התפשטות קרקעית הים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשנות ה-50 של המאה ה-20 |
מ הוספת קישור לאיי הוואי |
||
שורה 40:
לאור הגילוי בחן הס את מדידותיו משנים קודמות. בשנת [[1960]] הציג את התפשטות קרקעית האוקיינוסים כנוצרת באמצעות [[התפרצות געשית]] ברכסים המרכז אוקייניים. במאמר "היסטוריה של אגנים אוקייניים" (History of Ocean Basins){{כ}}{{הערה|1=[[הארי הס]], [http://www.mantleplumes.org/WebDocuments/Hess1962.pdf History of Ocean Basins], 1962 }} שפרסם הס בשנת 1962 פירט את התאוריות והתגליות עליהן התבסס והציג את המנגנון המלא המניע את היבשות: [[זרמי הערבול]] ב[[מעטפת כדור הארץ|מעטפת]].
בשנת 1960 פורסם במגזין [[Nature]] מאמרו של דיץ "Continental and Ocean Basin Evolution by Spreading of the Sea Floor",{{הערה|1=[http://www.nature.com/nature/journal/v190/n4779/abs/190854a0.html Continental and Ocean Basin Evolution by Spreading of the Sea Floor]}} בו תיאר מנגנון היוצר קרום אוקייני חדש ברכסים מרכז אוקייניים. למאמר זה הייתה השפעה רבה על הגאולוג הקנדי [[ג'ון טוזו וילסון]] – שקודם לכן כתב כי נדידת יבשות אינה אפשרית.{{הערה|שם=דיץ}} וילסון החל לחקור את מקורם של [[איי הוואי]], ובשנת 1963 הסביר את היווצרותם באמצעות זרמי הערבול והתפשטות קרקעית הים.{{הערה|1=[http://www.mantleplumes.org/WebDocuments/Wilson1963.pdf A Possible Origin of the Hawaiian Island] – מאמרו של ג'ון טוזו וילסון משנת 1963}}
עבודתם של הס ודיץ התנהלה במקביל ללא שידעו זה על מחקרו של זה,{{הערה|1=[http://www.annualreviews.org/doi/pdf/10.1146/annurev.ea.22.050194.000245 Earth, Sea, and Sky: Life and Times of a Journeyman Geologist], עמ' 15}} אולם הסבירה את התצפיות השונות והיוותה בסיס לתאוריית [[טקטוניקת הלוחות]].
| |||