שנאן]], הסופר המקראי נמנע ממדרש השם כדי למנוע את הקישור בעל המשמעות האלילית בין השם "שמשון" לשמש. [[יוסף בן מתתיהו]] הציע ששמשון פירושו 'גברתן'.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר חמישי, פרק ח, פסקה ד, סעיף 285.}} פירושו זה מבוסס ככל הנראה על [[שירת דבורה]]: "כצאת השמש בגבורתו".{{הערה|{{תנך|שופטים|ה|לא}}.}} כאמור לעיל, לפי מדרש השם שבתלמוד, שמשון נקרא על שם אלוהי ישראל.{{הערה|{{בבלי|סוטה|י|א}}.}}{{הערה|יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, '''לא כך כתוב בתנ"ך''', פרק כא: איך הייתה לידתו של שמשון?, עמ' 175–176.}}