בריכת רם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←top: תיקון גרש, replaced: ׳ ← ' |
CalcifyWeaver (שיחה | תרומות) קו מפריד בטווח מספרים |
||
שורה 2:
[[קובץ:Lake Ram093a.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברכת רם והחרמון]]
[[קובץ:Ram081.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הברכה לעת ערב]]
'''בְּרֵכָת רָם'''{{הערה|[http://amudanan.co.il/#lat=793193&lon=271864 מפת סימון שבילים 1:50000 הקלאסית]<!-- במפה החדשה אין ניקוד -->}} או '''בְּרֵיכָת רָם''' (נֶהֱגֶה לעיתים ובטעות "בִּירכָּת רם", לפי היגוי [[ערבית|ערבי]] כביכול, שמה בערבית: بحيرة مسعدة "ברכת מסעדה") היא [[אגם]] טבעי בצפון-מזרח [[רמת הגולן]], ליד ה[[יישוב
בברכה נמצאה [[צלמית (ארכאולוגיה)|צלמית]] [[ארכאולוגיה|ארכאולוגית]] חשובה ביותר. צלמית "[[ונוס מברכת רם]]" נחשבת לייצוג העתיק ביותר של דמות אנושית הקיים בתיעוד הארכאולוגי.
==גאולוגיה==
ברכת רם נמצאת בקצה הצפוני-מערבי של ה[[שדה געשי|שדה הגעשי]] [[שדה א-שמה|חארת א-שאם]], סמוך לגבול [[שפכי בזלת|שפכי הבזלת]] ה[[פליסטוקן|פלייסטוקניים]] של צפון רמת הגולן עם מדרונות [[החרמון]]. הברכה היא [[מאר (גאולוגיה)|מאר]] – [[לוע הר געש|לוע]] התפוצצות של [[הר געש]] – שלועו התמלא או היה רווי במי תהום. אגן הברכה [[אובל]]י שממדיו 1,000-1,200 מ', והוא שקוע ביחס לסביבתו כ-
===היסטוריה גאולוגית===
שורה 14:
בתצורות סלעי המשקע נוצר עמק אשר הקיף את אזור [[בקעת יעפורי]] ובריכת רם של ימינו. לאחר מכן החל העמק להתמלא בסדרות של קילוחי בזלת קדומים אשר אינם מוכרים כיום על פני השטח. לפני 0.8-0.3 מיליוני שנים כיסתה את הבקעה בזלת כרמים (מתוך [[תצורת גולן]]). על שכבת בזלת כרמים נוצר [[חרוט געשי|חרוט]] [[סקוריה]] קטן בחלק הדרומי-מערבי של בריכת רם.
לפני כ-
בדרום המאר מצוי [[העתק]] שכיוונו מקביל לשורת תלי הסקוריה של קו התלים המזרחי, שבקצהו הצפוני מצויה ברכת רם. מוצע כי מישור ההעתקה לוקח חלק במערכת ה[[הידרולוגיה|הידרולוגית]] של בקעת יעפורי – ושהוא אפשר את המפגש בין המאגמה ומי התהום, מפגש שיצר את ההתפרצויות הפריאטו-מגמטיות.{{הערה|1=[http://www.gsi.gov.il/_uploads/ftp/GsiReport/Students%20theses/Shaanan-Uri-GSI-13-2009.pdf פרק זה מבוסס על עבודתו של אורי שאנן, "מאאר בריכת רם", 2009]}}
שורה 28:
==האתר הפרהיסטורי==
[[קובץ:Venus of Berekhat Ram.jpg|שמאל|ממוזער|200px|"[[ונוס מברכת רם]]".]]
בצידה המערבי של ברכת רם נחשף חתך [[גאולוגיה|גאולוגי]] מעניין הנושא שתי שכבות [[פלאוסול]] (קרקע קבורה) ובהן ממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]] [[פרהיסטוריה|פרהיסטוריים]]. האתר נתגלה על ידי ד. בן עמי ונחפר על ידי פרופ' [[נעמה גורן-ענבר]] מ[[האוניברסיטה העברית]] בירושלים, בשנים
הפלאוסול העליון, מעל [[טוף]] ברכת רם נחתם על ידי בזלת סער שגילה 104 אלף שנה ואולם עד כה לא נמצאו די כלים לאפיין את הממצא.
שורה 40:
מקבץ של אתרים פרהיסטוריים נוספים נמצא לאורך ואדי אבו סעיד מדרום מזרח לברכה, למרגלות הר כרמים, באזור נחשף צור [[אאוקן (גאולוגיה)|אאוקני]] משובח שחלקו עבר תהליך "אפייה" בחום גבוה על ידי הלבה שזרמה מעליו. תהליך זה משפר את [[פצילות]] הצור ובתקופות מאוחרות יותר נעשה באופן מלאכותי.
==אגדות שנקשרו בברכה==
במהלך ההיסטוריה נקשרו בברכה [[סיפור עם|אגדות]] ו[[מיתוס]]ים רבים, והמפורסם ביותר גורס כי הברכה קשורה בקשר תת-קרקעי עם [[נחל חרמון]] – הבניאס. על אף שהתאוריה נגזרת מבסיס הגיוני – האזור הוא [[קארסט]]י ותהליכים אלו יכולים ליצור מנהרות תת-קרקעיות ארוכות למדי, היא הרחיקה לכת ומופרכת באופן חד-משמעי. האזכור הראשון לקשר בין הברכה לבניאס מופיע ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]] שמספרת כי האל [[פאן]] איבד את חלילו בברכה ומצא אותו מאוחר יותר כשהוא צף במימי הבניאס.
|