יוליאנוס הכופר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (הייתה, ענייני, הרומית), אחידות במיקום הערות שוליים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 54:
כחלק מחזרתו אל המקורות החזיר יוליאנוס לסנאט את מעמדו כמוסד שלטוני, מעמד שלמעשה ניתן מהסנאט על ידי קיסרים קודמים שהתעלמו למעשה מקיומו וראו בסנאט חותמת גומי. הוא נהג לשהות בסנאט לעיתים קרובות, לשאת נאומים להשתתף בדיונים, בשנת 362 הוא הוציא צו חסינות לחברי הסנאט מפני תביעות בבית משפט והעלה על כתב את מחויבותו למוסדות האימפריה. גם לנוהג זה הייתה תגובה מעורבת, רוב הסנאטורים היו מינויים של קונסטנטיוס ומקורבים לנצרות, וראו במחוות של יוליאנוס כצביעות אחרים שהיו מורגלים בריחוק של הקיסר מהסנאט חשו אי נוחות בחיבוק הדב של יוליאנוס.
הרפורמות של יוליאנוס לא עצרו בשערי הארמון ולא התמקדו רק בתחום הדתי. הוא הקדיש תשומת לב לכל ענפי הממשל ולאחר צמצום כוח האדם בארמון הקדיש תשומת לב לארגון מחדש וחלוקה של מוקדי הכוח בתוך ממשל האימפריה, הוא ערך סדרה של רפורמות שמטרתן הייתה הקמה מחדש של מערכת שילטון ה[[קוריה]] בערים המרכזיות של הפרובינקיות, כלומר חידוש המועצות המקומיות של הפרובינציות למערכת ששילבה פקידים ואזרחים בענייני מדינה, כספים, דת ועניינים אחרים תחת אחריות משותפת. הקמת הקוריות כללה גם ביטול פטורים מהשתתפות בחיי העיר והקהילה ובראש פטורים שניתנו לאנשי דת ומוסדות דת נוצריים.
{{ציטוטון|מטרתנו היא לא לצבור עושר ככל שניתן מהנתינים שלנו אלא לתת להם את כל ההטבות כנדרש}}
עם זאת רפורמה זו פעלה כנגד הזרם של וכנגד מערכת הממסד הריכוזי של האימפריה הרומית המאוחרת שבה לחצר הקיסר ולקיסר עצמו הייתה שליטה ישירה בענייני הפרובינציות.
====דיכוי הנצרות====
| |||