האגודה לזכויות האזרח בישראל – הבדלי גרסאות

עקב התרחבות ניכרת של העסקת [[עובד קבלן|עובדי קבלן]] בישראל, יזמה האגודה ב-[[2006]] מהלך ציבורי נרחב נגד ניצולם של עובדי הקבלן בידי חברות כוח האדם ומי שמזמין שירותים של חברות אלה. לצד פעילות משפטית קיימה האגודה קמפיין ציבורי בתקשורת ("עושק מורשה") ובקרב המעסיקים תוך הבהרת חובותיהם כלפי עובדי הקבלן ודרישה למימושן המלא. האגודה פרסמה דו"ח על זכויות העובדים בישראל{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.acri.org.il/pdf/workersrights.pdf|הכותב=מיכל תג'ר|כותרת=לעבוד בלי כבוד|אתר=האגודה לזכויות האזרח|תאריך=2006}}}}. שבו נטען כי עובדי הקבלן אינם נהנים בדרך כלל מתשלום עבור תנאי עבודה נלווים, וזכויותיהם מופרות כדבר שבשגרה, בניגוד לחוק.

 

 

עם ההתרחבות הניכרת של השימוש ב[[רשת תקשורת|רשתות תקשורת]] ממוחשבות, ב[[אינטרנט]], ב[[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] תקשורת חדישות, גבר הלחץ מצד גורמי שלטון לגישה קלה למידע הפרטי הרב המועבר באפיקים אלה, ובמקביל להטיל פיקוח על גישת הציבור לתכנים באינטרנט וב[[טלפון]]. בתחילת [[2008]] יצאה האגודה למערכה ציבורית נגד [[הצעת חוק|הצעת החוק]] [[סינון תכנים באינטרנט]]{{הערה|{{ynet|אהוד קינן|האגודה לזכויות האזרח: נגד חוק סינון האתרים|3425673|15 ביולי 2007}}.}} - הצעה ראשונה מסוגה בישראל ל[[צנזורה]] באינטרנט - בטענה כי הדבר יביא להקמת מנגנוני צנזורה כנהוג במשטרים אפלים. ב-2008 עתרה האגודה לבג"ץ נגד [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת)|חוק נתוני תקשורת]], שזכה לכינוי "[[חוק האח הגדול]]". בעתירה נטען, בין היתר, כי החוק עומד בסתירה לזכות החוקתית לפרטיות וכי אינו מספק הגנה לבעלי מקצועות הנהנים מחיסיון, דוגמת [[עיתונאי]]ם, [[עורך דין|עורכי דין]], [[רופא]]ים או [[פסיכולוג]]ים. פעילות האגודה בתחום [[הזכות לפרטיות]] מתמקדת גם במאבק להגביל גישה ושימושים מסחריים בנתונים אישיים הנמצאים ב[[מאגר מידע|מאגרי מידע]] ובמאבק ב[[חוק המידע הביומטרי]]{{הערה|[http://acri-antibiometric.blogspot.com מטה המאבק במאגר הביומטרי - האגודה לזכויות האזרח בישראל], (בלוג ב[[בלוגספוט]]).}}.