מפרש שמש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
Yoavd (שיחה | תרומות)
שורה 35:
מפרש שמש שוגר ב-[[21 בפברואר]] [[2006]] על גבי [[משגר לוויינים]] מדגם M5 של [[סוכנות החלל היפנית]], אך לא נפרש בצורה שלמה.
 
בשנת 2010 שיגרה יפן את הגשושית הניסיונית [[איקרוס (גשושית)|איקרוס]] לעבר כוכב הלכת [[נוגה]], והיא הייתה הראשונה להשתמש במפרש שמש כמערכת ההנעה המרכזית שלה במסע בין-פלנטרי{{הערה|Elizabeth Howell, [http://www.space.com/25800-ikaros-solar-sail.html Ikaros: First Successful Solar Sail], Space.com, May 07, 2014}}. מפרש השמש של החללית יוצר מחומר שמשנה את בהירותו. אם משנים את הבהירות באזורים שונים במפרש, כך התנע הנמסרת שונה, ולכן המפרש יכול לשנות כיוון{{הערה|[https://m.ynet.co.il/Articles/5534105?&tb_cb=1 להקיף את כדור הארץ בחללית מפרש]}}.
 
בשנת 2015 נשלחה בהצלחה לחלל החללית LightSail {{אנ|LightSail}} מטעם [[האגודה הפלנטרית]], שהכח המניע שלה היה לחץ הקרינה. ניסיון פתיחת המפרש הצליח, והחללית אף שלחה תמונת סלפי.
 
ב-25 ביוני 2019 החללית Lightsail 2 של האגודה הפלנטרית, שוגרה על גבי משגר פאלקון כבד כחלק ממשימת STP-2. החללית עצמה היא בגודל של כקופסת נעליים, ומפרשה בגודל של כזירת איגרוף{{הערה|https://m.ynet.co.il/Articles/5534105?&tb_cb=1}} . החללית מצויידת ב[[גלגל תנע]] מה שמאפשר לה יכולת פנייה של 90 מעלות. הפנייה תגרום לכך שחלק מהמפרש יקבל פחות תנע וכך למעשה יגדיל את גובה השיוט. אם וכאשר גובה השיוט אכן יעלה, אזי יוכח שמפרש השמש עובד ומנצל את ה[[לחץ קרינה]] לתנועה והאצה{{הערה|[http://www.planetary.org/blogs/jason-davis/difference-between-lightsails.html What's the Difference between LightSail 1 and LightSail 2?]}}
 
==תכנונים עתידיים==