וילהלם צייסר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישור לפוליטביורו
שורה 13:
 
לאחר המלחמה עבר להתגורר ב[[גרמניה המזרחית]] וב-[[1947]] הצטרף ל[[מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה]], המפלגה ששלטה ב[[גרמניה המזרחית]] והתקדם במהירות בדרגות, ובשנת [[1948]] מונה לשר הפנים. בין השנים [[1949]]-[[1954]] שימש כחבר פרלמנט בפולסקמר, הפרלמנט ה[[גרמניה המזרחית|מזרח גרמני]]
וב-[[1950]] עבד על נושאים צבאיים במכון מרקס-אנגלס-לנין-סטלין, מתקן שמעטים הלא סובייטים שהורשו להיכנס אליו. ב-[[1950]] קיבל גם מושב בוועד המרכזי ובפוליטביורווב[[פוליטביורו]] של [[מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה|מפלגת האיחוד הסוציאליסטי]].
באותה שנה קיבל את מדליית קרל מרקס ומונה ליושב ראש המשרד לביטחון המדינה או כפי ידוע "[[שטאזי]]". וילהלם צייסר ניצל את הידע והניסיון הרחבים שלו במודיעין והפך את ה"[[שטאזי]]" לשירות ביטחון רב עוצמה ויעיל. צייסר עמד בראש השטאזי עד יולי [[1953]] אז הודח בעקבות חילוקי דעות עם [[ולטר אולבריכט]] מזכ"ל מפלגת האיחוד הסוציאליסטי שגם שאף לבסס את שליטתו במדינה על ידי פיטורי בכירים שיכולים לערער את מעמדו. נפילתו של צייסר הואצה גם בגלל התערבותו של [[אריך מילקה]], בכיר בשטאזי ששאף לצבור עוד כוח, והכפיש את שמו של צייסר במפלגה.